בוקר טוב, לאונרדו,הילה ומי שיכול

קיסרית01

New member
בוקר טוב, לאונרדו,הילה ומי שיכול ../images/Emo53.gif

אני לא יודעת אם אני מגזימה או לא... אני מרגישה שהאחיות של בעלי (גיסותיי היקרות) לא אוהבות אותי בלשון המעטה הפחד שלי שזה מזיק לנו מה לעשות? זה עניין של שנים ואני מנסה ככל יכולתי להבליג ולהיות בסדר עם כולם ואת התיסכולים שלי אני מספרת לבעלי. אולי יש לי רגשי נחיתות (על מה אני לא יודעת) אולי חוסר בטחון (אבל יש לי בטחון מופרז) אני כבר לא יודעת. הבכורה מעליבה ועוקצת ואירונית ואני מפאת כבוד לא עונה ותאמיני לי אני ממש טיפוס שעונה.... אני מכבדת את בעלי ולכן אני שומרת בבטן אני מרגישה שזה כבר הרבה זמן בפנים ומפחדת שזה לקראת פיצוץ אנא הפעילי את חושייך .... עזרי לי למצוא מוצא. זה כבר נכנס אלינו לבית - לזוגיות שלנו. מה לעשות?
 

seagalv

New member
בוקר טוב לך קיסרית

רציתי להגיב לך מנסיון אישי שלי, הייתי פעם בסיפור כמו שלך, הרגשות חזקים ולא הכי טובים, מה שאני למדתי מכך ראשית שאסור לערב את הבעל בסיפור-את מעמידה אותו באמצע וזה יוצר את המתחים ביניכם, הוא מרגיש שהוא צריך לבחור בינך לבין שאר משפחתו, תמצאי לך אוזן קשבת אצל מישהו אחר וכך תוציאי אותו מהאמצע. שנית-יש לך את הכוח לשנות את הדברים, ברגע שאת תשני את ההתייחסות שלך אליהן, את תיצרי כדור שלג שבסופו את תהפכי את היוצרות והן ישנו את הגישה שלהן אליך...תחשבי שהן החברות הכי טובות שלך, תיזמי בילויים משותפים, באספות משפחתיות תחפשי את קירבתן, תגידי להן (אפילו מאולץ בתחילה) שאת שמחה לראות אותן... אני שזה קשה בהתחלה, אבל זה עובד - כולנו, בסופו של דבר, מחפשים אנשים שאוהבים אותנו וברגע שאנו מקבלים את התחושה הזו- אנחנו מרגישים טוב כלפי האנשים. מה שנתקרא - תן וקח.. מקווה שעזרתי. יום מקסים ונפלא
 

קיסרית01

New member
וואו תאמיני לי שעשיתי ואני עושה כל שכתבת../images/Emo45.gif

אני תמיד תמיד נחמדה !!! אף פעם לא עונה ובעלי אף פעם לא באמצע. אני לא מערבת אותו הוא פשוט רואה כמה קשה לי אני חייבת עזרה חיצונית שדלא לומר חוצנית - תיקשורית לדעת למה זה קורה וממה זה נובע אני מארחת ניפלאה (מרוקאנית... (-:) ברוחב לב.... מחייכת מפרגנת, קונה את המתנות הכי מושקעות מכינה ברכות הכי יפות ותמיד נחמדה. וכשאני נפגעת אני פשוט שותקת ונכנסת לתוך עצמי. נעצבת ומתעצבנת וכועסת בתוכי. הן לא יודעות ולא רואות ואין להן מושג ולכן הן מרשות לעצמן ומחמירות מפעם לפעם.......
 

seagalv

New member
תרשי לי לשאול אותך:

