בוקר טוב לכל המשכימים
- פותח הנושא אחשל
- פורסם בתאריך
../images/Emo42.gif בוקר מצוין
משחק מחבואים של הרגשות מספרים שפעם אחת, במקום כלשהו על פני האדמה, התאספו כל הרגשות והתכונות האנושיות של בני האדם. היה להם קצת משעמם ולכן שיגעון הציע: " בואו נשחק מחבואים!" הסקרנות הרימה גבה ומכיוון שלא ידעה להתאפק שאלה: "מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה?" השיגעון הסביר: "אני אכסה את העיניים ואספור עד מיליון, אתם תתחבאו וכאשר אגמור לספור, אחפש אתכם". ההתלהבות רקדה עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך גבוה שזה שכנע אפילו את הספק וגם את האדישות. אך לא כולם הסכימו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר, שהרי בסופו של דבר תמיד מוצאים אותה הגאווה אמרה, שמדובר במשחק מטופש, אך מה שכנראה הפריע לה באמת היה שהרעיון לא היה שלה. אחת .... שתיים ..... שלוש ...... החל לספור השיגעון. הראשונה שהסתתרה הייתה העצלנות - היא הסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה הקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר במאמצים אדירים מצאה מקום בצמרת העץ הכי גבוה. הנדיבות - כמעט ולא יכלה להסתתר כיוון שכל מקום נראה לה נפלא בשביל אחת מחברותיה ולכן ויתרה עליו: "חור בגזע עץ ? מושלם בשביל הצניעות ! מאחורי כנפי פרפר? מושלם בשביל החושניות! ..." וכך הלאה. בסוף מצאה מקום מתאים בקרן שמש קטנה. התשוקה הסתתרה בלוע הר געש, והאהבה בתוך שיח שושנים. 999,999.... מיליון ! סיים השיגעון לספור והחל בחיפושים. ראשונה נמצאה העצלנות - רק שלושה צעדים משם. אח"כ מצא את הספק: יושב על הגדר ולא מצליח להחליט עדיין היכן להסתתר. אח"כ שמעו את התשוקה מרעידה הר געש. פתאום הופיעה הקנאה וכך נמצאה גם ההצלחה. רק האהבה לא הופיעה בשום מקום. השיגעון חיפש מתחת לכל אבן, מאחורי כל עץ, בפסגות ההרים.... וכשעמד להתייאש ראה שיח ורדים והחל לחפש בין ענפיו. פתאום נשמעה צעקת כאב: הקוצים פצעו את האהבה בעינה. השיגעון לא ידע מה לעשות בכדי להתנצל: בכה, התחנן, ואפילו הבטיח להתלוות אליה לכל מקום. ומאז אותו יום - האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה ! פרינצסה
בגן הפרחים
פעמיים גשם
בבקשה, ומנת
גם
משחק מחבואים של הרגשות מספרים שפעם אחת, במקום כלשהו על פני האדמה, התאספו כל הרגשות והתכונות האנושיות של בני האדם. היה להם קצת משעמם ולכן שיגעון הציע: " בואו נשחק מחבואים!" הסקרנות הרימה גבה ומכיוון שלא ידעה להתאפק שאלה: "מחבואים? איך משחקים את המשחק הזה?" השיגעון הסביר: "אני אכסה את העיניים ואספור עד מיליון, אתם תתחבאו וכאשר אגמור לספור, אחפש אתכם". ההתלהבות רקדה עם האופוריה, השמחה קפצה כל כך גבוה שזה שכנע אפילו את הספק וגם את האדישות. אך לא כולם הסכימו להשתתף: האמת העדיפה שלא להסתתר, שהרי בסופו של דבר תמיד מוצאים אותה הגאווה אמרה, שמדובר במשחק מטופש, אך מה שכנראה הפריע לה באמת היה שהרעיון לא היה שלה. אחת .... שתיים ..... שלוש ...... החל לספור השיגעון. הראשונה שהסתתרה הייתה העצלנות - היא הסתתרה מתחת לאבן הראשונה שמצאה בדרכה הקנאה הסתתרה מאחורי צל ההצלחה, אשר במאמצים אדירים מצאה מקום בצמרת העץ הכי גבוה. הנדיבות - כמעט ולא יכלה להסתתר כיוון שכל מקום נראה לה נפלא בשביל אחת מחברותיה ולכן ויתרה עליו: "חור בגזע עץ ? מושלם בשביל הצניעות ! מאחורי כנפי פרפר? מושלם בשביל החושניות! ..." וכך הלאה. בסוף מצאה מקום מתאים בקרן שמש קטנה. התשוקה הסתתרה בלוע הר געש, והאהבה בתוך שיח שושנים. 999,999.... מיליון ! סיים השיגעון לספור והחל בחיפושים. ראשונה נמצאה העצלנות - רק שלושה צעדים משם. אח"כ מצא את הספק: יושב על הגדר ולא מצליח להחליט עדיין היכן להסתתר. אח"כ שמעו את התשוקה מרעידה הר געש. פתאום הופיעה הקנאה וכך נמצאה גם ההצלחה. רק האהבה לא הופיעה בשום מקום. השיגעון חיפש מתחת לכל אבן, מאחורי כל עץ, בפסגות ההרים.... וכשעמד להתייאש ראה שיח ורדים והחל לחפש בין ענפיו. פתאום נשמעה צעקת כאב: הקוצים פצעו את האהבה בעינה. השיגעון לא ידע מה לעשות בכדי להתנצל: בכה, התחנן, ואפילו הבטיח להתלוות אליה לכל מקום. ומאז אותו יום - האהבה היא עיוורת והשיגעון מלווה אותה ! פרינצסה
