בוקר טוב ליום שישי 3.1..זה יום מיוחד עבורי

[הדסהש1]

בוקר טוב ליום שישי 3.1..זה יום מיוחד עבורי

לפני 50 שנה נולדה ביתי השניה...היום בדיעבד עברו שנים
ששכחתי איך הצלחתי לגדל 2 בנות בהבדל של שנה ורבע..
היום אמנם זה קל יותר מבחינת כל האמצעים שלא היו לנו בזמנו..בקושי מכונת כביסה..וחיתולים מבד ופלנל..שאני מספרת לבנות על הזמנים ההם הם מגחכות ולא מאמינות שאפשר היה לחיות בלי חיתולים חד פעמיים ודייסות שלא צריך לבשל..היום זה נראה רגיל .מאחלת לכולם סופ"ש חמים..כי אמרו שתהייה סופה שניה..אני מחכה לנכד שבא מהטירונות של גולני...לא קל להם...הוא נמצא אצלינו כי אימו ומשפחתה עברו לקריית גת והנכד רצה להשאר בסביבה שכל חבריו כאן ושחוזרים מבצבא יש להם סיפורים להחליף רשמים..אני חוזרת לתקופה שעברה שבנותי היו בצבא וחוזרות עם הכביסה של שבוע_שבועיים .אני חוזרת לגיל 55...

 

[יוליקה]

בוקר טוב לסוף השבוע

ראשית מזל טוב הדסה ליום הולדתה של בתך.
אכן קשה היום להאמין, איך גידלנו ילדים בלי כל הנוחיות שיש היום.
אפילו מרכך כביסה עוד לא היה!!!

הבוקר התבשרנו על חיסולו של ראש כוח "קודס" של משמרות המהפכה
קאסם סולימאני... ע"י כוחות הצבא האמריקאי.
כך יפלו כל אויבנו!!

 

[שפירא מאיר]

קקשתיאל מכה שוב ושוב.....

 

[שפירא מאיר]

המכינה בעלי, מסתבר שזהו קן צפעונים לא מבוטל

90% מהרבנים ההזויים שמשמיעים דברי הבל ומסיתים את החרדים נגד החילוניים, הם רבנים של המכינה הזו .

ולא אתפלא אם פירוש "מכינה", הכוונה להכין את העבדים לובשי השחורים ושחורי הנשמה שלהם ליום בו יסתערו על השילטון ויכבשו אותו, ויהפכו את המדינה למדינת הלכה, שפירושה מדינה תיאוקרטית עם אינקויזיציה משלהם ובה החילוניים יאולצו להפוך לחרדים, או שיהפכו לחוטבי עצים ושואבי מים של הממשלה החרדית.....

והמונח "ציונות" יימחק כליל מהמילון העברי.
ורק אז יתחילו המלחמות הגדולות והמדממות בין החרדים השחורים והחרדים הלבנים, ובין מאות הכתות בינם לבין עצמם.

איך אמר פייסל מלך ערב הסעודית ב-1922 = לא צריך לתקוף את היהודים, תנו להם שקט והם כבר יאכלו אחד את השני.....

ומי שחושב שאני מגזים, הלואי ואתבדה.....

 

[יוליקה]

נכון מאד. המכינה בעלי היא קן צרעות ממש!!!

 

[יוליקה]

