בוקר טוב. יום חדש. העוזרת הגיעה. ואני בחדר

[מינהר]

בוקר טוב. יום חדש. העוזרת הגיעה. ואני בחדר

עבודה עם העיתון והמחשב, כדי לא להפריע לה. עוד מעט הליכה, השמים די בהירים.

 

[הדסהש1]

בוקר אור לגבי ביקור של ביטוח לאומי..

אני לא יודעת לשחק..ומה שעשיתי זה אמיתי..היא ראתה שאני לא יכולה להרים את הידיים לגובה..וקשה לי עם אצבעות הידיים..נכון שכלפי חוץ אני נראת בסדר רק צליעה ברגל..והולכת הם מקל..ושהייתי צריכה לחקום מהספה הבת שלי עזרה לי להתרומם..אז כבר פרצתי בבכי..כי השאלה למה אני הולכת למרפאת כאב? לא מבינים שכאבים כרוניים לא נראים???אני כבר עברתי כמה ביקורים כאלה וגם ערערתי..זה לא תענוג אך זה דבר שאנו צריכים..עכשי במיוחד שבעלי עבר ארוע מוחי ושיחזור הביתה אני לא אוכל לעזור לו והוא יצטרך עזרה גדולה יותר.שפירא אני מאחלת לכם שלא תזדקקו לעזרה של ביטוח לאומי..אך יש מצבים שזה חייה להעשות...

 

[בת חן191]

הדסה זה לא נקרא לשחק , פשוט להשתמש בהגיון,,הם משחקים

בכסף שלך,,,ל אנשים כאלו,,,צריך להחזיר באותו מטבע,
הלואי שתקבלי כבר את השעות המגיעות לך בזכות לא בחסד

 

[נימה3]

הדסה, את צודקת בענין הבטוח הלאומי

אי אפשר להגיד לעולם לא אזדקק. אדם לא יכול לדעת מה צפוי לו. ואנחנו משלמים כל החיים לבטוח הלאומי זו זכותנו לצפות שניעזר בהם בשעת הצורך. זו לא בושה.
לי החליטו לא להאריך את המטפלת כנראה לא אגיש ערעור.

 

[יוליקה]

בוקר טוב לכולם

זהו זה ינואר מסתיים... בשבילי עכשיו מתחילה השנה החדשה...
אתמול הזמינו אותי למרפאה למעקב תחלואה... האחות תחקרה אותי
על מצב הסוכר, לחץ הדם ומצב כללי... הכל היה תקין אמרה שניפגש שוב
בעוד חצי שנה...

 

[מינהר]

יופי, יוליקה, תמשיכי כך. אתם מבלבלים אותי עם המשך

הדיונים מיום אתמול. באידיש היו אומרים ---דער נעכטיקער טאג.
כלומר-- יום אתמול, כי עבר--- כמו שאמר שלום עליכם.
נימה, את מספרת לפעמים את סיפורי שלום עליכם?

 

[נימה3]

מינהר, עד עכשיו לא הזדמן לי לספר מספורי שלום עליכם

חיפשתי ועדיין מחפשת סיפור של י.ד. ברקוביץ שהיה החתן של שלום עליכם. שם הסיפור "אותו שם". על בחורה שהגיעה מפולין או מרוסיה, שהתאהבה בבחור אמריקאי עד שהתברר ששמה של אמו הוא כשם אמה. וזה אסור באיסור חמור. סיפור יפה שפעם שמעתי אותו אבל לא זוכרת את הפרטים. אולי מישהו מכיר?

 

[מינהר]

נימה, אם זה חשוב לך יש ביום ששי תכנית של

חיפוש ספרים ישנים. רשת ב ב- 1600 נדמה לי.
אסור ששם האם ושם החמות יהיה זהה? רק אצל אשכנזים?

 

[יוליקה]

מאיפה זה בא??

שמי אביבה
ושם חמותה של בתי גם אביבה...
לנכדי יש שתי סבתות עם השם אביבה...
למה זה אסור???

 

[מינהר]

יוליקה, את גם יוליקה. אז הכל בסדר.

 

[בת חן191]

אני מכירה את זה שמי היה כשם חמתי אומרים שזה לא טוב

אך מאחר שקראו לה גם שם לועזי מנצי אמרו שזה בסדר

 

[יוליקה]

מנצי?? היא הייתה הונגריה??

 

[בת חן191]

שכסלובקית אבל דיברה גם הונגרית

 

[יוליקה]

ידעתי, כי מנצי זה שם כינוי הונגרי...

 

[תמר שרוני39]

נימה , מאוד מענין [אותי ] מה שסיפרת !

שם אימי ושמה של חמותי , שתיהן ז"ל , זהה . מעולם לא שמעתי על איסור כזה . ומה הרעיון שעומד באחורי האיסור ?

 

[תמר שרוני39]

נימה ומינה, זה נשמע קצת כמו צילי וגילי .

תוכנת הרדיו ביום שישי היא של איתמר לוי , אספן ספרים , בעיקר ישנים . הוא גם מחזיק מספר חנויות של ספרים ישנים במספר מרכזים בארץ אחת מהן בזכרון יעקב . אחרת בנגב הצפוני , ויש עוד . אני מאמינה שאם תכתבי באינטר...........חנות הספרים של איתמר לוי , תמצאי משהו , בהצלחה .
ד.א. בילדותי , הסופר אהרון מגד היה חבר בקיבוץ שלנו . כבר אז היה סופר . בתקופת היותו קיבוצניק כתב את ההצגה "אינקובטור על הסלע" , שהוצגה באחד התאטרונים בארץ וכתב ספר ילדים בשם " אל הילדים בתימן" . את ההצגה כל הקיבוץ נסע לראות , את הספר לא קראתי , אבל זכרתי את שמו . כשיצאתי לפנסיה , לפני כ15 שנה נסענו , בעלי ואני לטיול . הגענו לזכרון ובעלי מאוד רצה לראות את החנות של איתמר לוי . חפשנו ונכנסנו , [היא במרכז המושבה ]. למזלנו איתמר היה שם , ושאלתי אותו על הספר . תוך 5 דקות מצא אותו , ואני התכבדתי ושילמתי עליו 50 ש"ח , מזכרת מילדותי .

 

[מינהר]

כל הכבוד תמר על הידע בספרים של פעם,

ועל איתמר לוי. אהרן מגד- על מה התפרסם?

 

[תמר שרוני39]

מינה , אהרון מגד היה סופר.

התפרסם בסרטים , איי לייק מייק , חדוה ואני , ועוד הרבה סרטים ,מחזות וספרים , ויותר מכל היה חתן פרס ישראל . אהרון מגד הוא אביו של הסופר איל מגד .

 

[נימה3]

רק עכשיו נכנסתי לאינטרנט ומצאתי את

הדיון המענין על סוגית "אותו שם " אני באמת לא יודעת או לא זוכרת את הסיבה למנהג הזה כנראח רווח בין עדות אשכנז . את התכנית של ירון אנוש שבמסגרתה יש פינה גם לאיתמר לוי על ספרים אני מכירה. לא פניתי אליו אולי זה רעיון. ואם כבר, בדרך כלל אני שומעת אנשים מבוגרים מחפשים ספרים שעניינו אותם בזמנו, עבור נכדיהם. כספרנית בספרית הילדים אני יכולה להגיד להם שבכלל לא בטוח שהנכדים יתענינו בספרים האלה, אבל לנסות תמיד כדאי ויש לברך ולהוקיר את הסבים והסבתות שמשתדלים כל כך להנחיל משהו ספרותי לנכדיהם.