בוקר טוב ושבוע טוב

[איליין]

בוקר טוב ושבוע טוב

מאי19 רציתי רק לומר לך שהבת שלי בת ה- 7 לפעמים קוראת לחבר שלי אבא ולפעמים בשם שלו... הבן הקטן שלי מתבלבל לפעמים (לא במודע או כן)וקורא לו אבא אבל לפי דעתי ילדים מי זה אבא ומי לא ואם הבת שלך מרגישה ככה כלפי החבר שלך את צריכה להיות מאושרת מאוד!! עכשין לבעיה שלי...הבת הגדולה של החבר שלי בת 12 עוד מעט כל הזמן מחפשת קירבה פיזית לאבא שלה... (בוא נתחבק כמו זוג וכו´)והיא יוצרת מתח בבית כי היא מקנא ביחסים שלנו..היא גם נכנסת חופשי לחדר שינה שלנו בלי לדפוק בקיצור המצב הוא מלא מתח...ניסיתי להסביר לחבר אני מקווה שהוא יקלוט

 

[ניצת שושן]

שבוע נפלא לכולם

מצרפת כתבה בענייננו

 

[רק אביגיל]

ניצת ../images/Emo51.gif ../images/Emo13.gif

מסתבר שהתאגדויות אכן "נדרשות" לפעמים

וירטואליות או לא תמיד נחפש מקור חמימות נוסף , את אותה נפש בוגרת שחסרה לצידנו (מלפני , מצדדי או מאחורי הגב , חת שתיים שלש [מאחורי הגב זה בשביל ה"הנעימים"

]) אגב , (לא אגב בכלל) , פניתי במייל לגילי והזמנתי אותה לבקר אותנו כאן , אני מקווה שהיא תיענה . אני מקווה שתיעני , גילי

|זאת שוב אני עם תסמונת הגרשיים והסוגריים

|

 

[העקשנית]

איילין-מי אמר שהחיים קלים?../images/Emo8.gif

נשמע בעיות שניתן לסדר. הבת שלו רוצה תשומת לב?-אולי כי חסר לה-בכל זאת ילדים להורים גרושים רואים פחות את אבא בד"כ, אז זה די טבעי. חוץ מזה-אולי היא מקנאה בקשר שלכם, וזה עניין של זמן עש שתבין ותתרגל, היא בתחילת ההתבגרות, וזה די טבעי שזה קורה לה.בדרך כלל הבנות מנסות "לשמור" על אבא שלהן.אם את והחבר שלך תדעו להיות חזקים ולא תתנו לה להכנס ביניכם-תרוויחו. זה אולי גם איזו דרך לבדוק את טיב היחסים והקשר שלכם. לגבי חדר שינה-יש מפתח, לא שמעת על זה? מפתח פשוט שקונים בחנות לצרכי בניין, ונועלים את הדלת מבפנים, ומבקשים לא להפריע וכו´. זה טבעי ולגיטימי, ואין ברירה לפעמים. אם שמים לילד גבולות הוא ילמד לכבד אותם, וגם ילמד לשים גבולות לאחרים-שזה גם חשוב. מקווה שתסדרו.

 

[רק אביגיל]

לא פירקת

את הבעיה לגורמים הנכונים , אני חושבת. בתחילת המשפט את מדברת על אבא שלה. בהמשך הבעיה את מדברת על החדר שלך ושל בנזוגך? אני מקווה שהבנתי נכון. בכל מקרה , אם אכן זה כך , לדעתי יש להפריד בין סוגי ההתייחסות. זו גם תחילת גיל ההתבגרות עם התפרעות ההורמונים המבלבלים שלו וגם סטטוס משפחתי מורכב (מ-שלש דמויות מרכזיות בחייה) . את אומרת : ניסיתי להסביר לחבר.... מה איתה? איתה ניסית לדבר? כמובן לא כחקירה , אלא שיחת נפש כזותי , אם-בת? שמתחילה מהצפורים והחסידות וממשיכה עד הסבר מפורט של מערכות היחסים בין המשולש אבא-אמא-חבר-בת (נוספה עוד צלע בדרך שלי לסיום המשפט

) . שיחת "טרום התבגרות"? אולי היא מנסה לחקות אותך? (בהתנהגות כלפי אבא ) או "לפצות" אותו כי את הלכת ממנו ויש לו אותה? במקומך? שתמיד תהיה לו אותה? או לסמן לך משהו שככה את היית צריכה להיות עם אבא ולא עם החבר? (לא שאני מצדיקה משהו מהדברים האלו , רק חושבת שצריך לבדוק) ואולי אפילו מנסה להיות "חברה" של אבא כדי שלא תבוא חברה אחרת (חדשה) (יש לו? ) ותתנהג כמו שאת והחבר שלך מתנהגים (בעיניה כמובן). ומצד שני - אולי מפריע לה המצאותו של החבר בחדר עם אמא?(והיא מרגישה מנודה משו?) אני חושבת שכל ילד בכל גיל רוצה לראות את הוריו הנפרדים , מחוברים מחדש. ויש להם דרכים משלהם לאמר. וצרפי לזה את סיפור ההורמונים ובכלל חגיגה..... תבדקי עם עצמך , אחורי זה איתה , אחורי זה עם אנשי מקצוע , כשיהיו לך אולי כמה תשובות ואולי אפילו עוד יותר שאלות. ככה אני חושבת. מקווה שעזרתי לתת איזשהו כיוון.

