אני שונאת חורף. שונאת קור. שונאת גשם. שיגמר כבר. כל פעם מנחמת עת עצמי שנותרו עוד מקסימום 8 שבועות. ככה זה נראה לי יותר קצר. החצר האחרוית של הבית החדש שלי מוצפת כמו בריכה. הולכת לכסח את הקבלן היום.
הדכאון לראות הכל יבש מתחלף בשמחת המים. מים זה חיים. תשאלו את אלו המאמינים בתורת הפאנג שוואי. הכל רטוב. הפרחים. העצים. (הנה הנה זה בא. המשורר הלאומי...) הכנרת. האגמים ברחובות תלהביב. מה רע בגשמים?