זה לא דבר חדש שהטלויזיה מזלזלת בצופים
זה מתחיל בכך שכל היום יש חדשות ולא משנה באיזה שם, מעל 60% פרסומות, תוכניות חוזרות שוב ושוב ושוב - עד שהכל נהיה לזרא ומאוס עד כדי קבס.
המסקנה הסופית, שהם רוצים להמאיס על הצופים את הטלויזיה, והם בהחלט מצליחים.
ואז מגיע איזה נושא שהופכים אותו לאייטם, ומציגים אותו מכל זוית אפשרית כביכול, גם אם אין מה לאמר או אין חדש.
לא אחת תראו כתב בשטח שפונים אליו להתעדכן גם אם אין לו מה לאמר, ואז הוא מספר על מקרים קודמים, העיקר למלא את משבצת הזמן.
כשזה אגב גם ההזדמנות לבטל סרטים שעולים כסף ולהמשיך את הסאגה המטופשת הזו שבה טוחנים נושא עד דק ועד שהוא הופך לאבק שרק נחנקים ממנו.
מה שמסתתר מאחורי זה , זה גם זילזול בציבור השבוי כי אין באמת בארץ רשתות/ערוצים עצמאיים, כולם ללא יוצא מהכלל חייבים לציית להוראות הממשלה דרך משרד התקשורת.
כמו כן מה שמשחק כאן זו השאיפה לזול ביותר, להימנע מהוצאת כספים ככל האפשר, וכמובן שאמצעי התקשורת יהיו השופר של הממשלה המושחתת.
והציבור המטומטם אומר "אמן" ושותק.
מעולם לא היה בישראל מרד צרכנים אמיתי, כי מה שהיה הבסיס היה פוליטי או כלכלי פרטי אישי של מי שרצה להתקדם על חשבון הטימטום של הציבור.
ולא משנה אם זו הפגנת הדיור (הניבה 2 חברי כנסת שלא שינו דבר בנושא הדיור) הקוטג' (פירסומת ליוזם שכעבור זמן קצר החברה העלתה שוב את המחיר) אפילו הקמת איגוד השוטרים (לפרסם כפלטפורמה עבור שלושה עוכרי דין- ואז חוקק החוק נגד התאגדות שוטרים המגוחך, שהכנסת קבעה שהמעביד יהיה גם וועד העובדים...) וכדומה.
אני מודה שכשהייתי מזכיר האיגוד שהוקם כחוק, בתמימות כשחשבתי שהנה סוף סוף יתחילו להתנהג לשוטרים כמו לכל עובד, וכך היו גם רבים מחבריי, עד שגילינו מה היתה בעצם מטרת שלושת היוזמים (שקמו בעיקבות הקמת ארגון נשות השוטרים על ידי אשתי).