בוקר טוב לכולם מישהו כבר התעורר??

[ספיר אבוחצירה]

בוקר טוב לכולם מישהו כבר התעורר??

 

[ש ק ד ב ת]

../images/Emo39.gifבוקר טוב../images/Emo39.gif

בוקר טווב,חמודה! אז אני כאן ערה-בקושי אבל עם חצי עין פתוחה,לפחות זה.

. איך עבר הלילה,עשית אתמול משהו מיוחד.. ביום ה-

?! את האמת שנמאס לי מלשמוע עליו,אבל נו מיילא..

לפי הימים האחרונים,נראה לי שהפורום הפך למתכונת לילה

כך שכולם פה בטחישנים טוב טוב במיטה

. חלמתי חלום ממש מפחיד.

אני לא זוכרת אותו כל-כך ובייחוד לא את התתחלה,אני זוכרת אותו קצת במעורפל,אבל אני אנסה. אבא בא אלינו הבייתה,כדי לדבר עם אימא שלי על נושא שקשור אליי(יש לציין שההורים שלי לא בייחסים בכלל...ואף שומרים טינה אחד כלפיי ה שני),בכל אופן ישבנו בסלון כל אחד בספה משלו,ואז כנראה דיברנו על הנושא שבשבילו אבא שלי בא(את הקטע הזה אני ממש לא זוכרת). ואז אמא שאלה את אבא:"אז מה שלומך". והוא ענה:"בסדר, אין שום דבר מיוחד". והיא ענתה לו:"לא משהו מיוחד אתה יודע,עדיין מה יש לך לספר

". הוא הגיב:"מה את עושה בחייך,במה את עובדת?!" ואמא שלי אינה רצתה לענות לשאלתו ,אז היא ענתה תשובה חלקית,משהו שקשור למחשבים.. והוא שאל:"מה האי מייל שלך?!".. אמא שלי לא ענתה,עברו כמה שניות והתחלתי לחשוד

למה היא לא משיבה על שאלה כזאת!?,ועברו כמה דקות והתכלתי לעברה וראיתי שדמעה אחת זולגת לה על הלחי.

ישר קפצתי לחבק אותה,

והיא פרצה בבכי חזק, ואמרתי לה מה קרה אמא ?!מה כאב בשאלתו?! והיא לא ענתה רק המשיכה ליבב, שאלתי אותה שאלה תמימה:"וירוס?!" והיא ענתה תוך כדי הבכי, :"כן זה הוא...זה הוא ששלח לי וירוס". ברגע זה קמתי מהמיטה,הלכתי לעשות סיבוב בבית, להפתעתי גיליתי שהכר שלי ספוג בדמעות אבל לא של אימא אלא שלי,

לאחר הסיבוב חזרתי למיטה,החלום נמשך עוד מספר דקות,ובו אבא פשוט לקח את חפציו ועזב במהרה. אין לי מושג מה מסמל החלום,בטח יש איזה משמעות נסתרתואולי זה רק והחלומוות המוזרים שלי.. אני פה בבוקר זה, מחכה לך, ושולחת לכם חיבוק חזק חזק של בוקר טוב,עם נשיקה גדולה ממני

שקד

 

[Silviya Bamper]

שלווווווום

הבוקר שלי לא כזה טוב כי התעוררתי בצורה ממש מעצבנת! בתשע בבוקר הציפורים שיגעו לי את הראש... אני הייתי כאן פשוט בלי מצברוח להגיב סליחה... שקדה וספיר וכל מי שער שיהיה לכם יום נעים!

לימור.

