איריס יקרה ,ולא מתקשור
אענה לך את תחושותי, וגם את ניסיוני... אנחנו גרים במושב, יש לנו 2 בנות שנולדו כאן, בתקופת גיל הילדות, נולדו בטבעיות בכפר , גדלו מהגן עם חברים. הן כבר כמעט אחרי צבא, ואחת עוברת לת"א, לשנת שרות. הן מחכות לרגע שאפשר לצאת לבני הזוג שלהן בגלל שממש משעמם לצעירים. אני מעט חולקת על חברי כאן, הפתרון לעבור למקום קטן, ומנסיון, השכנים חיים לך בתוך הבית, והקנאה וצרות העין, הרבה יותר גדולה מהעיר. מעבר לזה שבמקומות קטנים תמיד יש וועד, שמחליטים עבורך, איך מתנהל היישוב, אם את מתכננת לעבור כדאי שתבדקי כמה ילדים יש בגיל הילד, היכן לומדים, סיור קטן בבית ספר . והכרת השכנים בבית עליו את מדברת. אגב בעיר את יכולה לעבור ממקום למקום מתי שתרצי, קחי בחשבון ,שבכפר, יש חוקים, למי את מוכרת את הבית, ועדת קבלה ...ואפשר להתקע . וזה לפני שהתחלתי לבדוק באם אכן מצבך ישתפר עם המעבר, מה שלא ממש מרגיש לי. בהצלחה ואהבה אריאלה