לרוב זה סתם קישוט ריק, לפעמים
עם בושם, שלו או שלה.
זה לא כלום. זה התחיל כשכח מהיחידה
אידה בחילופי יריות חבורת מחבלים, כשהם התקרבו לסרוק
רק אחד נותר בחיים ונכנע. כשחיפשו על המחבל שאלו אותו
מה הבקבוקון על הצוואר, ודווקא ממחבל אחד התחיל הסיפור
כשהסביר להם שהמיצי תאווה שלה בפנים זה הקמע שלו ששמר עליו בחיים.
ויש אנשים שיושבים כל החיים ולומדים תורה וחושבים שזה מה ישמור עליהם בחיים, ואז באה המדינה וביטלה את החוק ואולי בסוף גם הם יגלו, מי צריך לשמור על מי.
מצידי זה יכול להיות סיפור על אחד שתלה פינגווין של ביצת קינדר
או ההפתעה מארוחת ילדים בפיכסדולנדס עם האחיינים.
זאת האמונה, זאת המסורת, ולא צריך לקחת את זה מהם ללא סיבה.