בוקר טוב - מישהי מגיעה לוינטרופ ?

1הירוקה

New member
בוקר טוב - מישהי מגיעה לוינטרופ ?

ביום ראשון למרפאת קלאב פוט ? תודה רבה לכולם על התשובות למרות שקצת התבלבלתי אבל קיבלתי המון מידע חדש ... לא זוכרת אבל מישהי אמרה לי שלפני ניתוח להארכת הגיד כדאי להתיעץ עם כמה רופאים ? שמעתי מכמה גניקולוגים מאיזור תא שפרופסור וינטרופ הוא הכי טוב בארץ בתחום הקלאב פוט ויש לו גם שם עולמי בתחום ( סיפר לי זאת גם פרופסור יפו מליס ) וכאן בפורום שמעתי על פרופ פורת , במרפאת הקלאב פוט בליס יש מלא מאוכזבי שיבא + אנשים שהיו אצל פורת ובסוף באים לוינטרופ ואומרים שהוא הכי הכי .. בקיצור למישהו יש מידע בנושא ? אני רואה את ההתכתבות שלכם בנושא הדניס ברואן , וזה כל כך מצער ,אחרי שאת כבר מפנימה את זה ומקבלת את הבעיה באים כל מיני אנשים טיפשים ומוסיפים הערות וכדומה , נראה לי שאם אצטרך את הנעלים , אולי אני אשתדל לשמור את השעתיים של לרדת לגינה וכדומה ללא הנעלים , למרות שאני לא בטוחה שזה אפשרי כי בהתחלה זה 24 שעות והנה מתחיל הקיץ , וגם צריך זמן לאמבטיה בקיצור נראה לי קשה ... עוד שאלה בנוגע לגבסים בליס ממליצים להוריד את הגבס רק שעה לפני הביקור הם אומרים שאם מורידים לילה לפני זה פחות אפקטיבי בהרבה - לידעתכם , למי ששאלה שיטת הניקוד פעילה בליס - בכל שבוע לאחר הבדיקה של הפרופ הפיזוטרפיסטית עוברת על כ 8 מדדים שונים ומנקדת אותם ואת ההתקדמות הכי טוב זה 0 הכי רע זה 6 וזה ממש מעודד שיש שיפור , לכולכן סופש נעים שירלי אמא של אגם
 
בוקר טוב

מצטערת שלא יכולה לחוות דעתי אין לי שמץ בנידון אבל השם שבחרת הוא שם מקסים באמת, איך הגעת לשם הזה, בעקבות אגם רוטברג? שגם היא מקסימה לדעתי? שיהיה לך שבת שלום יום נעים אורית
 
שירלי, כבר הגבתי לך.

בשרשור הפתיחה שלך, למטה. להלן תגובתי. ראי בהודעה זו, למטה, בכתובות אינטרנט נלוות.
 
|סביואגם, איזה שם מ ד ה י ם (ארוך)

