בוקר טוב ליום שישי בבקר

[יוליקה]

בוקר טוב ליום שישי בבקר

בעוד שבוע בדיוק אהיה בדרכי לברצלונה...עם בעלי והנכד שלנו...
הזדמנות יוצאת מן הכלל לברוח מהכאוס ולא לשמוע על השפנים שביבי
מוציא מהכובע שוב ושוב...

שבת שלום לכולם!!

 

[יוליקה]

יום ראשון ה-6 לאוקטובר

46 שנה לשבת של יום כיפור 1973...
אילולא היו לנו ילדים בגיל הזה, היינו מציינים זאת רק כתאריך הסטורי...
למשל מישהו זוכר את תאריך פרוץ מלחמת קדש?? היינו בני 8 אז...
אבל את ה-6 לאוקטובר 1973 לא שוכחים ויזכר לדראון עולם...

 

[שפירא מאיר]

ביום פרוץ המלחמה קבלתי הודעה מקצינת הקישור

בשעה 1400 כבר הייתי בימ"ח בית-דרס (לא קיים יותר) מחמש את הטנק שלי.
על המלחמה כתבתי את הספר "נכתב בקרב".

 

[ציפי ב החמודה]

לגבי מבצע קדש

אני זוכרת אותו מצויין,זה היה חודשיים אחרי שהשתחררתי והתחתנתי, היו לנו
כרטיסים לסרט, הייתי כבר לבושה בשמלה עם כתפיות ונעלי עקב, מוכנה ליציאה,
צלצלו בדלת ומיד גייסו אותי, אפילו לא נתנו לי אפשרות להחליף בגדים, העלו
אותי למשאית ששם כבר היו עוד מגוייסים ונסענו לנקודת ריכוז ופיזור בתל
השומר, בעלי נסע אחרינו עם האופנוע, משם העבירו אותנו ל"אשל הנשיא",
לשם בעלי כבר לא יכל להגיע, כי לא איפשרו לו, המלווים שנסעו איתנו, שיכנו אותנו באוהלי סיירים ולמחרת בבוקר העבירו אותנו לקיבוץ גבולות, ששם הקימו לנו
מאהל של אוהלי סיירים ושקי שינה, בין השיחים של הצברים, כל זה כשאני
עדיין לבושה ליציאה לבילוי, למחרת בבוקר קיבלתי הודעה (אני כבר לא זוכרת איך)
לא היו אז טלפונים, לא רק ניידים, גם בבתים, אין לי מושג איך הגבר שלי הצליח לגלות איפה אני והגיע אלי, רכוב על האופנוע, הוא הביא לי בגדים נורמלים
וגם נעליים ומאותו הרגע התחלתי להרגיש מצויין, בעלי נסע בחזרה הביתה,
כי לא הירשו לו להשאר איתי ואותנו העבירו לאל עריש, עשיתי שם חיים משוגעים,
עשיתי הכרה עם גמל שבא אלינו למחנה, למדתי איך להפעיל אותו ורכבתי
עליו במשך כמה ימים בכל העיר, בחופשה היחידה שקיבלנו, קיבלתי רשות לקחת איתי את בעלי, שלא היה מגוייס ולא עבד באותו הזמן, בקיצור, חגגנו ירח דבש שני באל עריש,ד"א, בזמן שהייתי בחופשה, מישהו העלים את הגמל וחבל, כי נקשרתי
אליו.
נ ב, אפרופו בית דרס, שם עשיתי את הטירונות נח"ל הקשה.

 

[tamarsharoni]

במבצע קדש הייתי עדיין תיכניסתית .

אבל בששת הימים גויסתי .

