בוקר טוב, נתחיל קצת בקיטורים ואח"כ פנינים
אז היום חזרו חמי וחמותי מטיול של שבוע בחו"ל. אוף, איזה באסה. דווקא היה שבוע שקט ורגוע. באמת, איך שאני שלווה ורגועה כשהם לא כאן, פעם שעברה שאמא שלו היתה נסעה לצרפת לשבועיים באותו הזמן נכנסתי להריון, הייתי רגועה לחלוטיןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן. אלי אומר שאני לגמרי אחרת בזמן הזה וזה נכון. אבל מה, גם כשהם שם זה לא מספיק בשביל להפסיק לשגע אותנו. אז נתחיל, כל הריון אמא של אלי מתחילתו (ולפני ההריון הזה זה התחיל בטיפולי הפוריות עם הראל, אלעד ואיתי) נותנת לי הוראות מפורשות שלא לספר לאף אחד על הריון, אבל לאף אחד, בלי יוצא מן הכלל, וכל הריון היא שואלת אותי כל הזמן אם סיפרתי ולמי. עכשיו, הספרית שלה היא גם הספרית של אמא שלי וגם שלי. עוד בחודש רביעי היא הזהירה אותי שאם אני הולכת אליה, לא לספר שאני בהריון (כאילו לא היו רואים). טוב, אז בפעם הראשונה ההריון הזה הלכתי לספרית לפני כ... 3.5 שבועות, אמצע חודש חמישי. באותו יום נפלתי ונקעתי את הקרסול. אמא שלו כמובן חשבה שזה לא רציני, לא דאגה לתת לנו אוכל ליום שישי בערב ונאלצנו להזמין קייטרינג. בשבת בבוקר כל מה ששאלה זה אם אלי הלך לבית כנסת ואלי חטף עליה קריזה, איך אפשר ללכת במצב שלי. טוב, בשבת בערב הם החליטו לבוא לבקר, ראתה אותי הגברת שוכבת במיטתי עם הרגל למעלה חבושה וראתה שאני סובלת אז היא אומרת: "מה, זה רציני כל כך, לא ידעתי". אלי ענה לה: "לא, אמא, 3 ימים אנחנו צוחקים עלייך". ואז הגיע שאלת השאלות: "שרית, כשהיית אצל הספרית, סיפרת לה שאת בהריון" אני: "כן" והיא: "סיפרת או שהיא שאלה", עניתי: "היא לא שאלה, אני סיפרתי ביוזמתי" והיא: "ואת רוצה להגיד לי שהיא לא שמה לב?" כבר התעצבנתי ועניתי לה: "רוזט, תקשיבי, לא מעניין אותי השטויות האלה, אני אמרתי לך שאני אספר למי שאני רוצה מה שאני רוצה". לפנ י כמה ימים אמא שלי הולכת לספרית והספרית עם עיניים אדומות כמעט בוכה שואלת את אמא שלי בבהלה: "מה קרה לבת שלך? מה שמעתי שהיא נפלה? רוזט באה אליי בעצבים ואמרה לי ששרית נפלה איך שהיא יצאה מהבית שלי ושאני עשיתי לה מזל רע ועין רעה, למה היא אומרת לי את זה, אני אישה טובה, שרית בחורה טובה, מה היא רוצה ממני?" אמא שלי סיפרה לי את זה ואני התעצבנתי. לא מספיק היא משגעת אותי, מרב חוצפתה היא הולכת וצועקת על אנשים אחרים עם השטויות שלה, גם אם היא חושבת את זה שתסתום את הפה ותאכל את עצמה בשקט, מה היא הולכת ומטיפה מוסר לאנשים אחרים, זו אישה חסרת טקט בעליל. כמה שאני סבלתי ממנה ומהדיבורים שלה, אז עוד להגיד על אחרים שהם עושים עין רעה. יומיים לפני שהייתי צריכה לקבל תשובות על הפרייה (לפני אלעד ואיתי) כשאלי ישב לשחק עם הראל ברכבת על הריצפה בערב שישי היא אמרה לו: "אלי תקום