בוקר טוב לכולם

[רנה זלווגר]

בוקר טוב לכולם

אני גרושה כבר שנה, עם ילדה מקסימה, נפלאה ומתוקה בת שלוש, ויש לי חבר כבר חצי שנה. אנחנו עוברים לגור יחד בעוד כמה חודשים, ואני מפחדת!!!! אני מפחדת, שצ'יצ'ו (הבת שלי...) תיקשר אליו מאוד, ושאם תקרה פרידה זה יהיה קשה מידי. מצד שני אני כל כך אוהבת אותו.... נשמע לכם הגיוני?

 

[יונה לבנה 1]

היי רנה../images/Emo39.gif

בטח נשמע הגיוני שאמא דואגת לבת המתוקה ולא רוצה שהקטנה תפגע, המודעות מביאה אותך לחששות ואני מוצאת שחשש מביא זהירות ערנות והשתדלות . אם היית מחליטה לגור יחד בלי חששות רק עם ביטחון שהכל יהיה בסדר אולי היית נרדמת על המשמר....אבל החשש ידאג שתהיה עם אצבע על הדופק והזהירות תמנע או לפחות תמזער אם חלילה יקרה בדרך משהו ... טפו טפו טפו

בלי עין הרע. בהצלחה ומכל הלב .

 

[רנה זלווגר]

תודה../images/Emo51.gif

 

[ח ד]

הי רנה

שלום וברוכה הבאה לפורום שלנו. מה שאת כותבת נשמע לגמרי הגיוני. ואולי באמת טוב שאתם לא עוברים לגור יחד מיד. מהניסיון שלי - טוב לעכב את המעבר הזה, ועדיף לערב את הילדים בקשר החדש רק אחרי שמצטבר הרבה ביטחון ואמון שלכם זה בזה, כי זה ישמש אחר כך בתור בסיס להכיל את כל הקשיים עם הילדים. מעבר לזה, עצם הפחד מפרידה לא יכול להיות גורם מניע. נשמע הגיוני?

 

[רנה זלווגר]

התלבטויות

הם מסתדרים מצוין ביחד- בן זוגי ובתי, ובי מנקרת שאלה, איך אוהבים ילד לא שלך? לפעמים אני לא יודעת אם הוא אוהב אותה, או שזה בגלל שהוא אוהב אותי, ואם זה בכלל משנה... אני לא מכירה אותך אישית, אבל ממה שקראתי פה מרבית הזוגות "מעורבים" (ילדים שלו ,שלה וביחד) איך עושים שזה יעבוד? השאלה מופנית לכולם, למרות השרשור לחד.

 

[oehhe]

צרות של עשירים

או כמה נורא, הכלה יפה מדי. רנה יקרה, תראי מה מדאיג אותך, שהקשר בן בתך ואהובך יהיה טוב מדי. כולנו כאן מייללים ובוכים על כך שהקשרים בין בני זוגינו וילדינו או ביננו ובין ילדי בני זוגינו אינם מספיק טובים. נתברכת בקשר טוב, יללה קדימה, תלכי עם לבך. ודרך אגב, זה טבעי שבנזוגך ישתדל לאהוב את ילדתך כי הוא אוהב אותך, זה רק טוב, בסוף הוא יתרגל ותצמח אהבת אמת. רק לא יותר מדי מצות, זה לא בריא אגוט יונטעף oehhe

 

[יונה לבנה 1]

אוהי

זה בדיוק הענין,בן הזוג אוהב בגלל אהבתו לבת זוגו,אבל מה קורה כאשר מתחילים קצת בעיות? אצלנו לצערי זה קרה מבלי שנרגיש כאשר התחילו בעיות הילדים הפכו כלי,או יותר נכון מה שהיה כלי לקרב הפך כלי לפגיעה ישירה. אני יודעת שאני לא ממש דוגמה להצלחה,אבל חומר למחשבה כן. אני מסכימה עם רולן,צעדים קטנים ומודעות (ואנחנו)יועילו.

 

[oehhe]

well

את מסכימה עם רולן? גם אני. בכל מה שתגיד, וגם הפעם. ברור שצריך כאן זמן וצעדים קטנים, אבל. הבסיס הראשוני ישנו והוא מוצלח. נרים כוס חמישית, לחיי האהבה והאוהבים. oehhe

 

[יונה לבנה 1]

../images/Emo48.gif../images/Emo48.gif../images/Emo48.gif../images/Emo48.gif ו- ../images/Emo48.gif

 

[rolan]

ילד לא שלך...

