בוקר טוב מנהלת,כולן, כישורית וקורות

[hayapollak]

בוקר טוב מנהלת,כולן, כישורית וקורות

*אשמח לשמוע מכן דיווח - האם עמדתן במשימה מאתמול, איך ההרגשה?? כולן - רוצות לשתף? מה אתן עושות היום למען עצמכן? אני - רכשתי אתמול נעלי התעמלות חדשות.. *הלכתי גם הבוקר. שלא תהיינה אי הבנות - לא צעדתי בבגדי ספורט מרושלים וחשופים. מכנסיים ארוכים חצי מחוייטים, מספיק רחבים שנוח ללכת הבם, חולצה ללא שרוול,נעלי התעמלות. בתיק לקחתי חולצה להחלפה,נעליים מתאימות למשרד וכלי איפור. הגעתי למשרד, הסתדרתי קצת,החלפתי חולצה, שותה מים, הכל בסדר. מה אני עושה היום טוב למען עצמי? *אולי אפגש עם חברה, נראה,אם יצא ואם לא אהיה עייפה. אתמול הייתי גמורה ועייפה, אבל מתרגלים לא?

 

[הילה בסגול]

בוקר של אור לכולנו

אתמול בזכות שירה שלנו בעלי ואני יצאנו להצגה. לפני כחודש ימים שירה הזכירה לי את החיים הפרטיים שלי, את הבן זוג שלי שגם הם קיימים ולא רק העבודה ו/או הבת שלי. אז לפני חודש הזמנתי כרטיסים להצגה "הלהקה" ואתמול בערב מתה מעייפות וחסרת אנרגיה יצאנו להצגה. היה נפלא ! לא ההצגה כמו הביחד הנפלא שלנו. ומה אני עושה למען עצמי היום ? בבוקר אני מסיימת את כל העבודה שלי ואחה"צ אני הולכת עם מעין שלי לבריכה בישוב. אני הולכת ליהנות כמה שעות מבטלה מוחלטת (טוב נו לא מוחלטת, הנייד והיומן יהיו איתי). ובבטלה הזו אני אקרא ספר, אפטפט עם חברות, אשחק עם הילדה שלי ויהיה לי נפלא לה לה שיהא יום של שמחה !!

 

[hayapollak]

תוכנית טובה של כיף

שאלה - חומר למחשבה את בטוחהה שאת לוקחת את הנייד? למה?

 

[הילה בסגול]

כן. אני לוקחת את הנייד איתי

שיא העונה עכשיו בעבודה שלי אני נמצאת בתחילתם של 5 חודשי עבודה עמוסים ומבורכים במיוחד.

 

[שירה1973]

איך אני שמחה יקירתי ! ../images/Emo24.gif

האמת שחשבתי עליך אתמול בערב, תהיתי האם ההצגה אתמול או לא (היה זכור לי שאמרת משהו) והתכוונתי לכתוב לך היום ולשאול לגבי זה. נורא נורא שימחת אותי, מאושרת לשמוע שנהניתם ושהייתם באמת ב י ח ד . רוצה להציע לך להפוך את זה למשהו קבוע של שניכם. לא חייב להיות הצגה דווקא (למרות שזה כשלעצמו נשמע לי אחלה רעיון, אני גם זוכרת שאת אוהבת הצגות), אבל יציאה זוגית לבילוי נעים ביחד. לקבוע מראש, אפילו משהו שמחייב הזמנת כרטיסים (כדי שאי אפשר יהיה להתפתות לבטל בגלל כל מני מחוייבויות אחרות של החיים...) זה אולי לא ספונטני, זה אולי נשמע פחות זוהר או רומנטי כשצריך לתכנן מראש את הזמן ביחד - אבל מצד שני אם לא לוקחים את ההחלטה ואת הזמן אני חוששת שיש סיכוי (סיכון) שזה פשוט נמס ונעלם. ממש עשה לי טוב על הלב לקרוא את ההודעה שלך

שיהיה המשך יום נפלא לכולנו

 

[הילה בסגול]

אם לא הייתי מזמינה את הכרטיסים מראש

אין סיכוי בעולם שאתמול היינו יוצאים להצגה הזו. הייתי כל כך עייפה ואחרי יום ארוך ומתיש עם המון עבודה וסידורים (אם כי עשינו את זה ביחד וגם זה היה נפלא במיוחד). אבל את כל כך צודקת ואני כל כך שמחה שנתתי לך את האפשרות להזכיר לי שאני אסנת בין שלל הכתרים האחרים שאני נושאת על עצמי. תודה לך יקרה ואגב, כבר אתמול בדרך חזרה הוא ביקש ממני להזמין עוד פעם כרטיסים להצגה נוספת תודה אהובה

 

[שירה1973]

../images/Emo24.gif../images/Emo13.gif

 

[כישרון בפוטנציה]

../images/Emo42.gif בוקר טוב, בוקר טוב!

