בוקר טוב לכולם
אני בת 34, עברתי לדירה משלי קצת לפני פסח ואני נמצאת בתחילת התהליך של הפיכתי לאמא יחידנית. בערך מגיל 27 אני מרגישה שאני רוצה להיות אמא. מאוד רוצה ילדים. היו לי מערכות יחסים כאלה ואחרות במהלך השנים ולא יצא מהן כלום. בסוף 2007 נפרדתי מהבחור האחרון לאחר כמה חודשים. ובתחילת 2008 החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולברר על התהליך של האמהות היחידנית (באמצעות בנק הזרע). לפני חודש הייתי בבנק ובחרתי תורם ואני בתחילת המעקבים. אני מודעת לכל הקשיים שיהיו. בעיקר הכלכליים. יש לי עבודה קבועה ואני לא משלמת הרבה שכירות. בשלב הזה אף אחד ממשפחתי הקרובה לא יודע על התוכניות שלי. אני מאוד שלמה עם עצמי בקשר לילדים שאני רוצה. אני מרגישה בשלה ובטוחה שכשיגיע השלב של לספר למשפחה הם יתנו תמיכה. בימים האחרונים עולות לי מחשבות..... האם אני נורמלית? מה לעזאזל אני עושה? איך אני אסתדר לבד עם תינוק? האם אני אצליח להתסדר כלכלית? וכו'.... עצות/תובנות/ ועידוד יתקבלו בשמחה.... תודה מראש ויום טוב
אני בת 34, עברתי לדירה משלי קצת לפני פסח ואני נמצאת בתחילת התהליך של הפיכתי לאמא יחידנית. בערך מגיל 27 אני מרגישה שאני רוצה להיות אמא. מאוד רוצה ילדים. היו לי מערכות יחסים כאלה ואחרות במהלך השנים ולא יצא מהן כלום. בסוף 2007 נפרדתי מהבחור האחרון לאחר כמה חודשים. ובתחילת 2008 החלטתי לקחת את עצמי בידיים ולברר על התהליך של האמהות היחידנית (באמצעות בנק הזרע). לפני חודש הייתי בבנק ובחרתי תורם ואני בתחילת המעקבים. אני מודעת לכל הקשיים שיהיו. בעיקר הכלכליים. יש לי עבודה קבועה ואני לא משלמת הרבה שכירות. בשלב הזה אף אחד ממשפחתי הקרובה לא יודע על התוכניות שלי. אני מאוד שלמה עם עצמי בקשר לילדים שאני רוצה. אני מרגישה בשלה ובטוחה שכשיגיע השלב של לספר למשפחה הם יתנו תמיכה. בימים האחרונים עולות לי מחשבות..... האם אני נורמלית? מה לעזאזל אני עושה? איך אני אסתדר לבד עם תינוק? האם אני אצליח להתסדר כלכלית? וכו'.... עצות/תובנות/ ועידוד יתקבלו בשמחה.... תודה מראש ויום טוב
