בוקר טוב חזרתי משבוע בהונגריה
- פותח הנושא דרדרית
- פורסם בתאריך
תודה. ../images/Emo140.gif
קשה מאד לנחות וקשה יותר להתחיל למצוא את המילים המתארות את המראות, הריחות והצבעים שראינו שם בטיול. בטיולנו זה, היינו גם בבודפסט, שם שהינו, וגם יצאנו לשלוש גיחות מחוץ לעיר זו. הטיולים מחוץ לעיר, הרשימו אותי בנופים הירוקים, בשדות החמניות והתירסים שנראו עד למרחוק, המישורים הנרחבים בחלק מהאיזורים אליהם הגענו, השקט הזה, הירוק בעיניים לאורך של שעות נסיעה ארוכות כשנסענו לטיול לכוון דברצן. התרשמנו מאד מהחוות הקטנות שנקרו בדרכנו, קבוצות של בתים קטנטנים בין כל השדות המעובדים. בדרך עברנו בעיירה קטנה (ממש לא זוכרת את שמה) וראינו שם שוק מקומי.. כישראלית מצוייה - הייתי חייבת לבקש מהמארח שלנו לראות שוק מקומי אותנטי. ואכן זה היה כזה.. קנינו שם מטחנת בשר אותנטית מצועני כבן ארבעים, שניצב שם בדוכן שלו עם ילדיו וניסה לשכנע אותנו לקנות עוד פריטים ולזכות במחיר זול יותר.. הסתובבנו בשוק זה שכלל כלי בית, כלי עבודה שונים ובגדים. הגענו בצהריים וחלק מהמוכרים החלו לארוז את מרכולתם ולהעלם מהשוק. היעד המקורי בנסיעה זו היה ספה עם מעיינות חמים ליד דברצן (עם שם שמתחיל ב- ה... פשוט לא זוכרת שמות). מקום מדהים עם מרחצאות כשהמים חומים בגלל ריכוז הברזל הגבוה שבתוכם. הטמפרטורה הגבוהה של המים והחום של למעלה מ-30 מעלות ששרר בחוץ הבריח אותנו תמורת עוד 200 פורינט לאדם לבריכות המקורות. בדברצן, הסתובבנו במרכז וליד הכנסיה הגדולה במרכז העיר ראינו חתונה. כמובן שלא התאפקנו ונכנסנו פנימה לשמוע את העוגב מנגן את מארש החתונה ולראות את הכלה נכנסת כשהשושבינות אוחזות בשולי שמלתה- ממש כמו בסרטים מלבד הברכות והתפילה שנאמרה בהונגרית. כדוברת השפה הבנתי את הנאמר. יצאנו כפי שנכנסנו, בשקט, כי הרי פלשנו לאירוע לא לנו.. בטיול בעיר ראינו אפילו את מפעל "טבע" השוכן בעיר.. אה- שכחתי לציין כי כשהייתי בדברצן שוחחתי עם אמי בטלפון וסיפרתי לה שאני בעיר שאת שמה שמעתי משחר ילדותי בעיקר בגלל השיר.. על ההליכה לדברצן וקנית התרנגול.. מובן שהיא שרה לי את השיר וההתרגשות הייתה אדירה. בחזרה - עברנו לצערנו מאוחר מידי בעיירה בה נערכים אירועי רודאו וניתן לצפות בה במגוון חיות ועופות נדירים. אך מלבד כמה דוכני קניות כבר לא נותר שם דבר בגלל השעה המאוחרת, מלבד מסעדה מדהימה באופייה ובאוכל הנפלא שהיה שם. רק אציין כי אכלתי שם לראשונה בחיי בן פלצ'ינטה ממולא בבשר עם רוטב מדהים.. השעה הייתה כבר לפנות ערב ולשבת בחלק הפתוח והמקורה של המסעדה, לשמוע את נגני הכינור והאורגן מנגנים יצירות קלאסיות ברקע- חוויה מדהימה. לאחר סיור בנוף המדהים ששם, כולל הגשר המיוחד שהשתקף במים, נפרדנו ממקום זה וחזרנו "עייפים אך מרוצים" לבודפסט. אם מעניין- אנסה לכתוב על הנקודה היהודית בטיול זה... ביי בינתיים חגית