חייה, כל הכבוד לך על העקביות. אני פשוט צריכה להתבייש... באמת שתכננתי ללכת, כבר הייתי לבושה והכל היה מוכן, אבל אז, לפתע פתאום, הבעל שלי החליט שזוהי הזדמנות טובה שנלך ונחפש תאורה לבית. מאחר וזה דיי נדיר ששנינו נמצאים בבית ובהכרה מלאה (הוא בד"כ עובד לילות וישן בימים) קפצתי על ההזדמנות! אבל בלי שום ספק- היה לי כייף! היום אני מתכננת לראות את הסרט "בליפ" שהמליצו לי עליו.

 

[hayapollak]

על זה אומרים

כל תוכנית היא בסיס לשינויים, ומה שחשוב זה שהיה לך ולבעלך זמן נעים יחד.

 

[שירה1973]

כל הכבוד חיה ../images/Emo70.gif

כאחת שמחליטה בערך אחת לשבוע ש"מהערב אני מתחילה ללכת" וההחלטה הזו מאבדת את התוקף שלה עד שעות הצהריים בדרך כלל (

) אני מסירה בפנייך את הכובע על היישום של ההחלטה החשובה הזו. לגביי, אני קניתי אתמול בערב את המחברת/יומן שהזכרתי אתמול, בתוספת כרטיס ברכה חמוד, ואחרי שאכתוב משהו אישי בכרטיס ואדביק אותו בתוך המחברת - אתן אותו הערב לבןזוגי המתוק לפני שניפרד מחר לשבוע

חוץ מזה שהחלטתי לנסות ולנצל את השבוע הזה בנפרד כזמן עבורי, זמן למחשבות, זמן לקריאה (יש לי 3 ספרים חדשים שממתינים לי בסבלנות ראויה לציון כבר שבוע...) זמן לחברות שמזמן לא ראיתי. וכמובן - זמן לגעגוע.

 

[hayapollak]

תודה שירה וכולן

אתן באמת מפרגנות וזה עושה טוב על הלב. אני כבר מזמן עליתי על זה שעדיף לי ללכת בבוקר משום שאחרי העבודה והעיסוקים האחרים, הקניות, הסידוריםו/או הבישולים - אני מאד עייפה וממש לא רוצה לצאת. עד כה זה לא ממש היה אפשרי ללכת בבוקר, אי אפשר לעזוב הכל ואת הבן לפני בית ספר ופשוט ללכת.. אבל אני מקווה שזה יסתדר, לא חייב כל יום.. אבל החופש הגדול מתקרב, הבן שלי יישן בבוקר כך שיתאפשר לי לצאת מוקדם.

 

[קורות חיי]

אני גם מעדיפה צעידה בבוקר אבל

אין לי איך להשאיר את שני הילדים לבד (אבא ישן זה לא נחשב אצלנו כפיתרון למצב הזה). אני מקפידה על חדר כושר ]פעמיים בשבוע (בשני הבקרים בהם יש לי מטפלת), ושחיה כשכולנו הולכים יחד לבריכה.

 

[אמברון]

לא הצבתי משימה בפרהסיה

אבל סיימתי ספר מעולה (ממליצה בחום לכל מי שאוהבת לקרוא על "צלה של הרוח") למרות שני הבנדיטים שהתרוצצו לי בין הרגליים. ולגבי המשימה של היום - לכעוס פחות (על עצמי, עליו) ולצאת להליכה מאומצת בערב בשביל הגוף והנפש.

 

[hayapollak]

אמברון -

אני לא יודעת באילו גילים הילדים שלך, אבל אני יכולה לספר לך שכשבני היה קטן ובערך עד גיל 10 - לא החזקתי ספר ביד.... אז כל הכבוד לך. בעניין הלכעוס פחות - איך את חושבת לעשות זאת? (הליכה בטוח עוזרת - מנקה את הראש)

 

[כישרון בפוטנציה]

חיה, באיזו שעה את יוצאת מהבית

להליכה וכמה זמן עובר עד שאת חוזרת הבייתה? אני רוצה לבחון את האפשרות של ההליכה בבוקר, אחרי העבודה אני חוזרת סחוטה ולא מסוגלת לחשוב על כלום חוץ מאמבטיה ומיטה.

