בוקר טוב לכולם ../images/Emo42.gif
קודם כל אני מקווה שהניתוח של ירין עבר בהצלחה ושכולם מרגישים טוב
רציתי קצת להשתפך כאן ולספר לכם על טום. טום הוא בעוד חודשיים בן 3 והוא סובל מאסטמה מגיל 4-5 חודשים בערך. לאחר שנה של טיפולים אלטרנטיביים של דיקור סיני,ראינו שזה עוזר להמון בעיות(חום גבוה,דלקות אזניים...) מלבד לאסטמה. כמו כן היינו עד לפני כמה חודשים חברים קבועים בבריכת שחייה לתינוקות. שם כל שבוע הוא היה עובר צלילות,טיפוסים על חבלים מעל המים,וקפיצות מנדנדות גבוהות אל המים,אך גם זה,למרות כל ההמלצות,לא עזר לו כ"כ. ואז גילינו(אני שותף למרות שהכל בא מלילך)לפני כשנה וחצי את ההומאופתיה. אני חייב לציין כי אני הוא הסקפטי בזוגיות בכל הנוגע לרפואה אלטרנטיבית,או לפחות הייתי עד שהתחלנו להיכנס לתחום הזה לעומק. אישתי היא רייקיסטית בדרגה 2,למי שזה אומר משהו,וטום נולד רייקיסט כי לילך החלה לעסוק בכך בזמן ההריון. רייקי , לכל מי שלא יודע , היא אנרגיית חיים אוניברסלית הסובבת אותנו ועוברת דרכנו,בעוד אנו משמשים כצינור מעבר.האנרגייה זורמת דרכנו ויוצאת דרך כפות ידינו.בהנחת ידינו על "המטופל" אנו מאפשרים לאנרגייה לזרום דרכנו ישירות אל המטופל,וייחודה מתבטא בכך שהיא זורמת ומאזנת הכל. לאנרגייה הזו תכונות חיים חיוביות והיא מרגיעה ומטפלת בכאבים ובמחלות. בקיצור לא מחמיא מצידי(לצערי הרב), גילוי הרייקי הוא אחד הדברים הטובים שקרו לנו בשנים האחרונות. כשטום הולך לישון הוא מבקש שנעשה לו רייקי והוא מדריך אותי היכן הוא רוצה שאעשה לו.בד"כ הוא רוצה באיזור הגב העליון -איזור הריאות,וזה נורא מרגיע אותו וכך הוא נרדם מייד. ולאחר ההסבר על אצבע אחת את תורת הרייקי (למי שמעוניין להיכנס לעומק בנושא-אשמח להפנותו אל לילך-היא הד"ר בתחום) אחזור לנושא ההומיאופתיה. בחורף שעבר עברנו גיהנום עם טום והגענו למצב שבשנה וחצי הוא חלה 5 פעמים בדלקת ריאות שהסתבכה כל פעם מצינון קל. כבר ההינו על סף ייאוש מכל הפיתרונות שניסינו.עד מרץ השנה. מאז לא ידענו התקף אחד ,אפילו לא בעונת המעבר שבתקופה הזו טום סבל מאוד לפני שנה וחצי. הוא המשיך להיות מטופל בהומיאופתיה אך במינונים נמוכים ולתקופות קצרות מאוד על מנת לשמר על המצב או ברגעים בהם זיהינו נסיגה בבריאותו ורצינו למנוע הידרדרות נוספת. גופו הלך והתחזק בשנה האחרונה למרות שהוא בקושי אוכל בהשוואה לילד בגילו. אך לצערי הרב כל זה תופס עד לפני שבוע.
משבוע שעבר טום החל משתעל קלות,ומיום ליום זה הלך והחמיר למרות הטיפול האינטסיבי שהוא קיבל בתרופה ההומיאופתית. זה הגיע למצב שבו הוא מקבל התקף קשה מאוד בשעות הלילה המאוחרות שמביא אותו לידי הקאה.חזרנו בלית ברירה לאינהלציות הארורות (ארורות כי הן מכילות סטרואידים וזה עושה אותו מאוד עצבני) ונכנסנו שוב לרוטינה של אינהלציה בבוקר ובערב כי אחרת הוא ייכנס להתקף קשה. אוסיף ואומר כי בכל פעם שהוא מקבל תרופה הומיאופתית במינון גבוה הוא מוציא המון אגרסיות החוצה ונהיה אנטי ברמה מפחידה.נוסיף על כך את אפקט הסטרואידים באינהלציות ונקבל ילד שהפך ממלאך מקסים ורגוע לילד שבלתי ניתן להיות בסביבתו ולא להשתגע. הוא ממש תוקף במכות כל פעם שמשהו לא מוצא חן בעיניו.הדבר מאוד מקשה עלינו כי ברגע שמעירים לו הוא נכנס להיסטריה של בכי וצרחות. כאילו שהוא רוצה להוציא המון תיסכול החוצה. אני גם מרגיש כיצד לילך ואני לא חשים בנוח לפני אנשים אחרים שפתאום רואים את טום במעין התקף של היסטרייה מטורף ולילך או אני ישר לוקחים אותו מאותו מקום ולא חוזרים עד שהוא נרגע. האמת שאנו די אובדי עצות במצבים שכאלה ורציתי לדעת ,אחרי כל ההשתפכות הארוכה ,אם מישהו מכם חווה התנהגות כזו ומה עושים במצבים כאלה? תודה מראש לכולם ביי ושבוע מקסים לכולנו גיא
קודם כל אני מקווה שהניתוח של ירין עבר בהצלחה ושכולם מרגישים טוב