מהריצפה, לא יושבים על הריצפה ביום שישי, יקרה משהו רע לך או למשפחה שלך" זה כן מותר לאמר? כולה הבן אדם שיחק עם הבן שלו בן השנה וחצי על הריצפה למה שיקרה משהו רע ("שחור" לפי מה שהיא אמרה), מיותר לציין שאחרי המריבה שלנו והצעקות שהיו בבית באותו היום, יומיים לאחר מכן כבר לא היה טעם לחכות לתשובה, הוסת לא איחרה להגיע. שלא לדבר על מה שעשתה לי כשהיתה לי הפלה אחרי הראל. עשיתי החזרה והיא התנהגה בצורה ממש גועלית ודיברה אליי כל כך מגעיל שכבר לא יכולתי לנשום והרגשתי כל כך רע שלא עברו אפילו יומיים והפסיק הדופק לעובר בשבוע 11. אישה רעה פשוט. אז עוד ללכת לאנשים אחרים ולהגיד להם כל מיני שטויות. אתמול היינו אצל ההורים שלי והיא מתקשרת לאלי לפלאפון 2 צילצולים ומנתקת (תבינו, היא בחו"ל), כדי שאלי יחזור אליה, אחרי שהוא ניתק, התעצבנתי והוא אמר: "לא, זה פשוט עולה לה זול יותר" סליחה ולנו זה לא עולה כסף השיחה הזו, מה איכפת לי כמה היא משלמת על זה אנחנו לא משלמים על זה? הוא עם התמימות שלו וטוב הלב שלו, והם מנצלים את זה, אמרו לו מרב חוצפתם שהוא לא משלם על זה, כאלה שקרנים. כן, ממש, סלקום פראיירים. זה קורה גם כשהיא באה לבקר אותנו, פעם ב... הם באים, פתאום אני רואה אותה מדברת בסלון בטלפון שלנו בבית, היא אומרת לי: "אני מדברת עם אחותי בצרפת, אבל רק התקשרתי להגיד לה שתחזור אלי והיא התקשרה אח"כ" אבל השיחה הזו לצרפת לא עולה לנו כסף? מה זו החוצפה הזו? וזה לא היה רק פעם אחת. יש לציין שהיא מדברת עם אחותה בצרפת לפחות 3 פעמים כל יום, אז מה הבעיה? סוף סוף את באה לראות את הנכדים שלך, אז גם פה את מדברת איתה שעה ועוד מתקשרת מאצלנו לצרפת. חוצפה שכזו, אין לי כוחות אליה כבר. ולפנינה של הראל המקסים שלי, משהו קצת שמח. הראל אוהב להירדם אצלנו במיטה ואח"כ אלי מעביר אותו למיטה שלו שם הוא ישן כל הלילה. לפני כמה ימים הוא שכב לידי, אלי הרדים את אלעד ואיתי ואני אומרת להראל (לקחתי את זה מאיזו תוכנית בוקר שמישהי הציעה): "הראל, בוא נעשה משהו, על כל לילה שתלך למיטה שלך לישון יפה לבד כמו בוגר אני אתן לך שקל, אחרי שבועיים יהיו לך 14 שקל ואז נלך נקנה לך צעצוע קטן" הראל: "איזה צעצוע?" ואני: "מה שתיבחר" אחרי כמה שניות הראל עונה לי: "אמא, את יודעת מה?, יש לי מספיק צעצועים לא צריך" הסתובב ונרדם. אני נקרעתי מצחוק. אתמול הוא אמר לי: "אמא, את יודעת שאני אוהבת את הציצי שלך" . בערב הוא מלטף לי את החזה ואני מורידה לו את היד והוא אומר: "אמא הציצי שלך כל כך רך ונעים ואני מאוד מאוד אוהב אותו". משגע אותי, אני כל הזמן מנסה להוציא אותו מזה. שיהיה לכולם יום נפלא. מקווה שאשרוד היום את הטלפונים שלה (של אמא שלו כמובן). ב-17:00 לוקחת את הילדים לשעת סיפור בסיפרייה. פעם ראשונה של אלעד ואיתי, מקווה שיתנהגו למופת.
