אצלי השבוע התחיל עם הרבה עיסוקים
את פרויקט הילדים שארך כבר שנה סיימנו כעת ועכשיו יצאנו לחופש (ולמען האמת אני זקוקה לחופש- אמנם ילדים מתוקים ומקסימים אבל רוצה עכשיו קצת לנוח ולאגור כוחות לשנה הבאה). הפרויקט היה הצלחה גדולה מאוד, פשוט תענוג לראות את הילדים מגיעים עם אהבה על מנת להכיר את ישוע. עכשיו אני גם נחשבת למוכרת מאוד בקרב הילדים, בזמן שאני באזור של הכנסייה אז הרבה ילדים ניגשים על מנת להגיד שלום
הייתה שנה מאוד מעייפת, אבל בעיני היא הייתה שליחות ולכן בשנה הבאה אני ממשיכה בה למרות שקרוב לוודא אלמד לתואר שני וגם אעבוד. ואפילו עכשיו אנחנו עובדים על איך לשדרג ולייעל את ההתנהלות של הפרויקט, כבר מתכננים פעילויות חדשות וגם לוקחים קצת נחת מהכל
את הנחת כמובן זה בערבון מוגבל כי לוח הזמנים שלי מתמלא בעבודה. הקטע שאני גם עובדת במוסד וגם מביאה עבודה הביתה
, ובגלל זה לא זכיתם לראות אותי הרבה בפורום וכל כך בא לי לצאת לחופש, להירגע, לנוח, לשבת לקרוא ספר, מבלי אחריות של הפרויקט או עבודה או לימודים או הגשות. אפילו בזמן שאני בבית האחיין מעסיק את רוב הזמן שלי, הוא כל כך מצחיק וחמוד - ילד שובב ומלא חיים, אין מצב שהוא ייראה אנשים ולא יחייך כל הזמן להם
אבל הוא גם קצת מפונק (אשמה שלנו אני יודעת
) והתרגל שנושאים אותו על הידיים כל הזמן. למרות כל הקיטורים, אני צריכה להודות לאלוהים שיש לי עבודה כי המצב הכלכלי לא משהו. אז תודה לאלוהים שאני עובדת במקום שאני כל כך אוהבת, עם צוות מקצועי ומדהים וילדים עוד יותר מדהימים, ותודה על השנה שלי בפרויקט- אמנם הייתה עמוסה ועם הרבה אחריות אבל למדתי הרבה מאותם ילדים ולמדתי הרבה על עצמי גם, זאת הייתה שנה מבורכת עבורי
שבוע מצוין לכולם