סוף סוף
אשתי השתכנעה לקחת עוזרת.
האשה היתה כבר 4 פעמים וצריכה עוד פעמיים כדי להביא את הבית למצב שהיה לפני 20 שנה בערך.....
בתחילה אשתי כמובן כמו כל פולניה טובה הביטה בה במבט די שלילי בבטחון שהיא לא תעבוד כמו שצריך. הייתי צריך למתן אותה, כדי להסביר לאשה מה היא רוצה שיהיה כך ולא אחרת ולא לכעוס עליה.
היא עובדת 4 שעות תמורת 200 שקלים, אבל אני משלם 250 כי אחרת יש לי איזו תחושה של ניצול, מה גם שהיא לא מחפשת תירוצים להתבטל, כל הארבע שעות היא עובדת בלי לעצור לרגע עד שכבר אשתי התרעמה למה היא לא עוצרת לרגע לשתות מים או לשרותים.
גם ידוע לה שאחרי שתסיים את הנקיון היסודי, היא תוזמן לשימור הנקיון פעם בשבועיים, ואין לה בעיה עם זה.
הבעיה הגדולה היתה דווקא של אשתי שאוהבת לצבור דברים גם אם לא השתמשה בהם 20 שנה ויותר, וכך בלחץ שלי יש אחרי כל יום כזה של נקיון, לפחות 3-4 שקי אשפה מלאים שייעודם לצפרדע.....
עוד משהו.
לפעמים מה שנראה יקר הוא דווקא הזול.
התחלתי לאהוב אננס מזמן, ובשנה שעברה קניתי בכרתים אננס גדול שעלה לי כ-7 שקלים.
הגעתי לארץ והתברר לי שמחיר האננס ...70 שקלים (קטן 40 שקלים).
וזה יחד עם הצורך בקילוף וניקוי, המון זבל, מקבלים את האננס מוכן לאכילה.
כאשר התחלתי לבצע קניות באינטרנט, הבחנתי כי קופסת עיגולי אננס שנפח הקופסה שווה לאננס קטן, עולה כ-9 שקלים.....
וכאשר מדברים על כך, ובכן, לאננס יש במרכז כמו עמוד קשה, וכאשר חותכים אותו עושים זאת מסביב לעמוד.
כאשר קונים אננס בקופסה הרי תמיד יש באמצע חור כיוון שהעמוד הוצא ממנו.
רק לא לקנות קופסת של חתיכות אננס (רואים על הקופסה קוביות ולא עיגולים) כיוון שאז חותכים את האננס לפרוסות וכל פרוסה לקוביות, כולל העמוד הבלתי אכיל שבאמצע.....
עוד משהו שמכעיס אבל אין מה לעשות בנדון: לחם.
פעם היה לחם שחור למעמד הפועלים, לחם לבן למעמד הביניים וחלה ליום שישי.
היום מסיבה כל שהיא הלחם הוא "לחם אחיד" לא שחור ולא לבן, וממש לא כל כך טעים כמו אלו שלפני ההמרה.