1.האם את שותקת לידן? 2. האם הם עושות וטורחות כמוך? מה שנראה לי שיכול להיות הוא כזה, ותגידי לי אם את מתחברת: כולם יודעים שאין על האירוח של המרוקאיות ((:), ויכול להיות שאת מתעלה עליהן בצורה כזאת שהן מרגישות קצת נחותות, דרך אגב, לא ציינת איך היחס של החותנים שלך אליך ואליהן, היכול להיות שאת יותר אהובה עליהם? ולכן הן מרגישות שהן צריכות קצת מה שנקרא "להוריד אותך לרמה שלהן"? אם את שותקת לידן, היכול להיות שהדבר מתפרש בעיניהן כסוג של שתיקה מתוך "סנוביזם"- ולא כמו מה שאת מתארת...(אני פעם הייתי ביישנית מאוד והייתי שותקת המון ואנשים אמרו שהם חשבו שאני סנובית) תחשבי על זה לפני שאת עונה. אם המצב הוא כך, אין לך הרבה מה לעשות, בעיקר אם את לא עושה משהו בכוונה תחילה לעצבן אותן, קנאה זאת קנאה...את צריכה ללמוד שהבעיה היא שלהן ולא שלך, ואל לך להעלב בכל פעם שקורה משהו, פשוט תתעלמי מההערות הרעות בעינייך, המשיכי לחייך ולצחוק ולהבין שהכשרון שלך הוא שלך. יש אנשים שלא יודעים מהו הכשרון שלהם ולא יודעים לנתב את האנרגיות שלהם לשם. מה את אומרת?
 

קיסרית01

New member
יש מצב שאת צודקת ../images/Emo54.gif ../images/Emo26.gif ../images/Emo19.gif

ברור שיש משהו בדברייך ... אין שחור לבן ואכן יש קצת קנאה בעיקר מהאחות הגדולה.
וגם לגבי החותנים.... את צודקת ואני לא רוצה בכוונה לחזור על מה שכתבת.... אבל כמזרחית הכבוד מאוד חשוב לי אני רק צריכה שידברו אליי יפה ולא בזלזול...
אני לא סנובית ורוב הזמן צחקנית ועם חוש הומור אבל כאשר אני נעלבת או שאני בורחת לחברת הילדים (הטהורים בעיניי) או שאני מוצאת עצמי שותקת...... ועושה משהו סתם עד שנלך..... מחכה שהביקור יעבור הילדים מאוד נהנים בעלי מרגיש חייב להיות שם וחשוב לי באמת שכולם ירגישו טוב ואני הפכתי להיות כל כך רגישה ופחדנית להגיד משהו ולדבר או סתם........
 
קיסרית יקרה

התחושה היא שגיסותייך מרגישות מעט מאויימות על ידך וההתנהגות השלילית מגיעה מתוך רגש נחיתות. אתן שונות, מאד. וזה דבר נתון. אבל התחושה היא שאת אכן מלאת בטחון ופועלת בדרכך, ובמידה מסויימת הן תפוסות את זה כהתרסה על שונותכם. התחושה שעולה היא שאת צריכה פשוט להתרחק. תקבלי את זה שאתן שונות. סיפור אהבה לא יהיה שם וגם לא חיבור טוב. מה שכן יכול להיות שם זה כבוד הדדי ושקט. זה ייקרה אם תתרחקי מעט לתקופה, בלי ליזום יותר מידי פעילויות משותפות. מה שחייבים לפגוש - תהיי. אבל גם אז בתקשורת שקטה ומינימלית. ואחרי זמן שהן לא ירגישו את השונות שלכן ואת תהיי בשלך ובעצמך בלי להתרגש מכל דבר שהן אומרות - היחסים יכולים להיות רגועים וקורקטיים. יש כאן כל מיני מטענים שלא קשורים אלייך - השוני שלכן, זה שהן תופסות את זה כאילו בעלך מתרחק מהמשפחה, חוסר המודעות שלהן ןעןד.... בכל מקרה זו עצתי לך.
 

קיסרית01

New member
תודה הילה... ../images/Emo140.gif

אני דווקא מנסה לקרב את בעלי...הן רק לא יודעות את זה. הוא לא מוכן ללכת בלעדיי. אני שולחת להן אוכל ומתנות במסיבות והן לא יודעות שאני בישלתי....
 
אין לי מה להוסיף

רק שמכירה את זה מחיי תמיד שהאחיות של בעלי מסתודדות ואני נשארת בחוץ מרגישה רע..אבל שטויות...יש לי מספיק חברות טובות, כמו שנאמר 'לא בוחרים משפחה'... הקטע שבמידה מסויימת, כן בוחרים..משום שאנחנו בחרנו את חיינו הרי.. וגם לאילו הורים ומשפחה להיוולד.....
 
למעלה