אוהבים וודאי שאוהבים לא כמו את הילד שלך אבל כמו כל ילד אחר שאת מכירה אחיינים, בני דודים קרובי משפחה כי מעצם המעבר לחיים במשפחה מורכבת יורשים ילדים של... שאולי אולי לא היית פוגשת בנסיבות אחרות אבל פגשת בשל הקירבה למורכב שלך או להיפך ונקשרים כי חיים יחד או ליד מטבע הדברים נוצרים קשרים בונים אותם לאט ובתבונה ולאט לאט כי ילדים לא אוהבים מהר מדי בונים איתם מערכת יחסים שאיתה באה ה א ה ב ה גם אליהם בנוסף לילדיך הטבעיים למורכב ולכל מי שבסביבתך כל אחד והאהבה שלך אליו מקווה שהייתי מובנת אף שנראה לי מעט מבולבלת באהבה

 

[יונה לבנה 1]

רולן,

את בכלל לא מבולבלת,להפך ברורה וצודקת. לאט לאט זה הכי בטוח.

 

[sugar7]

פשוט אוהבים

ילדים (לפחות חלקם) יכולים להיות מאד מקסימים, לא? והילדה שלך ודאי מקסימה ביותר, אז איך אפשר שלא לאהוב אותה? אני אוהבת שני ילדים לא לי ופעם הגדרתי את זה כ: "אני אוהבת אותם הכי הרבה שאפשר לאהוב ילד לא שלך" (וזה היה לפני שהיתה לי ילדה משלי). אני לא אוהבת אותם כמו בתי, ממש לא! קשה להשוות אפילו, אבל אני אוהבת אותם ומכבדת אותם ואכפת לי מהם. לגבי המעבר - אני לא יכולה להחליט עבורך האם הגיע הזמן המתאים או לא, כי אני לא מכירה את היחסים ביניכם. מתישהו תצטרכי לקחת את הצ'אנס הזה, כדאי שתהיי שלמה ובטוחה בקשר (עד כמה שאפשר) כדי לחסוך מבתך זעזועים רגשיים ופרידות. נכון שאת נשארת פה?

 

[maof]

למה את חוששת...........????

הרי למעשה זו הכוונה שתיהייה תיקשורת טובה ושהבת שלך תיתחבר לבן זוגך....... הרי אתם מנסים לבנות חיים יחד..... למה לראות שחורות בעינין??? למה לא לנסות לפתח את הקשר ולפרגן?? הרי האינטרס שלך צריך להיות לשיתוף..... קבלי את הדברים בצורה קלה יותר...... וברכי על זה שאין דחיה והיתרחקות....... אחד הדברים ששאלתי את בת זוגתי ........ האם את לא חושבת שאני מנצל את הבת שלך בזה שאני מיתקרב ומנסה לשבות את ליבה?????? והיא אמרה לא אני לא חושבת שזה ניצול....... היא מחפשת בך.....את מה שחסר לה..... ואתה מחפש אצלה את מה שחסר לך....... האינטרס הוא חיובי לשני הצדדים ודברים שמיתרחשים בצורה טיבעית אין צורך לעצור אותם או להפריע להם מעוף

 

[*יערית]

חשבתי על זה גם...

כי הקשר בין בן זוגי ובין ילדיי הוא טוב עד טוב מאוד....וכצץ אצלי החשש הקטן הזה של פרידה אני מעמידה את הגרושים מולי ואומרת לעצמי....הם היו קטנים כשעברו את הגרושים, הגרושים שלי עברו בסדר גמור,ידעתי למצוא את הדרך להסביר לילדיי מדוע אבא ואמא הינם יחד יותר... היום כשהם בוגרים יותר במידה וחס וחסה וכרפס נצטרך לפרק את החבילה כי אנחנו חבילה אחת גם ללא נשואים וילדים משותפים, זה יהייה קשה ביותר....אך אני בטוחה שהם יבינו את מטרת הפרידה, שוב לא מזלזלת בעיניין הנפשי של הילדים לאחר פרידה גם אנחנו נשברים אל מול פרידות.... אבל למה לנו לחשוב בצורה פאסימית? אני חושבת רק טוב!תחשבי גם את..תהנו מהיחד שלכם ותפרחו יחד....

 

[סביב השעון]

תשובת הצנונית

אני רואה עצמי כמיובשת במיוחד, והסמן הימני לעיניני אהבה (כמנהלת חשבונות במקצועי - אני מעבירה זאת לכל תחום בחיי). א.תמיד צריך לדאוג (שהקשר יצמח יפה ,שלא יהיה כאב וכו') ולכך טובות כל התשובות עד כאו. ב. אהבה לא חייבת להיות. ילדים של אחרים את אוהבת או לא. זה בסדר את לא חייבת. להיות הוגנת איתם - זה כן. אם להקים מפלגה- שמה בישראל יהיה :התנועה להורות הוגנת.מוזמנים גם הורים ביולוגים.

 

[עלמה 3]

הורות הוגנת - הוגנת?

זאת הפעם השניה שאני נתקלת בשירשור שלך שאת מזכירה את המילה "הוגנת" מה זאת אומרת להיות הוגנת ולמה זה מחייב להיות הוגנת , כשהם (הילדים) לא הוגנים והוריהם הביולוגים לא מלמדים אותם להיות הוגנים. ומה זה "הוגנות" אני מחוייבת להיות הוגנת רק למי שהוגן כלפיי, ואם לא אז אני לא שם ! עלמה.

