בוקר אור!
(בסדר, נו, צהריים.. לא להתקטנן.)
היתרון בלחיות חיים הפוכים הוא השקט שיש ברוב השעות.
אני ערה בלילה וכל העולם שקט, משאיר לי זמן לעבודה בעיקר, אבל גם למוזיקה, לקריאה, לשיחות טלפון נעימות..
בבוקר אני ישנה. כולם בעבודות שלהם, בבתי ספר, הכל שקט ורגוע..
א-ב-ל.. החופש הגדול הזה הורס לי את השינה,
ובהתאם לזאת- את החיים.
אתמול נכנסתי למיטה ב6 בבוקר, קראתי לי מעט, צפיתי קצת בטלויזיה,
אני מהמרת שנרדמתי בסביבות 7,
ב9 בבוקר כבר ילדי השכנים היו בבריכה שלהם למטה, עם מה שהרגיש כמו 70 ילדים אחרים..
עד השעה 14:00 בצהריים לא עצמתי עין!
(כלומר, הן היו עצומות אבל באמת שזה לא עזר בכלום.)
עכשיו אני יושבת ומשחררת פיהוק בהמתי לחלל האוויר כל 4 דקות,
ראשי פועם והולם,
ואני מנסה לחשוב איך לפנצ'ר להם את הבריכה מבלי שיעלו עליי.
רעיונות, מישהו?..
http://www.youtube.com/watch?v=qwlK5b4KYfI