בוקר טוב ל-5.6 - סדין אדום!!

[יוליקה]

בוקר טוב ל-5.6 - סדין אדום!!

מי זוכר?? אנחנו, חיילי מלחמת ששת הימים שהיינו בני 19, חוגגים השנה 74.... אני מתגעגעת לתקופה... לאוירה, לשירים, לגאוה עם הנצחונות... עוד לא היו תנועות שלום ולא היו שמאלנים וימניים כולנו נסענו מהר לראות את השטחים המשוחררים... אף אחד לא קרא להם שטחים כבושים... אף אחד לא מנע מאיתנו לעלות להר הבית... נסענו לחברון, לשכם, לג'נין, הבאנו פירות קיץ בגודל שלא ראינו אצלנו בשווקים... בלירה אחת!! אלבומי ניצחון הודפסו במהדורות מורחבות... ושירים הושרו בכל תחנות הרדיו... היו 3 קול ישראל, הגל הקל וגלי צה"ל... מי שרוצה להיזכר, ממליצה לקרוא 2 ספרים שמסכמים את התקופה... האחד מבחינה צבאית והשני מבחינה מדינית...

 

[ציפי ב החמודה]

אני זוכרת

אורי בן זוגי הנצחי, גויס למילואים, אחרי החלמה מאבעבועות רוח, שעבר אותה, קשה, אחרי ששוחרר מהמילואים, נסענו לטייל בשטחים וביריחו מצאתי בחצר של בית נטוש מכסה לסיר אלומיניום ענק, שהיה לי בבית והתאים "בול", יש לי המון זכרונות, גם טובים וגם לא כל כך טובים, אני כבר הייתי אמא ל-2 ילדים, שהייתי צריכה להסביר להם הרבה דברים וכשבאתי לחדר שלהם, עם הטרנזיסטור, בזמן שהכריזו, "הר הבית בידינו", מצאתי אותם עומדים עם רגל אחת על שולחן הכתיבה והרגל השניה על אדן החלון, משכתי אותם עם צעקות והפלתי אותם על הרצפה, יותר טוב שהם יקבלו מכה מהרצפה ויבכו, מאשר, יפלו למטה מקומה רביעית ושאני אבכה, מיד חיפשתי מישהו שיעשה לנו סורגים, לא היה לנו כסף לזה וגם לא היה מי שיעזור לנו בזה, אז האיש הסכים להמתין עד שנוכל לשלם לו.

 

[tamarsharoni]

גם אני זוכרת את התקופה הזו .

התחתנתי בשלהי הקיץ כמה חודשים לפני המלחמה .גרנו באותה התקופה בירושלים ושנינו גוייסנו . אני שוחררתי ביום שישי , בעלי כחודש אחרי . שבת שלום.

 

[נימה3]

שכרון הנצחון ושקרא הנצחון

גם אני חגגתי נסעתי טילתי ובלי בעיות נכנסתי לבתים של ערבים ולא הרגשתי שאני פולשת לבית לא שלי. אבל לא לקח זמן רב והבנתי שהכל יושב על קרח אין לזה תכלית וכמובן שאין פה צדק. ועוד נכונו לנו ימים קשים מאד והנה אנחנו מרגישים בימים אלה את כובד העוול שעשינו ןאת המחיר הגדול ששילמנו בדם ובדמים. אני יודעת שיש חולקים על דעתי אבל ימים יגידו מי צודק. היום מדברים על סיפוח שזה עוד מסמר בסיום המדינה היהודית הדמוקרטית. שבת שלום