 

[יוליקה]

במבצע קדש הייתי בת 8

בששת הימים הייתי כבר שנה וחצי בצבא

 

[שפירא מאיר]

בלו בנעימים

תעזבו את ה-"סגרדה פמיליה", הטירחה רבה מידי, עמידה בתורים ועליה ברגל למגדל של מאות מדרגות

אם משוטטים בככר השוק של קטלוניה, תזהרו, היא אלופת הכייסים אפילו יותר ממילנו.
להחזיק כסף דרכונים רשיונות וכדומה רק בגרב כיסים (להשיג בחנויות לציוד טיולים) עליכם רק מעט כסף, ואם צריך עוד כסף, ניגשים לשירותים ורק שם כיוון שבכל מקום שתחשבו שאיש לא רואה כשאתם מוציאים מהגרב, תמיד יש מי שתפקידו לראות.

בתחילת שדרת הרמבלה יש מוזיאון שעווה נחמד (בכיוון הים) , ד"ש לבן גוריון.
בכלל לאורך השדרה כל מיני מופעי רחוב, דוכני ספרים ועוד.

בככר קטלוניה יש משרד לתיירים, תבררו באיזה יום בשבוע מופעלות המזרקות הצבעוניות והמוזיקליות בככר ספרד. (יש ברשימה המצורפת)

האקוואריום בנמל של העיר נחמד מאוד וברמה. בבנין ממול ממש בזול מזנון המוכר רבעי עוף עם בירה. וקולנוע עם כסאות נעים.

מהנמל לעלות ברכבל למונטג'וויפ (הר היהודים) יש מבצר ותצפית נוף. משם לרדת לפואבלו-אספניול (הכפר הספרדי), שהיה מרכז תערוכות של 1929.
יש אוטובוס.

לא לוותר על פארק גואל . (לעלות בפוניקולאר או באוטובוס)

ולא פחות חשוב לנסוע לאמפוריה בראווה (נוסעים על הכביש המהיר צפונה ויוצאים, כמדומני ביציאה 6) עיר היושבת על תעלות כמעט כמו וונציה, ההתחלה היתה על ידי הגרמנים שחפרו תעלות ובנו וילות שם גרים עשירים (ראיתי על גג אחת הוילות, מסוק) ותערוכת פריטים מהטיטאניק. וכמובן שייט בתעלות , וביציאה יש מוזיאון מכוניות ישנות.

אבל בשום אופן, למי שקצת שוחר אמנות, לא לוותר על הנסיעה ל-פיגרס לבקר בתערוכה המופלאה של סלבדור דאלי, לבקר באותה הזדמנות גם בחנות המזכרות שליד, ואם יש זמן לשוק השוקולד.
ביציאה מהמוזיאון שמאלה במורד המדרגות יש מסעדה נחמדה, רק לא בערב שאז יש תור ענק אליה.

יש עוד המון אתרים מעניינים בסביבה, כדאי לשכור רכב לנסועות מחוץ לעיר.

זמני פתיחה של מקומות-
https://www.lametayel.co.il/אטרקציות+בברצלונה++המלצות+לאטרקציות+בעיר

 

[יוליקה]

מאיר, תודה על ההסבר המפורט

אני כבר הייתי בברצלונה, כולל מונסראט ... מונט ג'וייף, וגם אמפוריה ברווה...
בעלי מתקשה מאד בהליכה לכן אנחנו מתכוונים לקחת את הסיורים של ה-hop on hop off בברצלונה נהיה רק יומיים וחצי, אח"כ עולים על אוניה לקרוז לאיטליה, קאן ופלמה דה מיורקה ...
לגבי הכייסים, אני כבר מנוסה אחרי שכייסו אותי בונציה בפסח... שוב תודה לך!!

 

[שפירא מאיר]

אז אל תוותרו על החוויה של ביקור במוזיאון דאלי בפיגרס

לא סתם אמרו עליו שהוא משוגע. כל ציור שלו מכיל אלפי פריטים.
והיה לו גם חוש הומור - למשל תמונה ובה זוג נעלי גברים וזוג נעלי נשים והשאלה מה ההבדל? התשובה בין הרגליים...

