ואני עם גאי גבריאל קיי
גמרתי את "טיגאנה" (שני חלקים בשלושה ימים) - קולח, סוחף ומשאיר רושם כזה, שהיה לי קשה להתחיל עוד ספר מייד אחר כך והייתי צריכה הפסקה. עכשיו אני עם "הפלגה לסרנטיום" (שגם הוא בנוי משני חלקים, השני נקרא "אדון הקיסרים"). ההתחלה די משעממת, אבל זה רק פרק אחד. מהפרק השני התחלתי להתעניין, ועכשיו זה יותר זורם ומסקרן. דווקא לקחתי ספר שואה (של רוביק רוזנטל), כדי לקרוא ביום השואה, אבל הייתי עם טיגאנה, ולא יכולתי להפסיק...