אתמול הייתי בסרט בתאטרון גני תקווה, על
פרידה של בן, במאי סרטים, מאמו בת ה94 הרתוקה למיטה, ויש להם שיחות עם הומור. הרופאים אמרו שזה עניין של ימים, עד שתמות, אבל היא האריכה שנתיים.
מה שעניין אותי, זה איך טיפלו בה, וזה לא היה בסרט. הוא ענה לי בקצרה בשאלות שלאחר הסרט, שהיתה לה מטפלת, והיה אח שמגיע לרבע שעה ביום לנקות אותה ולהזיז אותה. אני מתלבטת בשאלה עם אחי לגבי אמא שלי.
האמת שחברה בחרה בשביל שתינו את הסרט, אני לא ידעתי על מה זה, ובסוף יצא, שהסרט הגיע אלי בזמן.
האם חיה בבלגיה, הבן בדרך כלל בישראל. והוא הרבה לנסוע אליה. אני לא זוכרת איך קוראים לסרט. אבל מה שתפס אותי זה שבחדר השינה יש ויטרינה כמו בסלון, והיא רואה מה מתרחש בחוץ.
