בוקר טוב, מצטרפת גם...

[p i n o k y o]

בוקר טוב, מצטרפת גם... ../images/Emo13.gif

איך אני מקפיצה את סיפורי משרשור ההכרות מהדף הקודם?

 

[אמא של פילפילון]

הוא כבר לא קופץ ../images/Emo105.gif

את מוזמנת ביותר להעתיקו/ לקשרו לכאן. ברוכה הבאה

 

[p i n o k y o]

תודה רבה, אז זה סיפורי...

היי, נעים להכיר אני בת 31 אוטוטו, וזה לי הריוני החמישי. כעת בשבוע 24+1. בינתיים עוד אפס ילדים בבית. כן, כן. לא אלאה אתכן בסרט הטורקי האישי שלי, רק אספר בקצרה שאני בוגרת ותיקה של טיפולי פוריות, במשך ארבע שנים עברתי טיפולים, במהלכם נכנסתי בממוצע כל טיפול שני להריון וכל שלושה-ארבעה-חמישה חודשים ההריון נפסק מסיבות עצובות אחרות. בדיוק כשהייתי בתהומות הכי עמוקים של העצב שלי לאחר ההריון האחרון הטראומטי במיוחד, גיליתי שנקלטנו במפתיע באופן ספונטני לחלוטין להריון חדש - ההריון הנוכחי. אלוקים נתן לי אותו במתנה ואני כל כך מייחלת שמנגינת החיים הזו אשר מתנגנת בבטני לא תיפסק. אני מרגישה כאילו אני בהריון מתמשך של ארבע שנים.. הוא לא נגמר, אני כבר עייפה מלספור את השבועות ולצפות להתקדמות קדימה, אני מנסה לסיים אותו סופסופ בהצלחה. אני מייחלת שהפינוקיו הקטן שבתוכי יהפוך כבר סופסופ לילד האמיתי שלי. מכאן, אגב, גם הכינוי שבחרתי. אבל כמובן... אין הריון שיעבור אצלי חלק, וההריון החדש שהתחיל בשקט מפתיע במשך חמישה חודשים, התחיל לצרצר עם היכנסי לחודש השישי בשעה טובה. צירי ברקסטון. סבלתי מהתקשויות חוזרות ונשנות בתדירות מאוד תכופה (כל 2-5 דקות, במשך שעה-שעתיים לפחות שלוש פעמים ביום). בטיפת חלב האחות הבהילה אותי לרופא הנשים, אמרה שזה יכול להיות מסוכן מאחר ואני עם תפר צווארי, ופתיחה יכולה לגרום לקריעת הרחם. רופא הנשים שלח אותי מייד למיון יולדות. לאחר אשפוז של שלושה ימים בבי"ח, עם צירונים תכופים במוניטור, שיחררו אותי לשמירת הריון בביתי עם טיפול תרופתי: "פרסולאט" שלוש פעמים ביום ועם תקווה מצד כול משפחת צוות העובדים במחלקה שכבר מכירה אותי ארבע שנים שאצליח למשוך את ההריון לפחות עד שבוע 32. עוד שמונה שבועות... אני מרגישה כל כך קרובה מתמיד ועם זאת עוד כל כך רחוקה... שמונה שבועות נראים לי כמו נצח... מקריאה של סיפוריכן כאן אני מבינה שרובכן חוות את מה שיש לי, ועם טיפול תרופתי דומה. אני מקווה למצוא כאן בית חם שילווה אותי בשמירת ההריון. אז.. נעים מאוד ובהצלחה רבה לכולנו. אמן.

 

[אמא של פילפילון]

../images/Emo178.gif באמת סיפור סיפור

אלו השבועות הכי חשובים כעת, ומבינה למה זה נראה לך נצח. אני מבינה שהפרסולט עוזר וזה נותן תקווה שיחד עם מנוחה ושתיה מרובה תצליחי למשוך אפילו עד 36, אמן.

 

[מיליתו]

../images/Emo140.gif בהצלחה

 

[טוש3]

נחזיק לך אצבעות. בהצלחה.

 

[p i n o k y o]

תודה

את יודעת, המשפט בחתימה שלך הוא משפט שמתנגן בתוכי כבר הרבה זמן, עוד מההריון הקודם, עת הייתי בשמירת הריון בבי"ח, ולא היה הרבה מה לראות בטלויזיה וכל תוכנית היתה בידור אופציונלי, צפיתי בגמר כוכב נולד 3 ושם שרו כולם את השיר. אני מדמיינת את היום שבו אוכל לכתוב בגאון על ההזמנה לברית אי"ה: "לפעמים חלומות מתגשמים!"

 

[טוש3]

מרגש!

 

[בובסטר]

מחזיקה לך אצבעות לשבועות הקרובים!

 

[p i n o k y o]

ואני כבר עם שאלה ראשונה... ../images/Emo9.gif

בבי"ח קבעו לי לקחת מינון נמוך של פרסולאט 10 מ"ג שלוש פעמים ביום עד שבוע 35. תכיפות הצירונים אמנם פחתה אך לא הופסקה לגמרי. עדיין יש לי בממוצע אחת לחצי שעה, והכי מצחיק שהם מופיעים בעיקר כשאני מדברת, או שותה מים. כנראה שרפלקס השרירים שלי בבטן מאוד רגיש... ואז זה מאוד מדאיג, כי אני הרי לא אמורה להיות בצום בלי לשתות..

האם אני צריכה לקבל מינון גבוה יותר של התרופה והאם אני אמורה להגיע למצב שהצירונים מפסיקים לגמרי בעקבותיה? בינתיים אני צריכה לחכות עם התשובות לשאלה הזו עד יום שלישי, יש לי תור לרופא ביחידת היי ריסק של קופ"ח.

 

[טחג]

לא מבינה בפרסולאט אבל

מחזיקה לך אצבעות לסיום הריון חיובי ושולחת לך מסר.

 

[אופליההה]

בהצלחה!