בוקר טוב
אני מקושקשת לגמרי, הבוקר קמתי מוקדם, ייבשתי כביסה, כדי שהמטפלת תבוא ותקפל, עשיתי לאורי טיפול 10000 באוזניים לקראת הליכתו עם המטפל להסתפר,
הגיעו גם המטפל וגם המטפלת ביחד, שניהם מבלבלים לי את המוח החלטתי
לשלוח אותה לקניה בפרימדונה, הכנתי ביחד איתה רשימה ובזמן הזה היא גם קיפלה כביסה והפריעה לי להתרכז ברשימת הקניות, המטפל שיגע אותי עם החולצה שצריכים להלביש לאורי, אין לי סבלנות לשום דבר, שיגעתי אותו שיגעתי את אורי ושיגעתי את המטפלת, הבן שלי רזי אומר שאני צריכה ללכת לסל
המיחזור ואחיו שחר אומר משהו יותר גרוע, שאני לא רוצה לחזור עליו,
מינה, הדסה וכל מי שמתעניין, אני נאלצתי להזמין כל 2-3-חודשים אינסטלטור,
שיפתח סתימה במטבח, עכשיו אני יותר שומרת, לא זורקת לכיור את שאריות
הקפה, זורקת למשולש עם הניילון, שעומד על השיש, לא רוחצת ישר כלים
שיש בהם שומנים, אני מנגבת כל דבר עם מגבות נייר ניקול, אני מבזבזת המון
נייר,למזלי יש מתחתי מחסן ציוד משרדי ששם אני קונה יותר בזול, זה שווה
את המאמץ, הצנרת בבניין הזה מאד ישנה ורקובה ואי אפשר להשתמש
בחומרים החדישים, זה מה יש,
זהו, המטפל סיים והלך, עוד מעט תחזור המטפלת עם הקניות, חשבתי
לתומי שאסע לקנות מקינטה, "אז חשבתי" הכאבים ברגל הורגים אותי,
אני לא רוצה לבקש מרזי, הוא עושה בשבילי המון ולא נעים לי לבקש עוד,
משחר ביקשתי והוא ענה לי תשובה מתוחכמת, אני גם לא רוצה לבקש ממנו,
כי הוא יתחיל להטיף לי שזה יקר,לא נורא, בינתיים אני מסתדרת עם קפה שחור ונסקפה,
אני לא עושה הגהה ועריכה, אני שולחת ככה