בוקר טוב לכולם

בוקר טוב לכולם

אנ ידי שבוזה.
האמת שאני שבוזה רוב חיי ולא מצליחה לשנות את זה.
מרגישה כל כך לבד ובודדה.
אין לי כמעט חברים, וגם אלו שיש לא ממש חברים, לא רוצים לצאת ולעשות דברים
והמשפחה שלי, ניראה לי שכבר נימאס להם לשמוע אותי במצב רוח רע.
סופי שבוע כמו אצל כולכם בטח, הכי גרועים.
אבל גם בעבודה לא משהו.מאוד משעמם ואני די תקועה.
מאז שסיימתי את הצבא אני מרגישה תקועה.
לא מוצאת לי חברים ולא בן זוג.
מפחדת מאוד להישאר לבד ללא אף אחד וזה כמו נבואה שמגשימה את עצמה.
לא מצליחה לקום ולעשות משהו עם עצמי.
נמאס לי מהחיים האלו.
הטיפולים לא עוזרים, הכדורים רק מאזנים וכלום כלום לא משתנה.
 
1

היי חדשה!
אל תתעצבי, הנה כבר יש לך חבר ראשון כאן בפורום

+ כמה עצות טובות איך לצאת מהמצב הזה.
 
תודה


אני תמיד שמחה לשמוע. רק מקווה שהפעם זה יעבוד. די סקפטית בגלל ניסיון חיים מלא אכזבות
 
בוקר טוב
ושאלה

מסתבר שלא כל השמות תפוסים
ואפילו מצאת יופי של ניק


שני בודדים (או יותר) שמרגישים תקועים ולא מצליחים לשנות משהו,
ששוקעים לתוך חוסר התקווה
ירגישו יותר טוב ביחד? יצליחו לתמוך ולצאת משם?

מה את אומרת?

מה אתם אומרים?
 

פריאל12

New member
דעתי...

אולי ארגיש שאני לא לבד בצרה אבל זו תחושת דמה שלא ממש תעזור לי לצמוח.
מצד שני (אני לוקה בפיצול אישיות פה ושם
), אם שני אנשים בודדים נפגשים וכל אחד
נחשף בפני האחר, זו עשויה להיות נקודה משותפת ובסיס ליצירת קשר.
 
אני חולקת איתך את הדילמה שהעלית

ובנוסף אני תוהה אם אותו גורם שמביא אותנו לבדידות
לא ישפיע גם בין שני בודדים.
כלומר שכל אחד בפני עצמו ישפיע על האחר לא להתקרב.

מצד שני בגלל ששני האנשים מודעים לבעיה המשותפת
אולי תהיה מוטיבציה גדולה יותר להתגבר ולהתחבר בכל זאת
כי שניהם רוצים וצריכים את הקשר שהזה שיש בו פטנציאל גדול
 

פריאל12

New member
את רואה? אני כבר מרגישה הרבה יותר טוב

כשנוכחתי לגלות שלא רק אני מפוצלת
 

פריאל12

New member
All names r taken


ברוכה הבאה

ניסיון חיי (והם לא מעטים) לימד אותי שדי בדברים הקטנים בחיים כדי לשמח את הלב.
שיר אהוב שהושמע בבוקר ברדיו לפני היציאה לעבודה, הרוח הנעימה והאוויר הרענן בדרך לעבודה,
חיוך של בוקר טוב למישהו בעבודה שאני לא בקשר איתו והוא השיב חיוך רחב...
שיחה עם חברה לעבודה (בטח אם מדובר בחברה קרובה) שמספרת על צרותיה בעבודה ולך
יש עצה קטנה שיכולה לעזור...
שעמום הוא דרכנו להסתכל על הדברים ופעולותינו להתמודד עם מה שיש לנו - או חוסר פעילות...
הוא לא באמת קיים כישות עצמאית, רק בראשנו :)
נסי למצוא ראשית דבר אחד שעושה לך טוב ותהני ממנו, התעכבי עליו, העריכי אותו ואת התחושה הטובה שהוא גורם לך.
עם הזמן והתרגול (בקצב שלך), הדברים הקטנים יתרבו ותחושת השמחה שבלב תתעצם.
בתחילה זה יקרה באופן מלאכותי, ואח"כ מבלי שתחושי בכך זה יעבור למצב אוטומט
 
למעלה