קשה מאד לנחות וקשה יותר להתחיל למצוא את המילים המתארות את המראות, הריחות והצבעים שראינו שם בטיול. בטיולנו זה, היינו גם בבודפסט, שם שהינו, וגם יצאנו לשלוש גיחות מחוץ לעיר זו. הטיולים מחוץ לעיר, הרשימו אותי בנופים הירוקים, בשדות החמניות והתירסים שנראו עד למרחוק, המישורים הנרחבים בחלק מהאיזורים אליהם הגענו, השקט הזה, הירוק בעיניים לאורך של שעות נסיעה ארוכות כשנסענו לטיול לכוון דברצן. התרשמנו מאד מהחוות הקטנות שנקרו בדרכנו, קבוצות של בתים קטנטנים בין כל השדות המעובדים. בדרך עברנו בעיירה קטנה (ממש לא זוכרת את שמה) וראינו שם שוק מקומי.. כישראלית מצוייה - הייתי חייבת לבקש מהמארח שלנו לראות שוק מקומי אותנטי. ואכן זה היה כזה.. קנינו שם מטחנת בשר אותנטית מצועני כבן ארבעים, שניצב שם בדוכן שלו עם ילדיו וניסה לשכנע אותנו לקנות עוד פריטים ולזכות במחיר זול יותר.. הסתובבנו בשוק זה שכלל כלי בית, כלי עבודה שונים ובגדים. הגענו בצהריים וחלק מהמוכרים החלו לארוז את מרכולתם ולהעלם מהשוק. היעד המקורי בנסיעה זו היה ספה עם מעיינות חמים ליד דברצן (עם שם שמתחיל ב- ה... פשוט לא זוכרת שמות). מקום מדהים עם מרחצאות כשהמים חומים בגלל ריכוז הברזל הגבוה שבתוכם. הטמפרטורה הגבוהה של המים והחום של למעלה מ-30 מעלות ששרר בחוץ הבריח אותנו תמורת עוד 200 פורינט לאדם לבריכות המקורות. בדברצן, הסתובבנו במרכז וליד הכנסיה הגדולה במרכז העיר ראינו חתונה. כמובן שלא התאפקנו ונכנסנו פנימה לשמוע את העוגב מנגן את מארש החתונה ולראות את הכלה נכנסת כשהשושבינות אוחזות בשולי שמלתה- ממש כמו בסרטים מלבד הברכות והתפילה שנאמרה בהונגרית. כדוברת השפה הבנתי את הנאמר. יצאנו כפי שנכנסנו, בשקט, כי הרי פלשנו לאירוע לא לנו.. בטיול בעיר ראינו אפילו את מפעל "טבע" השוכן בעיר.. אה- שכחתי לציין כי כשהייתי בדברצן שוחחתי עם אמי בטלפון וסיפרתי לה שאני בעיר שאת שמה שמעתי משחר ילדותי בעיקר בגלל השיר.. על ההליכה לדברצן וקנית התרנגול.. מובן שהיא שרה לי את השיר וההתרגשות הייתה אדירה. בחזרה - עברנו לצערנו מאוחר מידי בעיירה בה נערכים אירועי רודאו וניתן לצפות בה במגוון חיות ועופות נדירים. אך מלבד כמה דוכני קניות כבר לא נותר שם דבר בגלל השעה המאוחרת, מלבד מסעדה מדהימה באופייה ובאוכל הנפלא שהיה שם. רק אציין כי אכלתי שם לראשונה בחיי בן פלצ'ינטה ממולא בבשר עם רוטב מדהים.. השעה הייתה כבר לפנות ערב ולשבת בחלק הפתוח והמקורה של המסעדה, לשמוע את נגני הכינור והאורגן מנגנים יצירות קלאסיות ברקע- חוויה מדהימה. לאחר סיור בנוף המדהים ששם, כולל הגשר המיוחד שהשתקף במים, נפרדנו ממקום זה וחזרנו "עייפים אך מרוצים" לבודפסט. אם מעניין- אנסה לכתוב על הנקודה היהודית בטיול זה... ביי בינתיים חגית
קוציניו-כל השיר 4 שורות בלבד,
ומחציתו את כבר יודעת. ובכל זאת הרי לך השיר במלואו: לדברצן אולי צריך לגשת איפה שתרנגול הודו נרכשת זהר עגלון, כי בעגלה חור ודרכו ישמט הבחור. התרגום חפשי לפי הרוח (שלי) בקיצור צריך לנסועה לדברצן אל מנת לקנות תרנהוד העגלון צריך להזהר כי דרך החור שבעגלה התרנגול הודו עלול ליפול.
