שחרזדה יקרה
קודם כל אני ממש מצטערת שיצאת מתוסכלת.. זה דברים מוכרים שקורים לכולנו ודבי צודקת בזה שהכי חשוב כשמסיימים להתעצב, להפיק תועלת מהעניין ולצמוח. לחוויות האלו יש משמעות מלמדת.
אז קחי את זה ככה, אלה הקלפים שלך, וצריך לחשוב איך את עושה איתם את המירב. איזו הפעלה אפשר לעשות בזמן קצר? אולי להכין חלק מהדברים מבעוד מועד ואז לקצר את זמן ההרכבה וההכנה של הבובה? או לשנות בכלל את הרעיון? מפגשי הבובות שלי בגני תקשורת היו כחצי שעה, כך נהוג עם PDD, אז הייתי מביאה שק של בובות מוכנות (פרסי בראשם) ועובדת איתם על הפעלה, על דמויות, נותנת להם קצת במה, משוחחת על תאטרון- מתאמנים על קהל- במה וכדומה או שהיינו מכינים בובות פשוטות, או שאפשר להכין בשלבים.. למשל שכל אחד מביא שקית בד, מכינים ומקשטים אותה ובה שמים את הבובה בשלבי ההכנה שלה וכל שיעור ממשיכים. את יכולה לשמור את כל השקיות אצלך.
יש כל מיני פתרונות למצב. ויש פתרונות. זה לא כזה עסק ביש כמו שנדמה לך כעת. רק אולי צריך להיות גמישה עם הציפיות ולהבין שמה שבא לך שיצא לא מתאים לשטח ולפתח משהו שגם מתאים לך וגם למקום. וזה בטוח אפשרי
אני מקווה שהצלחתי לעודד קצת..