 

[רק אביגיל]

אוייש איזו התבלבלות ,אני מצטערת ../images/Emo4.gif

קראתי כאילו את כותבת על הבת שלך . מצטערת על העיניים הקופצות שלי. אבל הכיוון של התשובה נשאר די דומה.... ובעיקר על המשפט : "אני חושבת שכל ילד בכל גיל רוצה לראות את הוריו הנפרדים , מחוברים מחדש. ויש להם דרכים משלהם לאמר. וצרפי לזה את סיפור ההורמונים ובכלל חגיגה..." בטח שיש קנאה וחששות. ושיחה שכזו צריכה להגיע מאיזשהו כיוון בינך לבינו קודמקול ולא בטון של "אני מקווה שתקלוט ", כלומר לא לבוא בטענות אלא באמת בנסיון לפתור בעיה. להציג מה מפריע לך , להציג מה הנזק שאת חושבת שיכול להיגרם לה מזה (ולכם גם , כזוג). ומהכיוון של השאלות יש עוד כמה: -ומה עם אמא שלה? יש? היא בתמונה? אפשר שהוא ידבר איתה? - מהו הבית שאתם גרים בו? -שלך? שלו? נכנסתם לגור בחד בבית חדש? (אולי היא רואה בך "פולשת"?) - איך הילדים שלך מתנהגים , אם הם נמצאים באותו הזמן? שוב סליחה

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

האם את מרגישה מאויימת?

לא ציינת דברים בנאליים כמו: אתם חיים יחד? (כך התרשמתי...) היא חיה איתכם או רק מבקרת? האם יש לו ילדים נוספים? היכן האימא של הילדה? מהי מערכת היחסים שלך עם הילדה? הילדה נמצאת בתחילת גיל ההתבגרות ואבא הוא עדיין "הגבר שלה". השאלה היא עד כמה א ת מתחרה איתה על תשומת הלב של אבא שלה? חשוב מאוד לתת לה את הביטחון שהיא לא מאבדת את אהבתו של אבא... מערכת היחסים שלך עם הילדה מאוד משמעותית. אם היא לא אוהבת אותך, אם אתן מתנגשות, הרי שהיא מנסה לדחוק אותך החוצה... אם אתן ביחסים טובים, יש מקום לשיחת בנות ביניכן. חשוב שהיא תרגיש שהיא מרוויחה אימא / חברה / בת ברית - יהיה לה קל יותר לתת לך את אבא שלה... מדברייך אני מבינה שהיא חשה מאויימת, היא חשה שהיא מאבדת את אבא שלה. כשאת מסבירה לחבר שלך, את קורעת אותו בינך לבין בתו ומבקשת ממנו לבחור. כיון שאת הבוגרת יותר, נסי לזהות את צרכיה של הבת ודאגי שהם ימולאו... זמן נטו של אבא ובת, שיחות נפש ביניהם, לשבת מול הטלביזיה עם חיבוק של אבא או כשראשה מונח עליו. היא עוד מעט אישה... עוד מעט היא לא תוכל יותר... אם תפרגני לה ולא תרגישי מאויימת, היא תמצה את מה שעונה על צרכיה, תגלה שאת לא באמת מהווה איום ושהיא לא תאבד את אהבת אביה לטובתך, ואז היא תרגע... זה יקרה בעיקר כאשר היא תתאהב בעצמה... לגבי חדר השינה - זו טריטוריה בבית ששייכת לזוגיות שלך ושל חברך אבל... האם ילדייך כן דופקים בדלת? האם אתם גרים בביתך? בביתו או בבית חדש? אם אתם גרים בביתו, ואם היא הייתה רגילה להיכנס לשם חופשי, אז היא בהחלט מרגישה שאת חוצצת ביניהם - הייתה לה גישה חופשית ועכשיו "בגללך" אין לה... אם זהו המצב יהיה קשה יותר אבל הכל אפשרי!!! חדר השינה הוא הטריטוריה של הזוגיות...

