בוקר טוב ושבוע טוב

[ציפי ב החמודה]

בוקר טוב ושבוע טוב

אתמול הרגשתי המון בדידות, יותר מהרגיל וגם הפורום היה רק הדסה ואני,
אני מקווה שהכל אצלכם בסדר וסתם לא נכנסתם,
היום אני גם מרגישה לא מי יודע מה, אבל זה מה יש, החיים זה לא ירח דבש,
היום החלטתי שאני לא יוצאת מהבית, לא חסר כלום, אבל בכל זאת שלחתי
את המטפל לקנות לחם שיהיה לאחרי החג ובקבוקי שתיה, שאורי ואני אוהבים,
שזה ספרינג תה בטעם תפוח או אפרסק, דיאט, אז הוא חזר רק עם לחם,
את השתיה הוא לא הצליח למצוא, אני בטוחה שאם אני עכשיו אלך לשם,
אני כן אמצא, אבל אני לא יוצאת מהבית היום ומה שיש בבית, זה מה יש.
מועדים לשמחה

 

[אדזה 900]

ציפילע

עדיין בוקר טוב,מצטערת שלא נכנסתי אתמול לפורום,פשוט נתפסה לי הירך והכאבים השכיבו אותי במיטה ,מחכה אחר החג לטפל בזה.משתמשת במשחה שאת מכירה וזה מציל אותי קצת.בינתיים החיים מתנהלים כרגיל עם מה שיש,חג ,שבת ושוב חג.בעבר הייתי נהנית מימים כאלה,כי תמיד נסענו לכמה ימים,היינו מנצלים ימים כאלה לחופשה שנתית,היום כמובן זה בלתי אפשרי,המקסימום זאת נסיעה מפרכת לילדים וכשבאים כבר אין כל כך שפה משותפת כי כל אחד בענייניו למרות שכולם נפלאים יוצא שאני יושבת ומשוחחת עם בעלי וקצת מאד עם אחרים ואז חוזרים הביתה עם טעם של עייפות.אז מעדיפה להישאר בבית.להציץ במחשב ולהמשיך הלאה.

 

[ציפי ב החמודה]

אדזה

עכשיו נכנסתי לפורום ותוך כדי הקריאה, אני מקבלת טלפון מהבן, שהוא יבוא
לקחת אותנו בערב לארוחת ערב אצל הבן השני, אין ברירה, להזמין אני כבר
לא מסוגלת אז כדי לשמור על קשר, זו הדרך,אפילו שזה כבר בשעה שממש
לא מתאימה לנו ובדיוק כמו שכתבת, הם משוחחים ביניהם ולרוב בשקט, אז
אני בקושי שומעת ועם אורי אני גם בקושי מדברת, כי הוא עסוק בלשמור על
עצמו שלא להתלכלך מהאוכל, אבל בסך הכל אנחנו ביחד ואני מאד מעריכה
את הרצון שלהם להיות אתנו, אפילו שלפעמים זה גורם לקושי,
אני לפני כמה ימים כמעט הלכתי לרופא אורטופד לקבל זריקה בברך, הרגשתי
כאבי תופת, בישיבה בשכיבה ובעמידה, נכנסתי למיטה עם אופטלגין, זה משהו
שאני עושה לעיתים מאד רחוקות, שכבתי עם הברך על כרית, בבוקר קמתי
לגמרי חדשה, כאילו לא היה כלום, זה משהו שממש לא ברור לי, אני מקווה
שגם לך זה יעבור בלי שתצטרכי טיפול של רופא.
חג שמח

 

[תמר שרוני39]

בנות , סליחה שאני מתפרצת לשיחה שלכן , אבל

גם לי יש מיני תחלואים ורציתי לדעת אם אתן מגיבות כמוני .
לפעמים כשאני אוכלת טיפלה יותר מדי , אני חשה מצוקה בבטן . מאזור הקיבה ולמטה . ואז , מבלי יכולת שליטה שלי, כל סוגי הסרטנים של מערכת העכול , נכנסים לי לראש בדרכם לבטן , ואני כבר שואלת את בעלי איזה יום נוח לו ש...........
לפעמים , מהבטן זה עובר לבית החזה , ואני רואה עצמי בחדר נתוח "לב פתוח"
לרוב למחרת הכ חולף ואני שוב בריאה כמו סוס .............זקן . אבל אחרי יומים הכל מתחיל מהתחלה ואני שוב מרגישה שאלו ימי האחרונים , וחוזר חלילה .

 

[ציפי ב החמודה]

תמר

לא תמיד אנחנו יכולים לעשות הכל ביי דה בוק, לפעמים בא לנו להתפרע
ואז יש תוצאות, לכל אחד יש את התגובות שלו ומישהו מהצד אפילו יכול לצחוק
על זה, אבל זה בכלל לא מצחיק, אבל מה לעשות לכל דבר יש מחיר ואנחנו
יודעות שנשלם אותו ובכל זאת עושות מה שבא לנו, לפעמים בעיקר בגלל הגיל,
צצה לנו מחשבה, שהנה, הגיע הסוף שלנו וכשזה לא קורה, נושמים לרווחה
וממשיכים הלאה.

 

[אדזה 900]

תמר

הוי תמר,מה לעשות,אפשר להסתתר מאחורי ולקוות שהכל יסתדר,אבל האמת שצריך לטפל בכל בעייה ,ולא לתת לזה להתיישן.אני בטוחה שעשית זאת.מדברים הרבה על ההליקובטור-החידק שעושה לנו צרות צרורות במערכת העיכול (כך נדמה לי) ויש לזה עצה,כמובן שיש סיבות אחרות ואת בטח מודעת להן,וכמו שציפי כתבה ואני מוסיפה שלאדם יש עיניים גדולות ועל זה אי אפשר לשלוט.אז בואי נקווה שכל החששות שלנו הן לשווא,ולנו רק נשאר לשמור עד כמה שאפשר שלא נחרוג יותר מידי עם דברים שלא עושים לנו טוב.אינשאללה.