סופשבוע מלא בהרהורים
אם לסכם את השבוע - היה שבוע טוב. שבוע שהתחיל בחג שאותו, כמו את כל החגים האחרים העברתי במרכז ליוגה, ואחריו עוד שלושה ימים בעבודה, עבודה קשה, אבל גם הם עברו מהר בסך הכל. והיום שמעתי על מקרה עצוב, אדם שהכרתי עד לפני יותר משנתיים (כלומר שנתיים וחצי בערך שאני לא בקשר איתו), איבד את בנו השבוע, שנהרג בתאונת דרכים. היה לי קצת מוזר לעשות את זה, אחרי למעלה משנתיים שאין בינינו קשר, אבל שלחתי לו מכתב ניחומים במייל, למרות שכשאני חושבת על זה, האם באמת יש דרך לנחם? האם באמת אפשר לעשות את זה במילים? ובכל זאת כואב לשמוע והרגשתי צורך להביע את השתתפותי בצערו. שמעתי את זה היום בבוקר במקרה, תוך גלישה בפורום שהוא משתתף בו לפעמים. ומאז אני כל הזמן במחשבות עליו ועל האסון שפקד אותו. חושבת כמה זה נורא לאבד בן ועוד בתאונה, לא משהו שאפשר להתכונן או לצפות אותו.