אהלן
השתחררתי מבית החולים אחרי שבוע ומליון בדיקות.
הידיים שלי כבר נראות כמו ידי נרקומן.....
זה היה שבוע מתיש, מצד אחד ממש רעבתי כי אי אפשר לאכול כל מיני דברים חסרי טעם והזויים שנותנים שם. אין לי ספק שהטבח מעולם לא טעם את האוכל שהוא נותן לחולים.
מזל שרוב הימים בצהריים היה מרק ירקות שאותו קשה מאוד לקלקל.
מצד שני, אפילו שבכלל לא הלכתי אלא הועברתי ממקום למקום לבדיקות שונות בכסא גלגלים, זה היה מתיש עד מאוד.
עברתי נטילות דם רבות, בדיקות לחץ דם שהיה נמוך מאוד, אולטראסאונד 4 פעמים, צילום חזה, בדיקת רופא 3 פעמים ביום. (אגב בצוות בית החולים לפחות 50% הם אחים/אחיות ורופאים ערבים, רוב כח העזר אתיופיות ולמעשה האשכנזים היו במיעוט...)
היתה איזו התנצלות שמטרטרים אותי כך, אולם הסברתי להם שיעשו מה שצריך כיוון שהבריאות שלי תלויה בזה.
רוב הבדיקות היו לשלילת בעיות ואמנם נשארתי עם בעיית הכליות שהיא כעת פחותה בהרבה ממש שחשבו.
מה שברור שמשך שנים לקחתי כדורים משתנים בכמות מופרזת לחלוטין במטרה לעצור את הבצקת (פוסיד 4 ביום, מטולאזון 1/2) ולמעשה זה מה שגרם להיתדרדרות מצב הכליות.
בשורה התחתונה אני מופנה להמשך מעקב של הרופאה הנפרולוגית ורופאת המשפחה (הייתי אצלה בביקור ביום ראשון, וביום שני בבוקר התקשרה אלי הביתה והודיעה שחשבה על והמצב מצריך טיפול מיידי והיא שולחת לי הפניה מיידית למיון...)
המעקב הוא על תיפקוד הכליות, לחץ דם, ובדיקות דם.
יש לי הפניה לקרדיולוג ורופאת המשפחה מבקשת לשכנע אותו להחליף את הקומאדין לתרופה שאיננה מחייבת בדיקות דם בכל הזמן.
מתוך 13 הכדורים שלקחתי בכל יום, כתבו לי בסיכום לקחת רק 4.5 כדורים ליום ורק אם יהיה צורך לפי החלטת הרופאות, להעלות את המינון בהתאם (בתקופת האישפוז לא קיבלתי יותר מ-3 כדורים ביום).
בשורה התחתונה, האיום בצורך בדיאליזה הוסר בינתיים.
וחוץ מזה מרקיז הכל בסדר.....