בוקר טוב
יוליקה, בהצלחה לנכד שלך בלימוד לנגן על הכינור, אני לא כל כך אוהבת את החריקות של הכלי הזה, אבל יש כמה יוצאים מהכלל, בנעורי, גרתי באותה
השכונה שבה גדל יצחק פרלמן, להורים שלו היתה מכבסה ואנחנו אהבנו לבוא
ולראות איך עובדות מכונות הכביסה, זה היה אחד הבילויים שלנו, אז גם התחברנו
אליו, הוא לא יצא כל כך מהבית בגלל מחלת הפוליו שסבל ממנה, אבל היה מאד
חברותי וחביב ואהבנו לבלות בחברתו, אבל כשלפעמים היה לוקח את הכינור
לנגן לנו משהו, אני סבלתי בשקט ולא אמרתי כלום כדי לא לפגוע בו, היום אני
כן אוהבת לשמוע אותו מנגן, אז אני מאחלת לנכד שלך שיגיע לאותה הדרגה
או אפילו קרוב.