 

[סביב השעון]

אל תכעסי

כוונתי היא שכולם מדברים על אהבה שתבוא או תתפתח ובלה בלה בלה (כל מיני אמירות יפות שאינני עומדת מאחוריהן)- ואני לא כלכך מאמינה באהבה הזו. אהבה הרי זו חידה, מתנת האל ,הייתי אומרת. תחשבי על כך כשילדת את ילדיך. לפני זה לא הייתה אהבה ופתאום !קסם...! לא חתיכים לא רגישים מי יודע מה לא מפרגנים לך ולא נעליים ובכל זאת האהבה זורמת , ניצבת מול העיניים ממשית כמו האור.אבל ילדים שהם לא שלך... לפעמים זה קורה, איזה יופי ולפעמים זה לא קורה. ולא משנה לכמה פגישות הלכתי לפסיכולוג במטרה לפתוח את הלב הקטן שלי. ומה אז? אז אני לא אוהבת. ולא נוח לי כשהוא בבית , כי זה מין אדם זר שמתארח כאן. אז הוגנות היא להכין אוכל ולהתחשב גם בטעמו, לא להעליב אותו, לעזור במה שאפשר, או לנסות לעזור כי לא תמיד עזרתי רצויה, לחשוב על צרכיו . ולא לאהוב. ותאמיני לי שראיתי מקרים לרוב של הורות לא הוגנת. מעליבה. קטנונית (יותר ממני). הורים שרואים רק את עצמם וצרכיהם קודמים תמיד לזה של ילדיהם. אז זו הוגנות. קפיצ'ה?

 

[עלמה 3]

קפיש...קפיש.... מה פתאום כועסת../images/Emo70.gif

עכשיו הבנתי אותך... בנושא ההגונות. אני לא מתביישת לומר בריש גליי , שאני לא אוהבת אותם!!!!!!!!! ואני מודה שבמרב הפגישות והשהות שלנו יחד הייתי הוגנת , התחשבתי, בשלתי, וניסיתי לחבק וללטף, וקיבלתי -

ים. והיו פעמים שפשוט לא יכולי, התפוצצתי בתוך תוכי וניסתי לא להגיב עד................................ שזה התחיל לפגוע בילדים שלי, אז הגבתי והבעתי את אי הסכמתי, לפגיעות פיזיות ומילוליות. קפישה, אני ממש לא כועסת, חס וחלילה?....\ חג שמייחחחחחחחחחחחחחח עלמה.

 

[maof]

סביב לשעון...........

חשבי לרגע............ תנסי לחזור אחורה לעבר......ואולי להווה האם היתה לך פעם הרגשה שהדבר שעשית הוא היה הדבר הנכון ביותר עבורך לעשות????? אהבת את הרעיון??מצאת תשובה.......... וראית שכבר מצאת אהבה אחת קטנה........דבר שעשית בלב שלם תנסי עוד קצת לפשפש.....מי יודע אולי תימצאי עוד כמה דברים שיש בהם אהבה ........ החיים יפים מלאים אהבה ........ לכל אחד יש את המקום שלו..... את פינת גן עדן הקטנה שלו....... צריך רק לדעת היכן הפינה נמצאת......... תנסי להוציא מחייך את הדברים השלילים..... תנסי להשאיר רק את הדברים שטובים עבורך.... תנסי לשנות גישה.....החיים יצחקו אליך אם רק תירצי מעוף

 

[סביב השעון]

אחת ולתמיד

מעוף תסלח לי, אבל לי לא מתאימים כל הניסוחים האוהבים , המתוקים והורדרדים. אני אדם עם הרבה אהבה, למי שאני אוהבת (אני אפילו יכולה להביא עדים חיים). מי שאיני אוהבת- איני אוהבת. אני אוהבת אמת ובהירות וחדות והתמודדות . אוהבת יותר מכל מוצי פוצי. אספר לך משהו על עצמי בהריון השלישי שלי אמרה לי האחות: את חייבת להירגע! אמרתי לה : אני עצבנית , הילדים שלי- קצת, הבעל שלי הרבה ואנשים רגועים מעצבנים אותי. ומכאן אליך : הדיבורים על לב מלא אהבה וכו' מעצבנים אותי. אם כי אתה יכול להמשיך כי לא אכפת לי להתעצבן עוד קצת. אל תיקח זאת קשה. אני יהודיה קשה . חג שמח ומלא אהבה מתוקה לך. ד"א אני מחנכת את ילדיי (כוול בדוגמא אישית)שאהבה היא הדבר החשוב ביותר בחיים. אני רואה בה נס אמיתי, מים חיים לנשמה. אבל היא לא מתקיימת בכל רגע נתון ובטח לא כלפי כל בן אדם. מי שיאמר לי שכן הוא או שקרן או כבר תלוי על צלב.