ומחציתו את כבר יודעת. ובכל זאת הרי לך השיר במלואו: לדברצן אולי צריך לגשת איפה שתרנגול הודו נרכשת זהר עגלון, כי בעגלה חור ודרכו ישמט הבחור. התרגום חפשי לפי הרוח (שלי) בקיצור צריך לנסועה לדברצן אל מנת לקנות תרנהוד העגלון צריך להזהר כי דרך החור שבעגלה התרנגול הודו עלול ליפול.
ההודעות יצאו מבולבלות..TB1
אז... ההודעה הקודמת הייתה לגבי השיר והמנגינה.. וזו לגבי המשך "זכרונות מאפריקה"... אולי כאחת שנולדה כאן בארץ, והביקור הוא רק כמו להסתכל על משהו מלמעלה, בלי מעורבות עם המקומיים, בלי להכיר כמעט אנשים (מלבד שרידי המשפחה שלי שם ועוד משפחה שהשכירה לנו ת'בית) קצת יותר קל לי לראות דברים אחרת. אין לי ספק שאם היה לך או לאמי כל כך טוב שם בעיקר אחרי המלחמה, הייתי היום דוברת הונגרית שוטפת ואולי מבלה לחוף באלאטון במקום לשבת מול המחשב בפרדס חנה. דווקא בנסיעה זו לא כל כך ניסיתי להפריד בין הפינה היהודית שלי בטיול לבין הנופים והמקומות המרהיבים שראיתי ואולי בקצרה על משהו שהרשים אותי דווקא בגלל המעורבות הרגשית: בית הכנסת הגדול ב"דוהני אוצה". אכן כחילונית גמורה שכמותי שלא במיוחד מבקרת במקומות מעין אלה- חשוב היה לי להגיע לשם ראשית בגלל הידיעה כי שם סבא שלי וסבתא שלי נישאו איי שם בתחילת המאה (הוא נולד ב- 1900). כשנכנסתי לשם ביום שישי בערב עם כל האורות הדולקים יכולתי פשוט לתאר אותם בעיניי רוחי בטקס שיכול היה להיות מרשים ביופיו. אבל- (כמו תמיד יש משהו שנכנס כגורם הפתעתי), יום קודם סיפרה לי בת הדודה של אמי, שהסבתא המשותפת שלה ושל אמי קבורה בחצר בית הכנסת כרוב היהודים שנרצחו באכזריות בגטו היהודי הסמוך. ברור שההתייחסות שלי למקום כבר השתנתה. עמדתי שם בחצר, בוהה בין כל המוני המצבות שהוקמו שם, כשבראשי מהדהדים דברי בת הדודה.. "לא ידענו איפה היא קבורה לכן אין לזכרה שם מצבה וזה דבר שעד היום אני בוכה על כך.." וכך עמדתי על סף דמעות בוהה אל כל קברי האחים מנסה לדמיין איפה היא... אם לא די בכך- ידעתי שיש עלה זיכרון לזכרה של סבתא של אמא, ניגשתי ובקשתי למצוא אותו. פשוט לא ניתן היה למצוא בין כל הרישומים ששם (עידן המחשב עוד לא הגיע לשם) וכך מנסה במשך חצי שעה למצוא את שמה.. כשהעזרה היחידה שקיבלתי - שאגש למחרת למשרד הראשי באיזשהו רחוב איי שם... .... אם הבנת T B 1 נסיעה זו הייתה מבחינתי עם מעורבות רגשית. היו מקומות שבהם ניסיתי לדמיין את החיים של פעם, את המשפחות שנגדעו שם בגלל השואה האיומה, ולעיתים אף כועסת על אלה שנשארו שם למאות השואה (איך אפשר למרות הכל להמשיך לחיות שם???) ולעיתים התנתקתי וניסיתי להנות מהיופי היוצא מן הכלל הן של הנופים והן של הבניינים גם בבודפסט וגם בסביבתה. וכמובן מהאוכל הנפלא.... אז בינתיים מסתפקת בכתיבה זו... באמת רוצה לשמעו עוד?????
