בוקר טוב לכמעט סופ"ש

[תינוקי בא לאמא]

בוקר טוב לכמעט סופ"ש../images/Emo140.gif

מה לומכם היום? מה קרה הפורום נרדם? מתגעגעת לקרוא אתכם

 

[תינוקי בא לאמא]

ומה שלומכם ../images/Emo163.gif ומה שלומכם ומה שלומכם היום

 

[טחיא]

מה שלומך?

ומה שלום לין

 

[תינוקי בא לאמא]

שלומנו מצויין../images/Emo140.gif

לינלוןעדיין בתקופת הגזים ומסרבת לקחת מוצץ .אז בזמן התקפת כאבים (מסכנונת שלי) אני מקריבה את היד שלי למציצות ויוצאת עם אחלה איקים סגולים.טוב שזה לא בצוואר ומקווה שלא יחשבו שאני אישה מוכה

יאללה שיעבור כבר מה איתכם תעדכני

 

[טחיא]

אצלינו בסדר

גל בתקופת האמא במשך היום לא רוצה כמעט לרדת מהידיים מצד שני עלי שני הוא יכול לישון שעות הוא לא רוצה מוצץ אבל עכשיו אנחנו מנסים להרגיל אותו כי כשהוא מסכים לקחת קצת זה מרגיע אותו הוא יונק הנקה מלאה שלצערינו עוד חודשיים מתחילים לגמול אותו אבל זה למטרה טובה (חוזרים לטיפולים) ואני כנראה בשלב הזה מאריכה את חופשת הלידה

 

[תינוקי בא לאמא]

וואו את זריזה!

אני לא מוכנה נפשית לגמול אותה בשלב כזה והיא גדולה מגל בחודש.שתינק כמה שהיא רוצה ,מקווים שיבוא ספונטני ואם לא בסביבות גיל שנה וחצי נחשוב על לחזור לטיפולים,למרות שאנחנו מאוד רוצים שיהיה לה אח קטן ובריא בתקווה מצידי אתמול (למרות שבתקופת הגזים אין לי מושג איך עושים את זה עם שניים,בקושי אנחנו מצליחות להתמודד עם זה ...) ואולי תשאבי סטוק של חלב את יכולה גם להקפיא את הסטוק וככה תשאר מוזנת מחלב אם עוד קצת,סתם רעיון למחשה המון בהצלחה

 

[טחיא]

זריזה???

לא יודעת עצם העובדה שאניא אהיה בת 36 בספטמבר משחק תפקיד חשוב מאוד אם הייתי יותר צעירה היינו מנסים ספונטני לגבי סטוק אני מעדיפה לא לשאוב כי אני מגיעה מהר מאוד לגודש שהגוף מייצר בכמות היסטרית לקח לי כמעט חודש אחרי הלידה להגמל משאיבות שהתחלתי היית ברירה בבית החולים במידה ונקלט מהר אחרי הילד השני נעשה הפסקה ואולי ננסה ספונטני

 

[תינוקי בא לאמא]

בהצלחה!../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

 

[מור וקינמון]

ארבעה חודשים (אתמול) של אהבה שאינה יודעת גבול

היא ילדה נוחה יותר מאחותה הגדולה, כנראה כי פשוט היא יודעת שזה מה שיש, יש לה אחות גדולה שדורשת את תשומת הלב של אמא. במשך היום כשהגדולה בגן, הקטנה מתפתחת לי בין האצבעות. היא כבר מתהפכת לכל הכיוונים, אם כי קשה לה מהבטן לגב, ולא נשארת במקום שמשאירים אותה. היא צריכה שיעסיקו אותה, ויש לה כבר תואר ראשון של משחק עם כל הצעצועים התלויים באוניברסיטה, גם זו של החיים וגם זו של TINY LOVE, עכשיו היא בדרך לתואר שני בפקולטה לחיות שעל המזרן. האמבטיה של העגלה כבר קטנה עליה, אך אני משאירה אותה שם כי זו הדרך היחידה להגן עליה מיתושות. היא מחייכת מלא הפה כשהיא רואה/שומעת אותי, ומתמוגגת מנחת ומשמיעה את מיטב הקולות אותם היא יכולה להציע, כשהיא רואה את אחותה. כנראה שיש לה זיכרון קצר כי אחרת אי אפשר להסביר את העובדה שהיא לא בוכה בכל פעם שאחותה מתקרבת אליה, שהרי כמות הפעמים שהחיבוק שהקינמון נתנה לה, נגמר במשיכה בשיער, כמעט גדולה יותר מימי חייה. והקינמון, הגדולה מדהינמה, זו שמהרגע שלמדה שיש לה קול, היא לא סותמת את הפה, מתחילה גם לתמלל כל דבר שהיא / אנחנו עושים: חוזרים מהגן - היא מוודאת שכל הילדים הלכו לבתים שלהם: 'ילי בית', 'נועם בית' (אני אחסוך מכם את שמות כל ילדי הגן כולל הגננות שהיא מדקלמת במסגרת הזו), 'הגענו' כשהיא רואה את הבית, 'אמא שער פתח', 'אוטו כנס' 'אמא שער (ס)גור' 'שלום בית' 'אמא א(ר)טיק'... ואני, בטטת כורסא שכמוני, אין לי כוח אפילו להעלות תמונות למחשב, שלא לדבר על האוכל שצריך להכין שיהיה לקינמון מה לאכול (היא היחידה שחשובה ,כל השאר או יונקים או מסתדרים

) שבת שלום

 

[תינוקי בא לאמא]

כמה אושר בהודעה אחת../images/Emo57.gif

במה היא הולכת לעשות מאסטר תגידי?

