בוקר טוב לכולם

דני*דין

New member
בוקר טוב לכולם ../images/Emo42.gif

קודם כל אני מקווה שהניתוח של ירין עבר בהצלחה ושכולם מרגישים טוב
רציתי קצת להשתפך כאן ולספר לכם על טום. טום הוא בעוד חודשיים בן 3 והוא סובל מאסטמה מגיל 4-5 חודשים בערך. לאחר שנה של טיפולים אלטרנטיביים של דיקור סיני,ראינו שזה עוזר להמון בעיות(חום גבוה,דלקות אזניים...) מלבד לאסטמה. כמו כן היינו עד לפני כמה חודשים חברים קבועים בבריכת שחייה לתינוקות. שם כל שבוע הוא היה עובר צלילות,טיפוסים על חבלים מעל המים,וקפיצות מנדנדות גבוהות אל המים,אך גם זה,למרות כל ההמלצות,לא עזר לו כ"כ. ואז גילינו(אני שותף למרות שהכל בא מלילך)לפני כשנה וחצי את ההומאופתיה. אני חייב לציין כי אני הוא הסקפטי בזוגיות בכל הנוגע לרפואה אלטרנטיבית,או לפחות הייתי עד שהתחלנו להיכנס לתחום הזה לעומק. אישתי היא רייקיסטית בדרגה 2,למי שזה אומר משהו,וטום נולד רייקיסט כי לילך החלה לעסוק בכך בזמן ההריון. רייקי , לכל מי שלא יודע , היא אנרגיית חיים אוניברסלית הסובבת אותנו ועוברת דרכנו,בעוד אנו משמשים כצינור מעבר.האנרגייה זורמת דרכנו ויוצאת דרך כפות ידינו.בהנחת ידינו על "המטופל" אנו מאפשרים לאנרגייה לזרום דרכנו ישירות אל המטופל,וייחודה מתבטא בכך שהיא זורמת ומאזנת הכל. לאנרגייה הזו תכונות חיים חיוביות והיא מרגיעה ומטפלת בכאבים ובמחלות. בקיצור לא מחמיא מצידי(לצערי הרב), גילוי הרייקי הוא אחד הדברים הטובים שקרו לנו בשנים האחרונות. כשטום הולך לישון הוא מבקש שנעשה לו רייקי והוא מדריך אותי היכן הוא רוצה שאעשה לו.בד"כ הוא רוצה באיזור הגב העליון -איזור הריאות,וזה נורא מרגיע אותו וכך הוא נרדם מייד. ולאחר ההסבר על אצבע אחת את תורת הרייקי (למי שמעוניין להיכנס לעומק בנושא-אשמח להפנותו אל לילך-היא הד"ר בתחום) אחזור לנושא ההומיאופתיה. בחורף שעבר עברנו גיהנום עם טום והגענו למצב שבשנה וחצי הוא חלה 5 פעמים בדלקת ריאות שהסתבכה כל פעם מצינון קל. כבר ההינו על סף ייאוש מכל הפיתרונות שניסינו.עד מרץ השנה. מאז לא ידענו התקף אחד ,אפילו לא בעונת המעבר שבתקופה הזו טום סבל מאוד לפני שנה וחצי. הוא המשיך להיות מטופל בהומיאופתיה אך במינונים נמוכים ולתקופות קצרות מאוד על מנת לשמר על המצב או ברגעים בהם זיהינו נסיגה בבריאותו ורצינו למנוע הידרדרות נוספת. גופו הלך והתחזק בשנה האחרונה למרות שהוא בקושי אוכל בהשוואה לילד בגילו. אך לצערי הרב כל זה תופס עד לפני שבוע.
משבוע שעבר טום החל משתעל קלות,ומיום ליום זה הלך והחמיר למרות הטיפול האינטסיבי שהוא קיבל בתרופה ההומיאופתית. זה הגיע למצב שבו הוא מקבל התקף קשה מאוד בשעות הלילה המאוחרות שמביא אותו לידי הקאה.חזרנו בלית ברירה לאינהלציות הארורות (ארורות כי הן מכילות סטרואידים וזה עושה אותו מאוד עצבני) ונכנסנו שוב לרוטינה של אינהלציה בבוקר ובערב כי אחרת הוא ייכנס להתקף קשה. אוסיף ואומר כי בכל פעם שהוא מקבל תרופה הומיאופתית במינון גבוה הוא מוציא המון אגרסיות החוצה ונהיה אנטי ברמה מפחידה.נוסיף על כך את אפקט הסטרואידים באינהלציות ונקבל ילד שהפך ממלאך מקסים ורגוע לילד שבלתי ניתן להיות בסביבתו ולא להשתגע. הוא ממש תוקף במכות כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו.הדבר מאוד מקשה עלינו כי ברגע שמעירים לו הוא נכנס להיסטריה של בכי וצרחות. כאילו שהוא רוצה להוציא המון תיסכול החוצה. אני גם מרגיש כיצד לילך ואני לא חשים בנוח לפני אנשים אחרים שפתאום רואים את טום במעין התקף של היסטרייה מטורף ולילך או אני ישר לוקחים אותו מאותו מקום ולא חוזרים עד שהוא נרגע. האמת שאנו די אובדי עצות במצבים שכאלה ורציתי לדעת ,אחרי כל ההשתפכות הארוכה ,אם מישהו מכם חווה התנהגות כזו ומה עושים במצבים כאלה? תודה מראש לכולם ביי ושבוע מקסים לכולנו גיא
 

