כל הכבוד שרינה כל יום לאחל בוקר טוב. סחתיין
איך את מוצאת את הזמן? אני על הבוקר בלחץ האטומי של הבוקר, כשאורזים את הילדים ורצים לאוטו, מוודאים שהאוטו במקום, מוודאים שהפעם דפקו אותו רק בצד אחד, כי את הצד השני כבר כיסחו לגמרי, וכל פעם שמחה מחדש למצוא את האוטו החבוט למרות ה"מכות היבשות". ואח"כ למהר ולהתפלל שאוטו זבל לא יחסום את הדרך, שהכביש יהיה פתוח, שהרמזורים יעבדו, שהדרך תהיה פנויה ולהנחית את הילדים, ולטוס לעבודה, ולהתפלל שהפקק בצומת חולון רק ילך ויתכווץ, ולגלות שכל פעם אני מתחילה את הפקק מאותה נקודה. השבח לאל הפקק נגמר. דהרנו תל-אביב, מצאנו חניה. חנינו. הגענו לעבודה. קוראת עיתון שותה קפה, וממתינה לשעה 16.00. הביתה בשמחה רבה, פקקים, ילדים וכו', לילה טוב ושיהיה הכי טוב כל הזמן. רק חיוכים ושמחה בלב ואהבה ורד