היא כנראה יודעת שתפקידה בתור אחות קטנה לחטוף כאפות מקינמון ובטוח שהיא תעריץ את הקרקע שעליה היא דורכת. קינמון כרגיל מדהימה וחכמה ולך אין תירוצים,רוצה לטעום עוד קצת מהקטקטנות שלך,גם קינמון וגם ציפורן, אה ואמרת שכל השאר יונקים,זה כולל את בעלך ?

הרבה אושר ואהבה

 

[נועם@בת]

הם לא זוכרים כאפות

כשנועם היה בן כמה שבועות ניצן הורידה עליו שפופרת טלפון מהסוג הכבד. באותו רגע הייתי בטוחה שהיא גמרה לו ת'מוח. מסתבר שהוא שרד את זה. היום הם משתווים בכמות הכאפות והנשיכות שהם מעניקים זה לזה. אבל לראות את המבט הזורח שלה שנועם בא איתי לקחת אותה מהגן. לשמוע את ה"תראו את נועם אח שלי" שהיא משמיעה לכולם. או את ה"איפה ניצן" שהוא אומר בעיניים עצומות למחצה בשניה שהוא מתעורר בבוקר (רגע לפני אמא-אל-תלכי-לי). זה משכיח את כל הכאפות והנשיכות (והצביטות והדחיפות וההקנטות

). והקינמון שלך משהו, מזל שאי אפשר לנגוס דרך המסך אחרת הייתי שמה לה ביס במרפקים עם הגומות שלה. בתיה

 

[מור וקינמון]

הפסקת רצינות לרגע...

איך באמת מתמודדים עם זה? (עיין ערך "זה יגמר בבכי"

) היא מושכת לה בשיער, וצוחקת על כל תגובה שאני לא אגיב היא צוחקת... אני לא יכולה להושיב אותה ב"פסק זמן" כי אני לא אצליח להתמיד בלהושיב אותה כשהיא תברח כל פעם, בגלל שבין השאר אצטרך להרגיע את הציפורן הבוכייה, מה גם שגם על זה היא צוחקת "אמא עונש?" בחיוך ... מצד אחד אני מנסה מאד לשחרר ולתת לה להיות עם הציפורן, ולשחק איתה, לגעת בה, לא לומר לה כל הזמן אסור ולא, אלא מה כן (לטפי לאט, לטפי בעדינות, יופי את מחבקת אותה וכו') מצד שני, אני ממש חוששת... גם כשהציפורן במיטה, אז הקינמון הולכת ומושכת לה ברגלים כשהציפורן בעגלה, הקינמון מטפסת על הגלגלים של העגלה ואין לדעת איך זה יגמר (יפלו שתיהן, רק אחת, אף אחת...) ותוך כדי כתיבה החלטתי להשאיר את הציפורן היום אחה"צ אצל שמרטפית ולהיות סוליקו עם הקינמון.... מגיע לה ואולי זה יעזור במשהו רצ"ב רגע התגברות על הפחד ותעוזה לצלם...

 

[תינוקי בא לאמא]

היי זה לא נחשב ,הקינמון ישנה../images/Emo6.gif../images/Emo3.gif

 

[מור וקינמון]

חה. נדמה לך, היא רק עושה את עצמה....

 

[נועם@בת]

בדיוק מה שאת עושה

הנסיון שלי מלמד שזה עובר. ככל שתצליחי להתעלם ולהחליק זה יעבור מהר יותר. ילד שני נולד עם עור עבה יותר, אחרת הוא לא ישרוד

. בתיה

 

[מור וקינמון]

השאלה אם בזה שאני מתעלמת עכשיו, אני לא מעצבת

שורדת גדולה יותר ...? זה שאני לא מקנה לה את החינוך ה"נכון" עכשיו, לא יעלה לי ביוקר אחר כך? ועור עבה - בדוק. וגם הבנה ברור מתי עדיף לה לישון וזהו כי יחס ממילא היא לא תקבל - היא למדה מהר מאד. היה לנו אחר צהרים של אמא ובת (גדולה) נחמד ביחד אפילו רק להיות בבית לבד, בלי הלחץ שאולי הקטנה תתחיל לבכות, היה שווה אכלנו ארוחת צהרים מאוחרת ביחד הקינמון עשתה לי "אווירון" עם הכפית על מנת שאוכל ואגמור הכל מהצלחת וגם לעצמה היא עשתה את זה

ואחכ היא קיבלה ארטיק 'בים' (ענבים) שאמא עשתה לבד ןאכלה ביחד אחת ארטיק וביד השנייה גזר (כי היא לא יכולה לראות אותי אוכלת לבד גזר, ואני אוכלת גזר כי נשבר לי מהגזרה

) וידעתי שאם אקום לצלם - יתפוגג הרגע הקסום. בוקר טוב

 

[נועם@בת]

אני מודה שאני עדיין מתלבטת בשאלה הזאת

אבל הנסיון מראה לי שב99 אחוז מהמקרים ההתנהגות הזאת היא התנהגות "של דוקא". ככל שתתעקשי עליה היא תהיה אטרקטיבית יותר, והתעלמות פשוט תעלים אותה. ברור שלא להתעלם ולתת לה להמשיך, אלא להסיח את דעתה ולא לעשות ענין. הלואי והיתה לי סבלנות לעשות את זה ולא לקפוץ ולחנך אותם על כל שטות שהם עושים (וכל פנינה שהם אומרים). בתיה

 

[eti22]

תמשיכי לכתוב, אני קוראת ומחכימה ../images/Emo13.gif

והבובות שלך