למה מרמים ?
ראשית מדובר בהשאה (ייצור הזדמנות להונות את האדם שנמצא במצב בו הוא לא מחליט באופן חופשי), וזאת ברור לגמרי אם מביאים אותך ברגע של מצב נפשי קריטי, דקה לפני החופה לחתום על מסמך שלא ראית מעולם ושאתה לא יכול לקרוא בו מילה, זו הונאה פאר אקסלנס.
ועד היום אנשים חותמים על מסמכים בלי לדעת מה כתוב בהם, ואחר כך מתלוננים שמרמים אותם. שלא כבמקרה הזה שהגבר חותם בנסיבות מיוחדות ולא יכול לקרוא את המסמך.
היית חותמת על מסמך המחייב אותך לכל החיים אילו היה כתוב קונגולזית ???
לחתום "על עיוור"? - בכל בית משפט המסמך היה נפסל מיד.
אחרי החתונה חשבתי על זה אבל לא היו לי כלים אפילו לדעת מה כתוב במסמך (עוד לא היה גוגל...) כמובן שלא הייתי שובר את הכלים, הרי התחתנתי מאהבה ולא מתוך יחסים מסחריים/עיסקיים - אבל למדתי לקח, ומאז אני לא חותם על שום מסמך ויהא בן 100 עמודים אלא רק אחרי שקראתי את כולו והבנתי והסכמתי על הסעיפים, גם אם זה מעצבן את הצד השני...
שנית, לגבי הסכומים.
מדובר במסמך עיסקי נטו העורך סיכום של הרכוש המובא בידי החתן וזה המובא בידי הכלה והחתן מתחייב לפרעון הכתובה בין אם בחייו ובין אחרי מותו.
הסכום הסופי הכתוב הוא סך כל הרכוש שהובא לנישואין בידי שני בני הזוג.
שלישית
לא כתוב למתי חל הפירעון, ובאיזה מצב. זהו סעיף סתום שהערפל שלו מציג מסמך חסר ערך.
רביעית
הגבר מלא התחייבויות ואילו האשה לא חייבת שום דבר. איזה מן חוזה חד-צדדי זה ?
חמישית
איך זה שהסכם דו צדדי נחתם רק על ידי צד אחד כאשר הצד השני לא חתם ובכלל לא ראה את המסמך ואין לו שום מושג מה כתוב בו (גם לראשון לא)
מהבחינה המשפטית המסמך חסר ערך באופן מוחלט וזמן הצגתו והחתמת החתן על מסמך שאינו יודע מה כתוב בו בעת ניצול מצב נפשי ולחץ, הופכים את החוזה לחסר ערך.
שישית
אגב, בכתובה כתוב במפורש שהמחיר של 200 דינרי זהב יהיה תשלום של החתן עבור מוהר הבתולים (תשלום עבור הבתולים. ואם היא לא בתולה?) וכן שהוא מתחייב לתת לה לבוש ומזון ושיוכל לשכב איתה
ומאידך הוא מתחייב לעבוד ולפרנס אותה ולכבד אותה. מה שלא קורה אצל החרדים שהוא מתבטל והיא המפרנסת, והיא חסרת כבוד כיוון שמתייחסים אליה בחוגים אלו למשל כאל אדם סוג ב', אסקופה נדרסת.
שביעית
מה זה משנה מה כתבתי בסכום הכסף של סעיף ו' ?
בכל מקרה של גירושין יש חישוב הכפלה למטבע הנוכחי כך שהסכום יהיה ריאלי,
למשל אני כתבתי 10.000 לירות, היום זה יוצא בערך 100.000 שקל.
אגב- החלטת הרמב"מ היא שהמטבע שישולם הוא כמטבע היוצא, משמע אם חתמתי על 10.000 לירות, אני צריך לשלם 10.000 שקל.
כמו כן פס"ד של בי"ד רבני שכתובה שנחתמה ב-100.000 לירות בשנת 1974 , ערכה ב-2018 הוא 15.000 דולר (כ-52.000 שקלים).
אילו ידעתי מה כתוב בכתובה הייתי צריך לכתוב את הסכום שהבאתי לחתונה והוא 2 משכורות של אז שהיו כ-200 לירות לחודש, שהם 400 לירות ואשתי הביאה 100, סה"כ ערך הכתובה 500 לירות...
אלא שהוטעיתי כשנשאלתי על איזה סכום אני מתחייב למקרה של גירושין , כאשר זה לא הסכום האמיתי.
ומה אם הייתי כותב כמו רבים שהוטעו ורצו להביע את אהבתם - מליון לירות??? (היום כחמש מאות אלף שקל)
וההונאה הזו עובדת עד היום, כיוון שמדובר בסך הכל הרכוש שהביאו שני בני הזוג ולא התחייבות וזה הסכום שהגבר צריך להחזיר לאשה. ועליו לתת לה את כל רכושו אם אין לו את הסכום האמור (אצלנו 500 לירות בהכפלה הידועה)
ועובדה שאנשים לא מבינים זאת , כיוון שהממסד הדתי ממשיך לרמות אותם ללא הרף, והגברים לא מבינים מדוע תמיד בתי הדין הרבניים לטובת האשה, ברור למה, כי בכתובה היא לא מתחייבת שום דבר חוץ מלהביא נדוניה לחתונה עד סך 100 דינרים, ובעת ביטול החוזה היא לא מחוייבת לשום דבר.