הבוקר הלך לעולמו מרדכי פופיק ארנון

מדבריו של דודי פאטימר חוקר המוסיקה הישראלית:
רבי מרדכי (פופיק) ארנון הלך הבוקר לעולמו בגיל 78 ואיתו עוד פיסת היסטוריה מיתולוגית מארץ ישראל היפה של סוף שנות ה-60, חבורת "לול" והבוהמה והבידור הישראלי - שהולכת ונעלמת.
פופיק היה הצבר האולטימטיבי. צבר ששירת בלהקת הנח"ל של תחילת שנות ה-60.
עם שחרורו מהלהקה שיחק בתאטרון ואז מצא עצמו חבר באחת השלישיות הפופולאריות בארץ, שלישית "התאומים" יחד עם אושיק לוי וחנן גולדבלט, שלישיה שנועדה לתת קונטרה ל"גשש החיוור" ושילבה מערכונים שנונים שיצר להם יוסי בנאי ופזמונים שנעו בין פופ אמריקאי, השפעות פרנקופיליות וגם סגנון ארצישראלי א-לה נעמי שמר שיצרה להם כמה להיטים.
השלישייה זכתה ללהיטים כמו "זה לא נורא", "שלגיה", "הסתלקי רות", "כל חיי", "אני אוהב אותך", "קול ששון וקול שמחה" (שכתב אריק אינשטיין ללחן בריטי משירה של להקת הטרמלוס) ועוד.
פופיק גם גילם את אחד מבניו של סלאח שבתי בסרט המיתי של קישון משנת 1964 ובכלל היה אחד הבוהמיינים האהובים בתקופתו. בסבנטיז גם נכנס למיתולוגיה כשהשתתף ב"שבלול" ואחר כך ב"מציצים" של אריק אינשטיין ואורי זוהר ובכלל כיכב בסרטי פולחן כמו "דליה והמלחים", "קונילמל", "עליזה מזרחי", "אלדורדו" ועוד.
בשנת 1970 הוציא פופיק את אחד מאלבומי הרוק המהפכניים והפסיכודליים בישראל, "כל אחד" שמלבד שכלל את להיט הדגל שלו - "בלדה בין כוכבים" שיצר עבורו שלום חנוך, כלל שירים שיצרו עבורו שלמה גרוניך, יהונתן גפן וכו' ולהיטים כ"אל תחדלי לאהוב" (גרסה עברית ל-Too Much In Love To Hear של הצ'רצ'ילים שניגנו באלבומו), "היה לי לילה" ו"אל נא תלך" (שביצועו אהוב עליי במיוחד).
כשהוא בשיא תהילתו הבוהמיינית, החליט ארנון לחזור בתשובה, עבר להתגורר בשכונת "שערי חסד" בירושלים והתבסס מאד בעולם התקשורת החרדי כבמאי סרטי תדמית דתיים וכותב טורים ביקורתיים.
הוא התרחק מהבוהמה ומהעולם החילוני שהמליך אותו כאחד מאנשי התקופה ואולי הבוהמיין הראשון, לפני רבי אורי זוהר, שחזר בתשובה והחליט לעזוב בשיאו את ההצלחה ואת חייו הקודמים ולהתחיל בחיים חדשים.
פופיק היה שחקן כישרוני, זמר בינוני אמנם אך כריזמטי מאד ועם קול מחוספס שהלם את הלך הרוק של התקופה ההיא, פרפורמר נהדר ודמות כובשת ושובת לב.
תמיד אזכור שכשראיתי יום אחד בחנות טאואר רקורדס ז"ל בקניון עזריאלי את הדיסק של "כל אחד", רציתי מאד לרכוש אותו ובטרם הספקתי, נודע לי שיש עותק אחד בלבד.
לצערי, כיוון שזה קרה במהלך שירותי הצבאי והייתי בריתוק של חודש באותו הזמן, לא הורשיתי ללכת ולקנות את הדיסק שכל כך רציתי. אבל כמו בכל רגע אצלי בחיים, האהבה למוזיקה יותר חשובה מכל דבר אחר, החלטתי על דעת עצמי לברוח מהריתוק בלי שהסמל התורן יראה, לקפוץ לעזריאלי ולקנות את הדיסק שלמזלי היה שם.
בחזרה, כבר עלו על שהפרתי את תנאי הריתוק ומלבד נזיפה לא עשו לי כלום ואת הדיסק שמעתי למשך חודש הריתוק שבזכותו למדתי כל תו וכל אקורד באלבום המופלא הזה.
נוח על משכבך בשלום, פופיק.

 

[שרון א77]

הזכרת תקופה נוסטלגית של שירות לחיתולים,,

כאשר בתי הקטנה הייתה בת 3 חודשים ,
נודע לנו על קיומו של שרות לכביסת חיתולי -הבד ,אשר בהם השתמשנו באותה התקופה.
היינו צוברים את החיתולים בשק ניילון גדול,ופעם בשלושה ימים היה מגיע אדם משירות -הכביסה,לוקח לכביסה שק ענק עם חיתולי-בד -ומשאיר שק ניילון אחר עם חיתולים שכבר הורתחו ועברו כביסה ייבוש במכבסה.זה היה שירות מאוד נוח בפרט בעונת החורף.
&nbsp
מאז התקדמנו ,וכיום לדור החדש קשה לקלוט שהשתמשנו בחיתולי בד.
נשמע להם הזוי .
לי יותר נשמע הזוי שבתקופה בה אני נולדתי היו מכבסים חיתולים בתוך דוד גדול שהיו מניחים אותו בחצר מעל 4 אבנים שמתחתם זרדים דולקים למדורה קטנה,
וזה לקח שעות עד לרתיחת המים וניקוי הכביסה.
עבדו אז עבודת פרך ,עד שכיבסו את כול המצעים ושאר הכביסה לכול המשפחה.
וכמה טוב שהעולם התקדם מאז.

 

[נימה3]

כך כיבסו לא רק חיתולים כך כיבסו את כל הכביסה

כולל סדינים ובכלל מצעים ועוד טובלים בכחול שהכביסה תהיה נקיה וצחורה ואפילו עימלנו. לא קלים היו החיים אז. אני זוכרת תמונה של ערביה שבאה לעזור לאמא ביום הכביסה כורעת על אדמה בחצר,מעל גיגית הכביסה לפניה היה דוד מלא מים חמים מעל ערימת זרדים או קרשים בוערת הכביסה רותחת בדוד שזורקים פנימה שבבי סבון ולאחר ההרתחה מעבירים לגיגית ושם הערביה היתה משפשפת טוב טוב סוחטת יש תמונה מיוחדת איך היא סוחטת את הסדינים שהרי הם גדולים. אז סוחטת חלק אחד מעבירה אותו על הכתף וממשיכה בחלקים האחרים של הסדין. ממש עבודת פרך. כדאי שנעריך את מה שיש לנו היום

 

[שרון א77]

נכון מאוד ,גם אימי עימלנה את הסדינים,והשתמשה בכחול כביסה.