שרית
אז היום חזרו חמי וחמותי מטיול של שבוע בחו"ל. אוף, איזה באסה. דווקא היה שבוע שקט ורגוע. באמת, איך שאני שלווה ורגועה כשהם לא כאן, פעם שעברה שאמא שלו היתה נסעה לצרפת לשבועיים באותו הזמן נכנסתי להריון, הייתי רגועה לחלוטיןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן. אלי אומר שאני לגמרי אחרת בזמן הזה וזה נכון. אבל מה, גם כשהם שם זה לא מספיק בשביל להפסיק לשגע אותנו. אז נתחיל, כל הריון אמא של אלי מתחילתו (ולפני ההריון הזה זה התחיל בטיפולי הפוריות עם הראל, אלעד ואיתי) נותנת לי הוראות מפורשות שלא לספר לאף אחד על הריון, אבל לאף אחד, בלי יוצא מן הכלל, וכל הריון היא שואלת אותי כל הזמן אם סיפרתי ולמי. עכשיו, הספרית שלה היא גם הספרית של אמא שלי וגם שלי. עוד בחודש רביעי היא הזהירה אותי שאם אני הולכת אליה, לא לספר שאני בהריון (כאילו לא היו רואים). טוב, אז בפעם הראשונה ההריון הזה הלכתי לספרית לפני כ... 3.5 שבועות, אמצע חודש חמישי. באותו יום נפלתי ונקעתי את הקרסול. אמא שלו כמובן חשבה שזה לא רציני, לא דאגה לתת לנו אוכל ליום שישי בערב ונאלצנו להזמין קייטרינג. בשבת בבוקר כל מה ששאלה זה אם אלי הלך לבית כנסת ואלי חטף עליה קריזה, איך אפשר ללכת במצב שלי. טוב, בשבת בערב הם החליטו לבוא לבקר, ראתה אותי הגברת שוכבת במיטתי עם הרגל למעלה חבושה וראתה שאני סובלת אז היא אומרת: "מה, זה רציני כל כך, לא ידעתי". אלי ענה לה: "לא, אמא, 3 ימים אנחנו צוחקים עלייך". ואז הגיע שאלת השאלות: "שרית, כשהיית אצל הספרית, סיפרת לה שאת בהריון" אני: "כן" והיא: "סיפרת או שהיא שאלה", עניתי: "היא לא שאלה, אני סיפרתי ביוזמתי" והיא: "ואת רוצה להגיד לי שהיא לא שמה לב?" כבר התעצבנתי ועניתי לה: "רוזט, תקשיבי, לא מעניין אותי השטויות האלה, אני אמרתי לך שאני אספר למי שאני רוצה מה שאני רוצה". לפנ י כמה ימים אמא שלי הולכת לספרית והספרית עם עיניים אדומות כמעט בוכה שואלת את אמא שלי בבהלה: "מה קרה לבת שלך? מה שמעתי שהיא נפלה? רוזט באה אליי בעצבים ואמרה לי ששרית נפלה איך שהיא יצאה מהבית שלי ושאני עשיתי לה מזל רע ועין רעה, למה היא אומרת לי את זה, אני אישה טובה, שרית בחורה טובה, מה היא רוצה ממני?" אמא שלי סיפרה לי את זה ואני התעצבנתי. לא מספיק היא משגעת אותי, מרב חוצפתה היא הולכת וצועקת על אנשים אחרים עם השטויות שלה, גם אם היא חושבת את זה שתסתום את הפה ותאכל את עצמה בשקט, מה היא הולכת ומטיפה מוסר לאנשים אחרים, זו אישה חסרת טקט בעליל. כמה שאני סבלתי ממנה ומהדיבורים שלה, אז עוד להגיד על אחרים שהם עושים עין רעה. יומיים לפני שהייתי צריכה לקבל תשובות על הפרייה (לפני אלעד ואיתי) כשאלי ישב לשחק עם הראל ברכבת על הריצפה בערב שישי היא אמרה לו: "אלי תקום מהריצפה, לא יושבים