בעבר גיל הפרישה לפנסיה היה-
65 לגברים ו-60 לנשים. מגיל זה קרן הפנסיה משלמת גימלה (במידה והאדם לא בחר להוון את חסכונותיו, כלומר לקחת את כספו, לשלם את המס הנדרש ולממן בעצמו את המשך חייו). אורך החיים הממוצע עלה, מה שאומר שקרנות הפנסיה צריכות לשלם לזכאים במשך עוד כמה שנים, בעוד החיסכון נשאר כשהיה. כלומר נוצר איום שלקרנות לא יהיה כסף לשלם פנסיה.
מ- 2004 הועלה בהדרגה גיל הפרישה, עבור הגברים ל- 67, ועבור נשים ל- 62. זה אומר פחות שנתיים שהקרן צריכה לשלם פנסיה. זה כנראה עדיין לא מספיק, כי הקרנות הוותיקות נחסמו והפסיקו לקבל לקוחות, ונפתחו קרנות חדשות בתנאים אחרים.
האיזון הכלכלי של הקרנות הוותיקות היה תלוי בכך שגיל הפרישה של נשים ימשיך לעלות בהדרגה, וישווה לזה של הגברים. כך יהיה על הקרנות לשלם לנשים שתצאנה לפנסיה פחות שנים, ויש סיכוי שהכסף יספיק. הממשלה לא בצעה את העלאת גיל הפרישה של הנשים (אינני יודעת אם צריך חוק או שמספיק תקנות). אז את הקושי הכלכלי שנוצר מגלגלים על מקבלי הפנסיה.