אז... ההודעה הקודמת הייתה לגבי השיר והמנגינה.. וזו לגבי המשך "זכרונות מאפריקה"... אולי כאחת שנולדה כאן בארץ, והביקור הוא רק כמו להסתכל על משהו מלמעלה, בלי מעורבות עם המקומיים, בלי להכיר כמעט אנשים (מלבד שרידי המשפחה שלי שם ועוד משפחה שהשכירה לנו ת'בית) קצת יותר קל לי לראות דברים אחרת. אין לי ספק שאם היה לך או לאמי כל כך טוב שם בעיקר אחרי המלחמה, הייתי היום דוברת הונגרית שוטפת ואולי מבלה לחוף באלאטון במקום לשבת מול המחשב בפרדס חנה. דווקא בנסיעה זו לא כל כך ניסיתי להפריד בין הפינה היהודית שלי בטיול לבין הנופים והמקומות המרהיבים שראיתי ואולי בקצרה על משהו שהרשים אותי דווקא בגלל המעורבות הרגשית: בית הכנסת הגדול ב"דוהני אוצה". אכן כחילונית גמורה שכמותי שלא במיוחד מבקרת במקומות מעין אלה- חשוב היה לי להגיע לשם ראשית בגלל הידיעה כי שם סבא שלי וסבתא שלי נישאו איי שם בתחילת המאה (הוא נולד ב- 1900). כשנכנסתי לשם ביום שישי בערב עם כל האורות הדולקים יכולתי פשוט לתאר אותם בעיניי רוחי בטקס שיכול היה להיות מרשים ביופיו. אבל- (כמו תמיד יש משהו שנכנס כגורם הפתעתי), יום קודם סיפרה לי בת הדודה של אמי, שהסבתא המשותפת שלה ושל אמי קבורה בחצר בית הכנסת כרוב היהודים שנרצחו באכזריות בגטו היהודי הסמוך. ברור שההתייחסות שלי למקום כבר השתנתה. עמדתי שם בחצר, בוהה בין כל המוני המצבות שהוקמו שם, כשבראשי מהדהדים דברי בת הדודה.. "לא ידענו איפה היא קבורה לכן אין לזכרה שם מצבה וזה דבר שעד היום אני בוכה על כך.." וכך עמדתי על סף דמעות בוהה אל כל קברי האחים מנסה לדמיין איפה היא... אם לא די בכך- ידעתי שיש עלה זיכרון לזכרה של סבתא של אמא, ניגשתי ובקשתי למצוא אותו. פשוט לא ניתן היה למצוא בין כל הרישומים ששם (עידן המחשב עוד לא הגיע לשם) וכך מנסה במשך חצי שעה למצוא את שמה.. כשהעזרה היחידה שקיבלתי - שאגש למחרת למשרד הראשי באיזשהו רחוב איי שם... .... אם הבנת T B 1 נסיעה זו הייתה מבחינתי עם מעורבות רגשית. היו מקומות שבהם ניסיתי לדמיין את החיים של פעם, את המשפחות שנגדעו שם בגלל השואה האיומה, ולעיתים אף כועסת על אלה שנשארו שם למאות השואה (איך אפשר למרות הכל להמשיך לחיות שם???) ולעיתים התנתקתי וניסיתי להנות מהיופי היוצא מן הכלל הן של הנופים והן של הבניינים גם בבודפסט וגם בסביבתה. וכמובן מהאוכל הנפלא.... אז בינתיים מסתפקת בכתיבה זו... באמת רוצה לשמעו עוד?????
לא הגעתי לבית הסוהר...
אבל שתיתי שם בירה בקרבת מקום... זה באחת העיירות ליד באלאטון. נכון??? שם ישבנו לנוח במסעדה עם גג מקורה כששמעתי על בית הסוהר שנמצא בקרבת מקום. רק המחשבה על המדרגות שעליי לטפס ביום קיץ חם ולח עם טמפרטורה של יותר מ-30 מעלות גרמה לי לדמיין בלבד את בית הסוהר.
אבל שתיתי שם בירה בקרבת מקום... זה באחת העיירות ליד באלאטון. נכון??? שם ישבנו לנוח במסעדה עם גג מקורה כששמעתי על בית הסוהר שנמצא בקרבת מקום. רק המחשבה על המדרגות שעליי לטפס ביום קיץ חם ולח עם טמפרטורה של יותר מ-30 מעלות גרמה לי לדמיין בלבד את בית הסוהר.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.