בחצר יש צינור מתכת קצר על עמוד מופנה אל תמונה בקיר שממול, האמנןת שלו כה גדולה עד שאתם רואים את הציור, אבל בהבטה דרך הצינורית, אתם רואים פתאום תמונה אחרת , וכוכ וכו.

מבחינת מוגבלי הליכה, אין בעיה.
מעבר לכביש חניה גדולה חינם, ממנה עוברים את הכביש ולחזית הבנין (אני הולך עם מקל שהופך למושב נח ורחב).

 

[יוליקה]

כמובן שהיינו, גם במוזיאון דאלי וגם במוזיאון פיקסו - תודה!!

 

[שפירא מאיר]

נירון חולה-נפש אמיתי שסופית מוכר את המדינה.

הוא מכר את המדינה לחרדים ולמתנחלים, וכעת הוא עסוק במכירת המדינה לטובתו האישית, הכל רק לא לתת את הדין על שחיתויותיו.

"ממשלה בראשותי, או בחירות חדשות"
זו ההודעה האחרונה שלו, והמחנה שלו שותק כיוון שהכורסה שלהם חשובה מהעם וחשובה מהמדינה. איך אמרה מיס פיגי? "שהמדינה תישרף".....

הוצאות על 3 מערכות בחירות עולות למדינה כ-16.000.000.000 (16 מיליארד שקל , כמו שליש מתקציב משרד הבטחון)
כאשר קופת המדינה עם בור של כ-50 מיליארד שקל באוברדראפט...
וכמובן שלא יוותר על מטוס פרטי ב-700 מליון + בית פרטי 700 מליון, כמו שלא ויתר על מיטה במטוס בחצי מליון והתארחות במלונות המפוארים בעולם וטיולים לחו"ל כל שבוע

קשה להתרגל אח"כ לחיים פשוטים של מולטימליונר רגיל מהשורה, הוא צריך גם את השררה.

זהו מלך האספסוף, הדיקטטור הקטן - "הייל ביבי".....

https://news.walla.co.il/item/3316425

 

[יוליקה]

ממש כך. השאלה רק מתי יתעוררו אלה שהוא הרדים אותם!!

 

[tamarsharoni]

שרון , תודה על הטיפ , הבעיה שלנו , או יותר נכון

הבעיות שלנו , הן 2 .
א] מכיוון שאנו מפרידים בין כלים בשריים לחלביים , ואנו רק שניים בבית , גם המדיח הקטן יתמלא רק פעם בשבוע .
ב] מה אעשה עם בעלי , בשבילו שטיפת הכלים זה ריפוי בעסוק , וזמן איכות שלו עם עצמו ומחשבותיו . ושוב תודה שרון , וגמר חתימה טובה לכוווווולם .

 

[tamarsharoni]

ושוב שרון , הסתכלתי על הסרט של גיל 100 .

מקסים ומעורר השראה. במצב כזה אני מתנדבת להגיע ל120 . הבעיה היא שלא רבים מגיעים לגיל גבוה עם חיונייות ובריאות כזו , ובלי איכות חיים אין טעם לחיים.
שנה טובה , חתימה טובה , רק בריאות ונתראה בשמחות .

 

[שפירא מאיר]

טיולים נותנים איכות חיים וענין בחיים.

כבר אמרתי שאמנם אני רק בן 74 אבל לעיתים ממש אין לי כח לצאת לטיולים.