ומשהו נחמד שאני קבלתי בדואר
באמצע הדרך היא חייכה אל זר ברחוב, שנראה לה עצוב. נדמה שהחיוך גרם לו להרגיש יותר טוב. הוא נזכר בטוב ליבו של חבר, בעבר, וכשהגיע אל ביתו הוא כתב לו מכתב מלא תודה. החבר היה כה מרוצה ממכתב התודה, עד שהשאיר טיפ שמן בסוף הארוחה שאכל במסעדה. המלצרית, מופתעת ושמחה מגודלו של הטיפ, נתנה חלק ממנו לקבצן שישב לקבץ נדבות ברחוב. האיש ברחוב, עזוב ומלוכלך, היה כה מלא תודה – במשך יומיים הוא לא אכל דבר, היה לו קר והוא הרגיש לבד. אחרי שסיים את ארוחת הערב שלו, שקנה בכספה של אותה מלצרית חביבה, הוא הלך אל חדרו האפלולי והמלוכלך. הוא לא ידע באותו הרגע, שהוא עלול שלא לראות את יום המחר. בדרכו לביתו, הוא אסף כלבלבון רועד ועזוב, ולקח אותו לחדרו כדי שיוכל להתחמם. הכלבלב היה אסיר תודה, להיות תחת קורת גג כשבחוץ יורד הגשם וקר. אותו לילה, פרצה בחדר דליקה ואיימה לשרוף את כל הבניין. הכלב התעורר מן המהומה, ונבח נביחות רמות מלאות אזהרה. הוא נבח עד שהעיר את כל הבניין ובכך הציל את כולם מכל פגע. אחת מאותם תושבי הבניין היתה אותה בחורה אלמונית, שלקראת אדם זר היא שלחה מבטה עם חיוך של חום, אהבה וסימפטיה, שלא עלה לה דבר. וכך העולם מסתובב ועובד מה שתשלח - יחזור אליך בסוף הסיבוב כי כולנו קשורים, והכל אחד, ואם אתה מחפש אהבה, כדאי שתהיה קודם כל, אדם אוהב. "חייך תמיד. תהיה בידך מתנת חיים להעניקה לאחרים. לעתים, נמצאים אנשים במצוקה קשה, אך אין להם בפני מי להשיח את צרותיהם. אם תופיע כשחיוך נסוך על פניך, תעודד אותם, ותזרים בהם חיים חדשים." (הרבי נחמן) "אם לא מחייכים אליך, היה נדיב ותן אתה חיוך. אין אדם הזקוק לחיוך יותר מהאדם שאינו מסוגל לחייך לאחר."
ויותר עדיף
באמצע הדרך היא חייכה אל זר ברחוב, שנראה לה עצוב. נדמה שהחיוך גרם לו להרגיש יותר טוב. הוא נזכר בטוב ליבו של חבר, בעבר, וכשהגיע אל ביתו הוא כתב לו מכתב מלא תודה. החבר היה כה מרוצה ממכתב התודה, עד שהשאיר טיפ שמן בסוף הארוחה שאכל במסעדה. המלצרית, מופתעת ושמחה מגודלו של הטיפ, נתנה חלק ממנו לקבצן שישב לקבץ נדבות ברחוב. האיש ברחוב, עזוב ומלוכלך, היה כה מלא תודה – במשך יומיים הוא לא אכל דבר, היה לו קר והוא הרגיש לבד. אחרי שסיים את ארוחת הערב שלו, שקנה בכספה של אותה מלצרית חביבה, הוא הלך אל חדרו האפלולי והמלוכלך. הוא לא ידע באותו הרגע, שהוא עלול שלא לראות את יום המחר. בדרכו לביתו, הוא אסף כלבלבון רועד ועזוב, ולקח אותו לחדרו כדי שיוכל להתחמם. הכלבלב היה אסיר תודה, להיות תחת קורת גג כשבחוץ יורד הגשם וקר. אותו לילה, פרצה בחדר דליקה ואיימה לשרוף את כל הבניין. הכלב התעורר מן המהומה, ונבח נביחות רמות מלאות אזהרה. הוא נבח עד שהעיר את כל הבניין ובכך הציל את כולם מכל פגע. אחת מאותם תושבי הבניין היתה אותה בחורה אלמונית, שלקראת אדם זר היא שלחה מבטה עם חיוך של חום, אהבה וסימפטיה, שלא עלה לה דבר. וכך העולם מסתובב ועובד מה שתשלח - יחזור אליך בסוף הסיבוב כי כולנו קשורים, והכל אחד, ואם אתה מחפש אהבה, כדאי שתהיה קודם כל, אדם אוהב. "חייך תמיד. תהיה בידך מתנת חיים להעניקה לאחרים. לעתים, נמצאים אנשים במצוקה קשה, אך אין להם בפני מי להשיח את צרותיהם. אם תופיע כשחיוך נסוך על פניך, תעודד אותם, ותזרים בהם חיים חדשים." (הרבי נחמן) "אם לא מחייכים אליך, היה נדיב ותן אתה חיוך. אין אדם הזקוק לחיוך יותר מהאדם שאינו מסוגל לחייך לאחר."
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.