../images/Emo63.gif סיפור על הבוקר ../images/Emo91.gif
העגלון . אנחנו חייבים פחם! אמרו כל האיכרים לעגלון היחיד בכפרם. אבל הכבישים במצב רע מאד ענה להם העגלון. אף פעם לא היו תנאי הדרך גרועים כל כך. אנחנו לא יכולים להמתין עד שיתייבשו הכבישים אמרו האיכרים. ללא פחם, אין לנו אש, וללא אש, נקפא מקור. ללא אש, גם לא נוכל לבשל את ארוחתינו. הלהרעיבנו אתה רוצה? אתה חייב לעשות מאמץ ולצאת לדרך, ולחזור הנה מהעיר הגדולה עם מטען של פחם. ראה העגלון כי אין לו ברירה, ויצא לדרך. הוא מילא בעיר את עגלתו בפחם, והחל לעשות את המסע חזרה אל הכפר. הדרך היתה בוצית וחלקלקה, ובורות רבים נפערו בה בשל הגשמים העזים. לא עבר זמן רב בטרם שקעה עגלתו הכבדה בבוץ. מה אני עושה עכשיו? חשב לעצמו העגלון. אני טיפש שהסכמתי מלכתחילה לצאת למסע הזה! הוא מצליף בסוסים בשוט ארוך וגער בהם: קומו, בהמות עצלות שכמותכן, קומו ומשכו את העגלה מן הבוץ! הסוסים התאמצו מאד, אבל בשל כובד המטען לא הצליחו להזיז את העגלה המחופרת בבוץ. לפתע ראה העגלון איכר עובד בשדה בקצה הדרך: היי, הלו קרא לעברו. בוא הנה ועזור לי לצאת מהבוץ! האיכר בשדה צפה בעגלון כשזה הצליף באכזריות בסוסיו, וכעס מאד על התנהגותו. אני מציע שקודם כל אתה תנסה לעזור לעצמך. רד מן העגלה ותרתום את כתפך לדחיפתה החוצה. אחרי שאראה אותך עושה זאת, אהיה מוכן לעזור לך. אמר האיכר. בלית ברירה ירד העגלון ממושבו ונרתם לעזור לסוסים. אני שונא להתלכלך בבוץ הזה, מלמל לעצמו כשדחף בכל כוחו את הגלגלים. הוא דחף והסוסים משכו, ובמאמץ משותף החלה העגלה לזוז, עד שנחלצה מן הבור. מיד שהיו על קרקע מוצקה, עלה העגלון חזרה אל למושבו, וקרא אל האיכר: העגלה שלי חולצה, אך לא תודות לך! ענה לו האיכר. בהחלט תודות לי. אני נתתי לך את העצה לרדת ולדחוף. אלמלא יעצתי לך כך, היית עד עכשיו יושב בתוך הבוץ, ומצפה שמישהו אחר יבוא ויחלץ אותך.... מיותר להוסיף שאנחנו האחראים היחידים לחילוץ עגלות חיינו מהבוץ, לא כן??