אז למרות שאמרתי שאמשיך לטוס לכרתים, אני קצת מהסס.
א.
אחרי 30 שנה עם 120 טיסות, נראה לי שמיציתי את מה שאפשר למצות מכרתים
ב.
מתוך 1862 ישובים בכרתים, יש להניח שאני מכיר לפחות 1500-1600, ועל היתר לא שמעתי שיש להם משהו מענין להתייחס אליו.
ג.
קבעתי לעצמי רשימה ארוכה של מטרות לצלם מהאויר , בנוסף ל-87 המצודות, אולם הבעיה שהרחפן שלי טבע בים, ועדיין לא סיימתי לשלם אותו, ואילו רחפן חדש מוכנים לתת לי עליו הנחה וגם ב-36 תשלומים כ"א 220 שקל
ד.
אני צריך לשלם את הטיסה, ביטוח, בארץ
לשכור שם רכב (אני לא משלם, הם חברים שלי, אלא שהדלק עולה לי) להתגורר בבתי מלון (3*)
וכך הוצאות סביב 1200-1500 יורו לטיסה של שבועיים. (כלכלה,דלק, בתי מלון)
ה.
לפחות בעיה אחת ירדה לי מהראש והיא ההתנהלות בשדות התעופה, בזכות כרטיס הנכה הבינלאומי, אני לא ממתין בתור בשום מקום, ואל המטוס וממנו מסיעים אותי בכסא גלגלים. וכן אני יכול לחנות היכן שאני רוצה אל לא חסמתי את הכביש (לא כמו בארץ שיש המון מגבלות על העמדת הרכב, והפקחים שמחים לעשות דוחות לרכב נכה).

מאידך, לשבת בבית ולהתנהג כמו הזקנים שיושבים בככר ובוהים בעוברים ושבים, ממש לא מתאים לי. לטייל בארץ אני מטייל מגיל 12 כאשר 50 שנה עסקתי בהוראת דרך. והיום אני די מוגבל בתנועה ויכול להגיע רק למקומות שהנגישות לרכב קרובה.

אז אני ממתין לבדיקה החצי שנתית של קוצב הלב (בסוף החודש), ואז אחליט.

 

[tamarsharoni]

מאיר , גם מעבר לגבולות כרתים וישראל יש חיים .

למה שלא תצא לטיול מאורגן שמיועד לגיל הזהב , יש הרבה חברות שמוציאות טיולים , טיול עם נופש בסופו , טיולי קרוזים באוניות פאר , יש כל מיני וריאציות ואופציות . אני יודעת על רימון טיולים , מוטקה, אילה , ויש עוד .אינני יכולה להמליץ כי טיילתי עם רימון בלבד , הם היו מעולים , אבל זה היה לפני כ11 שנה והיה מיועד לקהל הרחב ולא לגיל השלישי .אני יודעת שהחברות הרציניות מצרפות רופא צמוד לטיול .הבעיה היחידה זה המחיר , שהוא גבוה יותר מהטיולים הסטנדרטיים, ואינני יודעת בכמה . אבל אם לא תתענין לא תדע .
אני כבר הפסקתי לצאת לטיולים מאורגנים . פעם בשנה "קופצת" ל3עד 4 שבועות ליוהנסבורג לבקר את הבת ומשפחתה . ו3 עד 4 פעמים בשנה לבקר את הבת הצעירה ומשפחתה בתל אביב , שזה בעצם גם נחשב חו"ל .

 

[נימה3]

היום אנחנו חוגגים שבעים שנה לקיבוץ

בעוד שעה וחצי מתכנסים . ולפני שעה וחצי משמים פאום התחיל לרדת גשם! גשם פתאום באמצע הקיץ או הסתיו. ממש מבאס אבל ראיתי שכבר מנגבים את הכסאות ומחזירים את המצב לקדמותו. מקוה שיהיה טוב ונעים ובעיקר יבש ולא תהיה רוח יותר מדי קרה וחזקה כמו בימים האחרונים. אבל בעיקר שיהיה מצב רוח טוב. עלי הוטל התפקיד לברך בשם החברים הוחיקים. עבוטה קשה בעיקר שמחיבים אותי לקצר...
שבוע טוב

 

[שפירא מאיר]

אז קצת בנושא הזה

התחלתי לטוס ב-1964, לארצות הברית לקורס קומנדו עם "הכומתות הירוקות" לקראת הקמת "כיתת-השועלים" היחידה לפעילות מדברית מעבר לקווי האוייב.