אגם זה ממש שם מקסים! נראה לי שאני אמרתי לך שאם תצטרכו את הניתוח להארכת הגיד תשאלו כמה רופאים, רק דבר אחד לא ממש זכרת נכון- התכוונתי לניתוח להעברת גידים שרק אחוז קטן צריכים לעשות אותו בגיל 4 בערך. הניתוח להארכת הגיד נעשה אצל רב הילדים. לדעתי הכי טוב בארץ הוא ד"ר בור מעפולה. אנחנו מטופלים אצל פורת שהוא ממש בסדר אבל בור עובד ממש לפי הכללים. לד"ר פונזטי יש ניסיון של יותר מארבעים שנה בטיפול הזה. אני בטוחה שלאף רופא בארץ אין ניסיון כזה! אני הולכת עם הטיול עד הסוף כדי למנוע כמה שיותר חזרה של הבעיה בגיל מאוחר יותר. אנחנו ביקרנו אצל ד"ר בור וקיבלנו חיזוק ממנו וממוחה בתחום שהיה שם (ד"ר הרצנברג) לפעול לפי הפרוטוקול של פונזטי ולא ללכת לפי השינויים שד"ר פורת מניס לפרוטוקול. זה אומר למשל להיות עם המכשיר 23 שעות ביממה שלושה חודשים ראשונים ולא עד גיל הליכה... לגבי הנעליים, שירלי, זה ממש חשוב שתדעי שבגלל שלאגם יש קלבפוט אמיתי ולא קלבפוט תנוחתי, הוא חייב!!! לשים את הנעליים. אין פה שאלה של רמת הקשיחות של כף הרגל. הנעליים הן חלק מהטיפול, חלק חשוב לא פחות מהגבס והוא באמת תלוי ברובו בהורים. אין שום סיבה להתבייש בנעליים שהולכים איתן ברחוב. את חייבת להפנים, באמת, שאת עושה הכל כדי לרפא את אגם, את נותנת לו את הטיפול הטוב ביותר וכל המבטים והשאלות המפגרות פשוט לא יזיזו לך. אני לא אוהבת את הנעלים, לא אהבתי גם את הגבס, ועל הגבס קיבלנו המון תגובות, פעם אחת עודד אמר למשהי שיש לאושרי גבס כי הוא נפל מהקומה השניה. היית צריכה לראות איך היא נראתה. פעם אחת משהי העירה לי שהרגליים של אושרי "בצבע לא יפה", זה היה עם הנעליים ושעוד פחדתי שהסגוליות יכולה לעשות נזק ללב (ממש לא), הייתי צריכה להגיד לה תודה עשר פעמים עד שהיא קלטה שאני מתכוונת שתסתום ואמרה שהיא מצטערת. יש לי חברה שלא יכלה לסבול לאומרים על התינוקת שלה שהיא דומה לבן, והלכה לעשות לה עגילים! שאנשים יגידו מה שהם רוצים. הנעליים הן חלק קריטי בטיפול וכדאי לעקוב אחרי הפרוטוקול של פונזטי לגבי השעות. אושרי היום בן קצת יותר מחמישה חודשים. גם שהוא בלי נעליים הוא מניף את שתי הרגלים יחד. הוא תינוק מאושר, כל כך מאושר! אז הוא רוצה לאכול את הנעליים, באמת צרה אבל באמת, זה כלום. ה48 שעות הראשונות עם הנעליים קשות לכולם. אח"כ הכל נראה יותר טוב, לאט לאט. תהיו סלחנים בהתחלה. אחרי שלושה שבועות עם הנעליים כבר יכולתי לשים לו אותן לבד! שהוא ער! מבחינתו זה כמו שאני מלבישה לו סוודר! שתתרגלו לנעליים ותפנימו שזה הטיפול שאין מה לעשות, את לא תסתכלי על אף מבט של אף אחד. תהיי גאה שאת מטפלת בבן שלך. יש משהו בנעליים שאולי, אולי אפשר להמשיל קצת ללידה קלה (כמו שלנו היתה), או לכל דבר שנראה מאיים ואז עוברים אותו וזה לא כזה נורא. כמו הפחד מהקלבפוט בזמן ההריון ואז רואים איך הבעיה מתגמדת לה לאט לאט עם כל חיוך וגזים וקקי ושינה והנקה ו... עוד כמה דברים. בהתחלה צריך ללכת הרבה לבית חולים- בתקופת הנעליים לא הולכים כל כך הרבה ולנו זה שיפר את מצב הרוח. אני זוכרת שאושרי היה בשלב האחרון עם הגבס ביקרתי את סבתא שלי בבית חולים ובכיתי על כך שאושרי צריך לסבול כל כך ולהכיר מה זה בית חולים בגיל פיצי. אבל עכשיו אנחנו הולכים כל שלושה חודשים ואח"כ זה יהיה כל חצי שנה. זה באמת לא נורא. לגבי הבר והנעליים. הנעליים ממש דפוקות. אנחנו מזמינים נעליים ישרות, ולא הפוכות כמו שמייצרים בארץ. על הבר קראתי בפורום הגדול של יאהו המון דברים טובים. הורים ממש משבחים אותו. אין נעלים יותר יפות. אבל גם אני חושבת שזה ממש נחמד לשים מדבקות וכאלו על הנעליים. זה ממש נחמד. שלך עידית
 

גווניבר

New member
כל מילה- בונבונירה!!!../images/Emo85.gif

ד"ר בור הוא מעולה. פרופ' פוגרונד מירושלים טיפל בי כבר לפני 22 שנים, כך שגם לו יש הרבה שנים של ניסיון. ולגבי הגבס והנעליים, זה באמת לא 'ביג-דיל' כשמתרגלים לזה. גלשתי השבוע באינטרנט בהרבה אתרים שמראים תמונות של ילדים עם גבסים ו'דניס-בראונים', ופתאום הבנתי שלא רק אני הייתי תינוקת עם כל הדברים האלה. תכנסי גם לאתרים, ואני אסרוק בקרוב את התמונות שלי, ותראי שאתם לא לבד!
לא חסרות 'נשמות טובות' שיעירו לך על כל נושא שבעולם. תדעי שנעליים לקצת יותר גדולים אפשר לעשות בהזמנה אישית, כשאתם בוחרים איזה צבע וסוג עור. (כבר כתבתי שלוש פעמים בפורום על הנעליים האורטופדיות מז'מש חום שהולכות להיות לי..)
הרעיון של המדבקות ממש מתוק
 
../images/Emo24.gif עידית, כתבת כל כך יפה

ומעבר לכל כך נכון זה ריגש אותי. ובזכותכם שמתי לו את הנעליים מוקדם יותר בערב, מייד אחרי שנרדם, כדי שיהיו לנו יותר מ-6 שעות בלילה.
 
למעלה