 

[איליין]

בוקר טוב לכולם

את כנראה צודקת - אני כנראה באיזשהו מקום כן מקנאה , זה דבילי אני יודעת אבל מה לעשות? ראשית אני רוצה להבהיר כמה דברים: אני חיה עם בן זוגי כבר שנתיים שמעט בבית חדש שעברנו עליו יחד עם שני הילדים שלי. הבת שלי בת ה- 7 דופקת על הדלת של חדר השינה כאשר אני ובן זוגי נמצאים בו יחד והבן הקטן עוד לא אבל הוא בדרך. בן זוגי הוא בן אדם מאוד אוהב אבל קשה לו הביע את זה זאת אומרת הוא לא אחד שמחבק סתם או מלטף זה משהו שהייתי צריכה ללמד אותו ועדיין מלמדת... לעומתי שאני בן אדם שופע חום ומחלקת נשיקות חיבוקים לילדים חופשי. אז כן זה הפריע לי שהוא הסכים ללכת איתה מחובק בפומבי...במיוחד שהיא אומרת בו נהיה כמו זוג...דבר אחר ששכתי לציין זה שחדר השינה תמיד היה מקום פרטי..חוץ מזה הבת שלו מקסימה כל שתהיה היא ילדה מאוד לחוצה וכל דבר קטן מלחיץ אותה או מכניס אותה להסטריה מעבר לזה שהיא מרגישה שהיא חייבת לשמור כל הזמן על אחותה הקטנה (בת 7) וכזה לא כל כך הולך היא מתעצבנת - אני יודעת שההתנהגות של ילדותית אבל כל סוף שבוע שהן באות אנחנו רבים אחרי זה (או קרובים לריב) בגלל משהו שהבת שלו אמרה לו עלי או על ההתנהגות שלה בכלל.אז זה גרם לי למעין אנטי כזה...ונכון קשה לי פעם בשבועיים להכניס אותם הביתה ולהתנהג כאילו שהם שם כל הזמן...אולי באמת הבעיה אצלי אבל צריך גם להתחשב גם בי לא?

 

[נאוה פרנס, נטורופתית]

את זו שרוצה את השינוי - אז את זו

שצריכה לעשות את השינוי... אבל... אני בגילי המופלג (44+) עדיין יכולה ללכת מחובקת עם אבא שלי... והוא תמיד צוחק: "אח"כ עוד מישהו יספר לאימא שלך שהלכתי ברחוב, מחובק עם בחורה צעירה" זה בסדר, זה לגיטימי, מותר לה - במיוחד אם הוא לא שלה שבועיים - בין הפגישות. השאלה היא למה א ת מקנאה. אין לך ביטחון בקשר? אני מציעה בחום לבדוק את העניין לעומק ולשחרר... רעיון לפיתרון יצירתי: תעשו פגישה משפחתית בה אפשר לדון על הכל. כל אחד יעלה טענות, בקשות, נושאים להחלטה משפחתית, עידכונים. באסיפה משפחתית זו ניתן לעסוק בקבלת החלטות וביצירת חוקים בבית. אתם יכולים, מן הסתם להפריד בין פגישה משפחתית רק עם בנותייך וכזו שכוללת את הבנות של חברך (בכל זאת יש הבדלים ויש נושאים שמן הראוי שיידונו בפורום כזה ולא באחר...) את עניין חדר השינה כדאי להעלות בפורום מלא... לגבי היות הילדה לחצנית - אולי צריך לשקול טיפול. זה יכול להיות הצירוף של גירושין, חברה של אבא, ילדות אחרות שנמצאות עם אבא יותר ממנה וגיל ההתבגרות שחברו להם יחד - מעבר ליכולת הרגשית שלה כשזה קרה... כשאת מציבה גבולות בביתך, את קודם כל דואגת להגן על הטריטוריה שלך... היא לא צריכה להתחשב בך - היא ילדה את לוקחת לעצמך את מה שנחוץ לך - את מתחשבת בעצמך כמובן, תוך ראיית הילדים וצורכיהם שזהו תפקידך כמבוגר אחראי. אם את צריכה שקט והיא רוצה מוסיקה, זה לא שהיא מתחשבת בך, את שמה את הגבול: את רוצה מוסיקה - באוזניות או אצל חברה. אני רוצה שקט! ואם היא שמה בכל זאת - מונעים שמוש במכשיר. זו קודם כל טריטוריה שלך ושל בן זוגך, אח"כ של הילדים. אם הקטע עם חדר השינה לא הולך, את דורשת ממנה בתקיפות כל פעם שהיא נכנסת בלי לדפוק, שתצא ותדפוק ותחכה לתשובה. כמובן שאת צריכה שיתוף פעולה של בן זוגך כי הוא אמור לדרוש את זה גם, והוא אמור לא להקשיב, או להגיב אליה בשום צורה עד שהיא תיכנס לחדר כפי שביקשתם... אם הוא לא משתף פעולה, את יכולה להפעיל סנקציות ולא לתת לו להתקרב אליך כשבתו בבית, שמא היא תיכנס בהפתעה...

(אני מניחה שהפתעות כאלו מביכות מאוד...) נאוה