צהריים טובים
בימים מטורפים אלה של קורונה משתוללת שאינה יודעת שובע,
זו המאלצת אותנו להימצא בבית בסגר מוחלט,
ימים בהם אתה מנסה את כוחך היצירתי ומגלה שיש בך יכולות
אותן לא היכרת עד כה,
ימים בהם את מוצא עצמך עוסק בכל אותן מלאכות מהן סלדת בעבר או שדחית כל העת למועד הולם יותר,
ימים בהם אתה מפסיק לקטר על אותם דברים קטנים כי זו הקורונה,
ממלאה את הכל ומביאה אותך לחשוב כי כל השאר אלה הן זוטות חסרות טעם. בימים אלה כשהעולם כולו נאבק בה,
מחפש דרכים לעצור אותה,
להכניע אותה בעזרת חיסון גואל,
בימים שאתה מוצא עצמך הרבה יותר ממוקד, ענייני, חושב ומהרהר בכל אותם דברים אותם הינחת באחת המגירות התחתונות של הנפש,
ימים של קורונה שפוגעת, ממיתה, מחלה ומפחידה, זו הגורמת לך להתנתק
מבני משפחתך ובעיקר ממקור השמחה-נכדיך, בימים אלה של ערב
ליל הסדר, הסיפור של יציאת מצרים, עולה בי המחשבה על הארוע
הזה בחיי האומה ומשמעותו כיום בחיינו. צלחנו את הקשיים, את
המלחמות, את הנדודים, את שיבת ציון של העם לארצו. התגברנו
והיינו לעם אדיר וחזק בזכות עוצמתינו ודבקותנו במטרה. מי ייתן ונצלח
את הימים האלה בקלות, נזקוף קומתנו ונקבל באהבה כל הגבלה או
איסור שיוטל עלינו כדי לעבור בשלום את התקופה הזו. ובבוקר שכזה
אין מרנין את הנפש ומשמח לבב אנוש יותר ממראה הבית שלנו שאין
יפה ממנו, מבריא ממנו, משקיט ממנו ומבטיח.