 

[שפירא מאיר]

"קרש כביסה" נקרא כך כיוון שבמקור היה מעץ

בזמני היה כבר מפח ובשנים מאוד מאוחרות (עד היום) מפלסטיק כחלק מגיגית כביסה.

אז מרתיחים את הכביסה בדוד היושב על משפתיים (בסיס ממוטות מתכת עם 4 רגליים, אצל הערבים משולש עם 3 רגליים) והאש מקרשים יבשים
מכבסים בקרש כביסה היושב בפיילה פח (כמו דוד אבל נמוך מאוד ורחב מאוד, ששימש גם לרחצה).
אמבטיה פח לרחיצת ילדים
אח"כ כבר לא היו מדליקים אש מעץ אלא התקדמו לפרימוס 3 רגליים.
בחדרים היו מיטות סוכנות עם מזרון דק ופסי מתכת ששברו את הגב
במטבח כלים שונים החל מפתיליה ועד פתיליה מתקדמת ופרימוס
לתאורה מנורת-נפט
לעשירים היה רדיו עם שידורי חדשות מפי ראומה אלדר, תסכיתי משפחת שמחון ("יש אוכל? נאוה בבית"), מוזיקה עברית וחידונים שהפרס היה ספר. וכמובן התעמלות בוקר (בשעה 0610) עם מיכאל בן חנן
מעט מאוד ספרים היו בבית ולכן אנשים עשו מנוי בספריה
האוכל היה די חדגוני אלא אם לאמא היה כשרון מיוחד ואז היא מצאה פתרונות לגוון את האוכל.
לא תאמינו אבל אמי למדה מהבדואיות של קוסקוס טבעון להכין לחם מבלוטים וכיוון שהיה מר, היה צורך לרסק כמה קוביות סוכר כדי שיהיה אכיל.
כל מי שהיתה לו ליד הבית פיסת קרקע, גידל ירקות לשימוש הבית, אבטיח ומלון.
וכו וכו

 

[יוליקה]

זוכרת מילדות את השכנות הפולניות שלנו עם הפרימוסים!!

 

[הניה 8]

למה רק הפולניות??

לכולם היו פרימוסים ולוקסים מין מנורה במקום נורות חשמל

 

[יוליקה]

כי כל השכנות שלנו הפולניות כיבסו ביום כביסה על פרימוס בחצר!!

כל האחרים כולל אותנו... שלחנו את הכביסה למכבסה!!

 

[הניה 8]

אצלינו היתה תימניה ופילה גדולה מפח עם קרש שפשוף מפח

 

[שרון א77]

היום הפיילה,קרש הכביסה,הפרימוס,והפתיליה מוצגים במוזיאון.

 

[נימה3]

לשלוח כביסה למכבסה זה רק לעשירים.

או אם אמא חולה או משהו כזה. סתם ביוםצ רגיל לא שולחים למכבסה.

 

[יוליקה]

ממש לא! אנחנו היינו עניים ממש!!

 

[הניה 8]

כל אחד עושה סדר עדיפיות שלו בכסף שיש לו,,

 

[שרון א77]

אפרופו עוני ומכונת כביסה:

אנשים התרגלו לכבס בגיגית עם קרש-הכביסה ,וכאשר הגיעו מכונות הכביסה לחנויות
סיפרה לי חברתי, שהיא ביחד 3 אחיה הגדולים, החליטו להקל על אימא שלהם שהיתה
בת 60 ,ושמחו לקנות לה במשותף מכונת כביסה.
אבל,,האמא שלהם שהתרגלה להקדיש יום קבוע בשבוע לכבס בגיגית וקרש כביסה ,לא ששה בכלל להפעיל את המכונה שעמדה במרפסת כמה חודשים.
הבת שלה היתה מידי פעם מגיעה אליה ומפעילה את המכונה עם כול המצעים ,בכדי להרגיל את אימא להפסיק לכבס בגיגית.
אבל ,,לאכזבת ילדיה אימא שלהם לא הצליחה להתרגל למכונת -הכביסה, למרות שלמדה להפעיל אותה ,והמשיכה כהרגלה לכבס בשיטת הגיגית וסבון -הכביסה, עד סוף ימיה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[שפירא מאיר]

זו תופעה מוכרת

ידידה התחתנה עם כרתי.
הם גרו בכפר והאמא בישלה על מנגל עם פחמים כמובן, והאוכל יצא מאוד טעים.
הכלה החליטה להביא כיריים וכששאלתי מדוע האמא לא משתמשת בכיריים, ענתה:"ש-כלתי תבשל בהם, אני רוצה לבשל אוכל טעים גם אם זה לוקח פי 10 זמן".

ועד היום (היא בת 98) היא מבשלת על מנגל.....