 

[ש ק ד ב ת]

../images/Emo41.gif

בגני נטעתיך בגני המוצנע-בליבי השתרגו פארותיך ועמקו שורשיך בי ומשחר עד לילה לא ישקוט, לא ירגיע הגן- זה אתה בו, אתה בו באלפי ציפורך רן. [רחל] * [תשליכי את זה ללשון נקבה ] אני כבר איזה שעה יושבת פה מול המסך מתה להוציא משו מתוכי אלייך ולא מצליחה אז ציטטתי משהו, כי את נטועה אצלי עמוק. אחח עמוק. את יודעת, היום בכיתי בזכותך והלוואי שהיו בי את המילים הנכונות להגיד לך את זה, ובלי קשר אני רוצה לחבק אותך, להיות בשבילך כמו שאת בשבילי [תודה] סתם מזכירה שאוהבת אותך אוהבת אוהבת ופשוט שלך,פשוט שלך.. ותנוחי לך הרבה ושמרי על עצמך אל תגיבי עכשיו ולא יודעת, שוב יושבת מול המסך בלי יכולת להקליד לימורוש שלי, תבטיחי לי טוב? סתם אחת שלך..

שקד

 

[ספיר אבוחצירה]

שקד ממי...

לכי דתעי מה החלום מסמל אולי הוא מסמל שההורים שלך יחזרו להיות בקשר?? אי אפשר לדעת

 

[Silviya Bamper]

סתם אחת שלי...

מקלידה מילה ומוחקת, קוראת שוב מנסה למצוא את הדבר המתאים לרשום ושוב, מוחקת. מסתכלת ולא מזיזה את המבט שלי מהלב שציירת... ברגע הראשון שראיתי את זה העיניים התחילו להבריק ולהתמלאות כך שעוד מצמוץ קטן, אם רק פעם אחת הן יסגרו, הדמעה תרד. אז אני מנגבת מהר את העיניים, מנסה לצאת מההלם. לא זה לא הלם. פשוט המילה המתאימה תקועה לה אי שם ואני לא מצליחה לשחרר אותה החוצה. ואז אני מחייכת, העיניים מתכווצות ואז הדמעה ממקודם שכ"כ התחננה לצאת... הצליחה להגשים את מטרתה. מקלידה ומוחקת... בוהה במסך. סתם ככה. היד מחזיקה בראש ונשענת על השולחן. חושבת. לא מצליחה להעביר את המחשבות לכאן, הן רצות כמו מטורפות. והנה אני, מברברת על זה שאני לא יודעת על מה לברבר ומה להגיד ואיך ולמה וכמה... מקלידה ומוחקת.. הולכת למצוא משהו טעים לאכול אולי זה יעזור לי... חוזרת יושבת עוד קצת... וחושבת. לא חושבת על מה לרשום כי זה פשוט לא הולך, אלא חושבת כמה שאני אוהבת ומעריכה את שקדה.

"את יודעת בכיתי היום בזכותך"... לא יודעת אם לשאול למה...

לא יודעת מה להגיד באמת. לא להגיב עכשיו? אני לא יכולה... פשוט חייבת להוציא לתת לך את זה. למרות שההודעות האלו חוזרות על עצמן... עדיין לא אכפת לי כמה מיושנת ונדושה אשמע... תדעי רק שתדעי שקד- שלא חשוב גם אם את אי שם באיטליה (או צרפת, כבר בלבלת אותי...) מעבר לאוקיינוס, מעבר למסך אני פשוט פשוט כ"כ אוהבת אותך (בלי כוונה יצא לי חרוז)

חייבת להודות לך אלף, מיליוני תודות. המון ככה תודה שלמרות שאת שם את כאן. תודה שלמרות שאין מה להגיד... את תמיד מוצאת בדיוק את הדבר הנכון. תודה שלמרות שלפעמים זה קצת לא נוח את עדיין מתפנה אלינו. תודה שאת כזו מקסימה

תודה שהדמעות עכשיו הם לא מעצב אלא מהערכה עצומה אלייך. תודה שזכיתי להכיר אותך (לא מספיק אבל אני מוכנה ומזומנה). תודה שאת את.

אוהבת. א ו ה ב ת

, לימור

.