מוטי גילת - האם המלך ערום?? כן!!!
מוטי גילת
• הדגל של בצלאל •
אני מתחיל להתגעגע לילד ההוא מהאגדה של אנדרסן. לאותו ילד שראה מה שראו אחרים וצעק יחידי: המלך הוא עירום.
אני מתגעגע לילד ההוא כי הקול של מחנה שלטון החוק במדינת ישראל הולך ונאלם; כי רוח רעה של הרס וחורבן ותרבות שקר ממשיכה לנשב במפלגות השלטון; כי במחנה הימין אין מבוגר אחראי שיאמר בקול רם: חברים, אל תעלו באש את הבית. אל תחריבו את בית המשפט העליון. אל תוציאו להורג את שומרי הסף האחרונים של הדמוקרטיה. אל תהפכו את מדינת ישראל לתורכיה.
אני מתגעגע לילד ההוא בין היתר בגלל נבחר ציבור אחד, בצלאל סמוטריץ', שבכובע אחד שלו כמחוקק מבטיח לבנימין נתניהו, החשוד בלקיחת שוחד ובמעשי מרמה חמורים, לחוקק חוק חסינות למענו ולמען אחרים במצבו בצמרת השלטון ; ובכובע שני מבקש מאותו בנימין נתניהו, באמצעות נציגיו, למנות אותו לשר המשפטים. כלומר, אני דואג לך ואתה דואג לי.
וכל זאת למה? כדי לנסות למלט את ראש הממשלה מאימת הדין; כדי להבטיח לראש הממשלה וליתר חשודי הצמרת את כיסא השררה לארבע שנים; כדי למנוע את מיצוי הדין איתם – כלומר, כדי לנסות להרחיקם מספסל הנאשמים כמה שיותר רחוק.
התירוץ העמום הנשמע פה ושם להצדקת החוק המושחת: אנחנו מבקשים לחזק את המשילות... הפקידים (המפכ"ל, פרקליט המדינה, מבקר המדינה, היועמ"ש) מפריעים לנו לשלוט במדינה... הם מסמנים לנו קווים אדומים.
רוצים לומר: הרחקת עבריינים מהנהגת המדינה פוגעת במשילות. לא חלילה להיפך.
* * *
עוד כמה מילים על השערורייה: עשרות שנים אני מסקר כעיתונאי נבחרי ציבור שסרחו ולמעט בפרשיות אריה דרעי, לא נתקלתי בחבר כנסת שבחר לחבק את השחיתות השלטונית בצורה כזו. זה לא קרה.
לחבק ממש, בגלוי, בלי שמץ של בושה – בגיבוי של כמה "עיתונאים" ממחלקת דף המסרים של חצר ראש הממשלה. לחבק את הצחנה הנוראה בגאווה, בשמחה, באושר מופגן - לחבק ולהפוך את קבלת ונתינת טובות ההנאה שוות כסף רב לערך עליון, לדגל, לכרטיס ביקור בקרב על חלוקת התיקים בממשלה החדשה.
מעולם, אני חוזר ומדגיש, לא נתקלתי בחברי כנסת שהדגל שלהם היה הגנה על מי שגורמי האכיפה המוסמכים קבעו בצורה ברורה שמבחינתם הם פושעים ועבריינים סדרתיים. מעולם לא נתקלתי במחוקקים שפרשו רשת הגנה על מי שבכוחם להשחית את מדינת ישראל - את הממשלה, את הכנסת, את כל המערכות השלטוניות. לרסק את מה שנשאר.
עכשיו זה קורה מול עיני הציבור כולו והשאלה המאוד מאוד מסקרנת היא: האם יו"ר הבית היהודי, הרב רפי פרץ, זה שמבקש לקבל לידיו את תיק החינוך, יתמוך בחברו למפלגה ? האם ימעל בתפקידו הממלכתי ציבורי, או שאולי ישמיע קול ברוח הילד מהאגדה של אנדרסן?
אני מניח שאתם ספקנים בנושא. אפשר להבין גם מדוע. ובכל זאת: לא הייתי שולל את האפשרות שפרץ יפתיע ויעצור את הטירוף. שהרי שר חינוך אינו יכול להרשות לעצמו לחנך לתמיכה בפשע, להגנה על חשודים בקבלת שוחד, לסיכול העמדה לדין פלילי של נבחרי ציבור שסרחו. יש גבול לכל תעלול. זה לא הולך ביחד.
אם בכל זאת פרץ יצעד בדרכו של סמוטריץ - כי אז יישבר שיא חדש בבית המחוקקים: יהיה צורך לנסח מחדש את ספרי האזרחות. מדינת אור לגויים תהפוך למדינת חושך לגויים. אני נוקט כאן לשון המעטה.