דיאנה1

New member
../images/Emo7.gif החזרת אותי אחורה לימים קשים

יותר. חוויתי משהו דומה אך מאחר וזה היה בגיל שונה לחלוטין לא יהיו לי עצות אלא רק הזדהות. בר בני חלה ב ITP בגיל 3 חודשים. גם זו מחלה אוטואימונית כמו אסטמה ומטפלים בה בסטרואידים. אמנם הספקנו להנות ממנו רק קצת יותר מ 3 חודשים עד שהמחלה התגלתה, אבל ראינו שהוא ילד רגוע נינוח ומאושר. הכל השתנה כשהוא התחיל לקבל סטרואידים, הוא היה עצבני ומסכן, בכה המון וכולנו היינו אומללים. לשמחתי המחלה עברה לאחר כמה חודשים (טפו טפו טפו וחמסה חמסה), וקיבלתי בחזרה את הילד הרגוע המקסים והמאושר שלי. רק דפוסי השינה שלו נהרסו ללא שוב, לפני כן הוא ישן לילה שלם ועכשיו הוא ישן רק איתנו במיטה ומתעורר כל כמה שעות. אבל זהו מחיר קטן לשלם, העיקר שהוא הבריא והסטרואידים המאוסים כבר לא מסתובבים לו בגוף. מקווה מכל הלב בשבילכם שימצא פתרון במהרה שיאפשר לכם לוותר על הסטרואידים.
 

רותי&ע

New member
הי גיא

אין לי נסיון בנושא הבריאותי אבל לגבי התפרצויות הזעם-אולי זו התנהגות אופיינית לגיל ולא קשור לתרופות? כי עידן לא מקבל שום תרופה ובכל זאת עובר שלב של התפרצויות. גיל שנתיים הנורא במיטבו. ואין מה להרגיש לא נעים מאחרים-כל מי שיש לו ילדים מורגל בקטע הזה. מה שצריך זה להציב לו גבולות. אתה רוצה לצרוח? לך לחדר ותרגע. רק אחרי שתרגע נדבר איתך. אני נותנת לו לזרוק את עצמו על הריצפה ולעשות הצגות ואומרת לו בשקט "אני הולכת לחדר השני. כשתרגע תבוא". אחרי זמן קצר הוא מופיע שותק ואני מחבקת אותו והוא חוזר להיות מלאך. וההתפרצויות האלו הופכות להיות קצרות יותר ויותר כי הוא מבין שהוא לא משיג בכך כלום. וקראתי על עוד דרך מעניינת להרגעה-ניגשים אליו מאחור ומחבקים אותו. כך שהלב שלך כנגד החזה שלו. ואז בשקט מדברים אליו לאוזן ואומרים לו להרגע. כך הוא מרגיש בטוח, מוגן ולא מאויים וקל לו יותר להרגע. ושוב-זהו שלב מאוד טבעי ונורמלי. קראתי שילד שלא עובר שלב כזה צריך לעורר דאגה-למה הוא לא מרגיש בטוח מספיק בשביל להתפרץ?
 

ר-חלי

New member
לגבי אינהלציות

גם הבריקלין עושה נורא אני באותה תקופה החלטתי פעם לנסות זאת על עצמי כמו כמעט כל התרופות שהבנות שלי קיבלו וזה היה פשוט נורא עשיתי את המינון של בר היא היתה אז בת כשנה והרגשתי אחרי זה רע במשך כ 10 דקות אז תתארו לכם מה היא הרגישה. זה באמת מדכא השלב הזה ואני שמחה שהוא מאחורי ושאלה קטנה שאלתם אם גם פרחי בך יכולים לעזור אולי רסקיו שכבר הומלץ כאן למספר מצבים?
 

דבורי

New member
אסטמה והומיאופטיה

גם לי יש הרבה דברים טובים להגיד על אסטמה והומיאופטיה. אביחי טופל בתרופות הומיאופטיות מאז שאובחנה אצלו אסטמה, ומעולם לא היה לנו צורך להשתמש בסטרואידים (בתקופות קשות הייתי צריכה לעשות מדי פעם אינהלציה של ונטולין). אם אתם מעוניינים לדבר עם רופאים הומיאופטיים נוספים (הומיאופטיה רגילה ו/או קלאסית), אוכל לתת לכם כתובות (בירושלים).
 
למעלה