ספור שלי עם פלוראייט
יום אחד היית בסטונאייג' עם מטרה לשמוע הרצאה. הגעתי באיחור , אז ישבתי בסוף. מאוחרי היה שולחן עם מושבות פלוראייט יפיפיות.... הרגשתי שאני ממש נמשכת לשולחן. וככה מצאתי את עצמי, יושבת על הרצפה בסטונאייג' עם מושבת פלורייט לא גדולה מדי ולא קטנה מדיי. כל קשר ביני לבין ההרצאה היה מיקרי לחלוטין. כשהיא הסתיימה ניגשתי לדלפק קניתי את הפלורייט והלכתי. והיום האורחים בביתי, גם הם מרגישים את המשיכה המיידית לקריסטל המדהים הזה.