 

[hayapollak]

סיפרתי אתמול

אני יוצאת ברבע לשבע בבוקר מגיעה למשרד ברבע לשמונה. היום כשהגעתי למשרד החלפתי את נעלי ההתעמלות והחולצה למה שמתאים למשרד וגם התאפרתי. במשרד יש מזגן - אז הזיעה מתייבשת...אפשר לקחת מפיות לחות שיהיו לך קבוע במשרד וגם מגבת קטנה -לא מומלץ להסחב עם חבילות כמובן.. אם את יכולה להשאיר זוג נעליים להחלפה קבוע במשרד זה מצויין. אני מקפידה לחזור מהעבודה הביתה (דרך הסופר-קניות..) נפגשת עם הבן שלי, אוכלת ,מתקלחת ויוצאת לעיסוקים(פגישות אימון) או סידורים או נשארת בבית לבשל....דווקא אוהבת. אגב ברור לך שעד לא מזמן - זה לא התאפשר לי, הייתי באה הביתה וזהו. אני גם אוהבת ללכת לישון מוקדם..אוהבת לקום רעננה בבוקר מתקלחת,שותה,מסדרת את הבית, ונמצאת עם הבן שלי.

 

[אמברון]

הילדים שלי

הבכור בן 5 וקצת והקטנה בת שנתיים וחצי. קריאה זו אחת האהבות הגדולות שלי, אם לא הגדולה מכולן. אני לא מסוגלת לוותר על זה! זוכרת רגעים הזויים לאחר הלידה השניה, ישובה על השטיח בסלון כשתינוקת אחת תלויה לי על הציצי, יד אחת אוחזת בספר ומדי פעם הופכת במקביל כרטיסים של משחק הזיכרון עם הבכור. כשאני רואה שהם משחקים לבד ומעסיקים את עצמם - אני פשוט לוקחת את הספר וממשיכה בנקודה בה הפסקתי. הם כבר רגילים לראות אותי כך. ואיך לכעוס פחות? להבין שעל חלק מהדברים אין לי שליטה, שאני לא צריכה לקחת אחריות על טעויות של אחרים, שאני לא אשמה גם אם מנסים לגרום לי להרגיש כך, ופשוט לחשוב שהיום אני לא מתעצבנת (ואל תעצבני אותי עכשיו

). זה קשה, אבל אני עובדת על זה, בעיקר בתקופה האחרונה.

 

[hayapollak]

אמברון - אחלה

כל התשובות אצלך. אספר לך סיפור נחמד... השתתפתי בסדרת הרצאות בבנין עם מעלית. כל פעם שיצאנו אני לחצתי על המעלית, אלא מה הייתי בלי משקפיים, אני רגילה מהבית וגם מהמשרד למעלית עם לחצן אחד, בבנין ההוא היו שני לחצנים למעלית עולה ולמעלית יורדת, מתוך הרגל לחצתי על הראשון - בדיוק הפוך ממה שצריך... כל פעם ניגש אותו אדם שגם השתתף בהרצאות ובטון לא נחמד העיר לי שאני לא לוחצת על הלחצן הנכון והמעלית לא תגיע, פעם אחת הוא אפילו אמר - מרגיז אותי שאנשים לא יודעים להשתמש במעלית. הרגשתי די רע, לא הבנתי למה הוא צריך לכעוס על הטעות שלי הוא יכול להזמין מעלית בעצמו עדיף לא?

 

[הילה בסגול]

עקפת אותי אמברונית

אני זוכרת אותי קוראת את ויקטוריה של סמי מיכאל (ספר נפלא) בעמידה, מנענעת את מעין הסובלת מגזים... אני חושבת שמי שאוהב לקרוא תמיד ימצא את הזמן לקרוא. גם כשאין זמן לכלום, תמיד אני מוצאת זמן לעמוד או שניים בספר התורן. ולנושא הכעס ההבנות שלך כל כך נכונות וחכמות וכולי תקווה שתהיי מסוגלת גם ליישם אותן. זה כל כך לא פשוט ליישם אבל ההבחנה היא חצי הדרך להצלחה אנחנו איתך יפה שלי

 

[קורות חיי]

אכן עמדתי אתמול בהבטחה שלי לעצמי

וישנתי צהריים. מה אני מבטיחה לעצמי היום? לא חשבתי על זה עדיין.