צהריים טובים
לפני שעה חזרנו ממכון מור, ביציאה משם עמדו כמה מוניות שהמתינו לנוסעים,
ניגשתי לזה שהיה הכי קרוב, שאלתי כמה הוא רוצה עבור נסיעה לרחוב שלנו,
שזה במרחק שני רחובות ממכון מור, הזבל לא התבייש לומר 40 ש"ח, פניתי
לזה שעל ידו והוא אמר 25ש"ח, אני בטוחה שעם מונה, זה היה בסביבות
15ש"ח, אבל אף אחד לא מסכים למונה, הם חוצפנים ואין למי להתלונן עליהם,
נכנסתי למונית ועשיתי לזה שרצה 40ש"ח אצבע משולשת
,
אורי היה מרוח כולו בג'ל, גם הגוף וגם הבגדים, המטפל לא הסכים לבוא,
כי יש לו עבודות אחרות, אז הפשטתי אותו, הורדתי לו את התחבושות,
הכנסתי אותו לכסא שבאמבטיה, עזרתי לו ברחצה, חבשתי אותו והושבתי
אותו מול הטלוויזיה, אחרי שסידרתי לו את המסך שתמיד מתקלקל לו,
עכשיו אני קצת נחה מולכם ועוד מעט אתקלח גמני ונלך לאכול,
שיינדי, אני שמחה שאת מרוצה מהמטפלת, זה לא מובן מאליו,
מינה, נורא פשוט לחבר את מה שכתבתי לשרשור שאת פתחת, או
ההיפך, עושים העתק הדבק, אני לא אעשה את זה עכשיו, כי בעצם,
כתבתי שם שהיום זה איסרו חג ושאני הולכת עם אורי למכון מור,
אז סיפרתי את זה עכשיו ונוותר על זה,
הוחלט ברוב קולות שלי ושל אורי, שמוותרים על ארוחת צהריים מלאה,
נשאר עוד קצת מהרגל הקרושה, אז נתחלק בזה חצי חצי ונוסיף לזה
סלט מיונז טעים שיש מוכן במקרר ונסתפק בזה, איזה מזל יש לי שיש
לי כזה חבר לחיים שלא עושה עניין מאוכל, מה שנותנים לו טוב ומספיק לו,
ככה אמא שלו חינכה אותו, לפחות בזה היא הצליחה בחינוך שלו
.
זהו, נחתי ועכשיו אלך סוף סוף להתקלח.