על הריצפה ביום שישי, יקרה משהו רע לך או למשפחה שלך" זה כן מותר לאמר? כולה הבן אדם שיחק עם הבן שלו בן השנה וחצי על הריצפה למה שיקרה משהו רע ("שחור" לפי מה שהיא אמרה), מיותר לציין שאחרי המריבה שלנו והצעקות שהיו בבית באותו היום, יומיים לאחר מכן כבר לא היה טעם לחכות לתשובה, הוסת לא איחרה להגיע. שלא לדבר על מה שעשתה לי כשהיתה לי הפלה אחרי הראל. עשיתי החזרה והיא התנהגה בצורה ממש גועלית ודיברה אליי כל כך מגעיל שכבר לא יכולתי לנשום והרגשתי כל כך רע שלא עברו אפילו יומיים והפסיק הדופק לעובר בשבוע 11. אישה רעה פשוט. אז עוד ללכת לאנשים אחרים ולהגיד להם כל מיני שטויות. אתמול היינו אצל ההורים שלי והיא מתקשרת לאלי לפלאפון 2 צילצולים ומנתקת (תבינו, היא בחו"ל), כדי שאלי יחזור אליה, אחרי שהוא ניתק, התעצבנתי והוא אמר: "לא, זה פשוט עולה לה זול יותר" סליחה ולנו זה לא עולה כסף השיחה הזו, מה איכפת לי כמה היא משלמת על זה אנחנו לא משלמים על זה? הוא עם התמימות שלו וטוב הלב שלו, והם מנצלים את זה, אמרו לו מרב חוצפתם שהוא לא משלם על זה, כאלה שקרנים. כן, ממש, סלקום פראיירים. זה קורה גם כשהיא באה לבקר אותנו, פעם ב... הם באים, פתאום אני רואה אותה מדברת בסלון בטלפון שלנו בבית, היא אומרת לי: "אני מדברת עם אחותי בצרפת, אבל רק התקשרתי להגיד לה שתחזור אלי והיא התקשרה אח"כ" אבל השיחה הזו לצרפת לא עולה לנו כסף? מה זו החוצפה הזו? וזה לא היה רק פעם אחת. יש לציין שהיא מדברת עם אחותה בצרפת לפחות 3 פעמים כל יום, אז מה הבעיה? סוף סוף את באה לראות את הנכדים שלך, אז גם פה את מדברת איתה שעה ועוד מתקשרת מאצלנו לצרפת. חוצפה שכזו, אין לי כוחות אליה כבר. ולפנינה של הראל המקסים שלי, משהו קצת שמח. הראל אוהב להירדם אצלנו במיטה ואח"כ אלי מעביר אותו למיטה שלו שם הוא ישן כל הלילה. לפני כמה ימים הוא שכב לידי, אלי הרדים את אלעד ואיתי ואני אומרת להראל (לקחתי את זה מאיזו תוכנית בוקר שמישהי הציעה): "הראל, בוא נעשה משהו, על כל לילה שתלך למיטה שלך לישון יפה לבד כמו בוגר אני אתן לך שקל, אחרי שבועיים יהיו לך 14 שקל ואז נלך נקנה לך צעצוע קטן" הראל: "איזה צעצוע?" ואני: "מה שתיבחר" אחרי כמה שניות הראל עונה לי: "אמא, את יודעת מה?, יש לי מספיק צעצועים לא צריך" הסתובב ונרדם. אני נקרעתי מצחוק. אתמול הוא אמר לי: "אמא, את יודעת שאני אוהבת את הציצי שלך" . בערב הוא מלטף לי את החזה ואני מורידה לו את היד והוא אומר: "אמא הציצי שלך כל כך רך ונעים ואני מאוד מאוד אוהב אותו". משגע אותי, אני כל הזמן מנסה להוציא אותו מזה. שיהיה לכולם יום נפלא. מקווה שאשרוד היום את הטלפונים שלה (של אמא שלו כמובן). ב-17:00 לוקחת את הילדים לשעת סיפור בסיפרייה. פעם ראשונה של אלעד ואיתי, מקווה שיתנהגו למופת.