טסתי משך חיי מאות טיסות רובן כמובן לאירופה כאשר הראשונה אחרי הצבא היתה ב-1966-1967 לחצי שנה באיטליה, עם טיולים ברחבי אותה ארץ ועבודה בחוות כדי שיהיה כסף. משם טסתי לשבדיה לאחותי וחזרתי ממש שבוע לפני מלחמת ששת הימים.

בהמשך טסתי לכל מיני ארצות, החל משבדיה, דנמרק, גרמניה, הולנד,צרפת,ספרד, שוב איטליה, למעשה לרוב ארצות מערב אירופה חוץ מאנגליה וגרורותיה.

לכרתים התחלתי לטוס לפני 30 שנה אחרי שליחות של המשטרה לגרמניה, משם המשכתי לכרתים, וכיוון שלמדתי על כל ארץ לפני הטיסה, הופתעתי לגלות שאין שום ספרות על האי שהוא מקור התרבות האירופאית ומקור הפלישתים.
(היום הספר השני שלי על כרתים:"שפירא חוקר ומטייל בכרתים" עם 3700 עמודים, 345 מסלולי טיול, ועוד כ-20.000 תמונות ומידע שאין בשום ספר אחר בשום שפה).

שבעתי עד תום מטיולים מאורגנים שהדרכתי (ספרד קטלוניה, כרתים), שם התגלו לי הישראלים המכוערים והתחמנים, כך שכדי להמשיך ולהדריך בלי להקיא, נהגתי להתמקד בזוג או שניים או שלושה נחמדים.
כיוון שאהבתי להדריך (עסקתי בזה מ-1960) ולהעניק מידע למטיילים הן בארץ והן בחו"ל, ותמיד היה לי תיק עב כרס עם מצגות למינייהן.
למשל, הדרכת טיול בנושא "רכבת-העמק" שאני חוקר כבר 24 שנים, יש לי קלסר על כ-70 מצגות.

היתה לי סבלנות אין קץ להכי נודניקים ומעצבנים, אלא שלפעמים הייתי צריך להתרחק ו-"לשאוף אויר" , כדי להמשיך.
אז ברור שלא אצא מיוזמתי לטיול מאורגן שם אני תלוי בשגעונות של 50 איש, תוקעים אותי לבתי מלון נחותים רחוקים ממרכזים תיירותיים, ובעיקר המסלול הוא למקומות של קניות בהם מלווה הקבוצה (שמתחזים למדריכים) מקבלים טיפים שמנים.

שייט כמובן לא בא בחשבון כי אחרי חצי יום על האוניה, אותי זה מדכא, אני צריך להיות בתנועה, ואם לא יכול ברגל כמו בשנים האחרונות אז ברגל, ולאן שאני לא יכול להגיע, יגיע הרחפן שלי.

ביום שהחליפו לי את "רשיון מורה דרך" ב-"רשיון כבוד מורה דרך" שאומר שהדרכתי 50 שנה ואסור לי יותר להדריך כיוון שאני פטור מהשתלמויות, אבן נגולה מעל ליבי.

היום במצבי הבריאותי (קוצב לב, אי ספיקת לב 40%) אני לא יכול לטוס טיסות ארוכות (לכרתים שעה וחצי, ואלמלא התנאים המשופרים בשדות התעופה לנכים, אולי לא הייתי טס כלל) ולכן המחקר על כרתים הפך לעבודת-חיים, ואין שום ספר דומה לו בשום שפה, המוציאים לאור מעדיפים ספרים עד 120 עמוד בפורמט 1/4 או אם ההוצאה לאור מטעמם, אז אפשר עד כפול מזה.

גם ההוצאות יחסית לטיסה של שבועיים פעמיים בשנה לכרתים, הן הרבה יותר נמוכות מלטוס לכל ארץ אחרת. וכגימלאי אני חוסך כסף לשתי הטיסות הללו כל השנה.
שם- אני מתנייד ברכב של חברים, אוכל פעם ביום ארוחה במסעדה, וכל היתר במטבחון שבחדר (אני אוכל מעט מאוד) גר רק בבתי מלון שכבר מכירים אותי 3* ומשלם סביב 35-40 יורו ללילה במלונות נחמדים
וכמובן פטור מלשלם על כניסה לאתרים בזכות רשיון ההדרכה האירופאי שיש לי.

גם להזכיר שבגלל מצבי בשנים האחרונות אני לא עוסק בסיורים עירוניים, אלא רק למקומות נגישים לרכב.
יש לי תעודת נכה בינלאומית שבאמצעותה אני יכול לחנות בכל מקום גם בניגוד לחוק, לא כמו בארץ. כמו כן התעודה מקנה לי את הזכות לא לעמוד בתור בשדות התעופה ובחו"ל בכל מקום, מזהים מיד את התעודה ואפילו במרכול אנשים מבקשים ממני לעבור לראש התור. זה מרגש.

זה המצב, ואני משתדל למצוא את המיטב , עם חיוך,
בעיקר כשאני נזכר שבלי תרופות כבר הייתי מת לפני כ-15 שנה וסיוע נוסף קבלתי ב-2014 עם השתלת קוצב הלב. (בזכותו אני לא עובר בשערים אלקטרוניים בשדה התעופה, וגם נמנע מלהיכנס לחנויות עם שער אלקטרוני).....

זו התמונה.

 

[tamarsharoni]

שפירא , כל אחד והתמונה שלו .

בהקשר למשפט האחרון שלך , זה מזכיר לי שלפני כשנתיים הגעתי לרופאת המשפחה שלי,[שבינתיים יצאה לפנסיה] , הבאתי לה תשובות בדיקות דם , עיניים ,אורטופד וקרדיאולוג . היא עברה עליהן והסכימה עם כל הרופאים שהכל בסדר , ואין מה לשנות . אז אני בתמימותי הוספתי : אני מבינה שאני בריאה כמו שור הבר ! הסתכלה בי הרופאה ושאלה : את יכולה להסתדר בלי הכדורים ,עניתי לה , לא , אז את לא בריאה ! ! !
והמצב לא הולך ומשתפר .
ובאשר לקוצב הלב שלך , ובכן לי יש החלפת ברך , ולמרות שלא שמו לי שום מתכת הברך , לעיתים הברך מפעילה את הצופרים בשערים האלקטרוניים . לפני שנה בנתב"ג העבירו אותי כ4 פעמים, קראו לאחראיי המשמרת , נשאלתי המון שאלות, ולמרות שאני ילידת הארץ ואין לי מבטא זר או חזות מחשידה, לא עזבו אותי . מה ששכנע אותם , כששאלו איפה ניתחו אותי ועניתי באסותא באר שבע, זה עבד ואפילו לא הייתי צריכה להגיש מסמכים . ביוהנסבורג , ברגע שצפצף שאלו , אמרתי שנותחתי ובזה נגמר הבדוק . ובכל זאת , אני מעדיפה את הבידוק של נתב"ג .
רק בריאות לכולנו , שנה טובה וחתימה טובה .

 

[שפירא מאיר]

יש הבדל עצום בין מתכת בברך לקוצב לב.

הברך תפעיל את מערכת ההתראה ותו לא,
קוצב הלב עלול להיות מושבת (גם את המכשיר הידני אסור להעביר עלי, ולא להימצא בקרבתי עם מכשיר קשר) ואז מה אני בדיוק עושה כשהקוצב מושבת והלב נחלש משמעותית ודם לא זורם לגוף ? כולל אי ספיקת הלב ?
לא נשאר, אלא למות.....

לכן יש לי את התעודה הבינלאומית למושתלי קוצב-לב, עלי כל העת.