אמא של דפנה
New member
בוקר טוב - סיפור
כזכור היינו בסופ"ש אצל אמא שלי. על תלאות הציצי לא אספר. אתמול בארוחת הבוקר (אח"כ זה המשיך לצהריים) הילדה החליטה לדבר. באמצע שאני נותנת לה את הבננה שלה היא מסתכלת עלי וצועקת "אני". ומה יהיה אח"כ הכוונה בטח היתה רוצה לבד. בצהריים היא בלול ואנחנו יושבים בשולחן שמרוחק 5 ס"מ ממנה. היא כבר אחרי האוכל שלה (צלחת מרק ענקית עם פסטה ואורז) מסתכלת עלינו בעיניים כלות של: "מה זה צריך להיות? אתם אוכלים ולא מכבדים לי." זה היה נורא מצחיק כמובן שתיכף סידרנו לה מקום של כבוד ואפילו הבאנו צלחת שחוץ מלהפוך אותה כל הזמן לא נעשה בה שימוש. אבל היא קיבלה כיבודים מהחמין. כשהיא סיימה לאכול המלאכית היא החליטה לדבר איתנו להסביר שזה היה טעים מה שיצא היה מצחיק נורא: דפנה: "אמא, אממממ..... אמא. סבתא: את רוצה את אמא? דפנה: "אבא. אממממ.....אמא. לאכול אותה. איריס.
כזכור היינו בסופ"ש אצל אמא שלי. על תלאות הציצי לא אספר. אתמול בארוחת הבוקר (אח"כ זה המשיך לצהריים) הילדה החליטה לדבר. באמצע שאני נותנת לה את הבננה שלה היא מסתכלת עלי וצועקת "אני". ומה יהיה אח"כ הכוונה בטח היתה רוצה לבד. בצהריים היא בלול ואנחנו יושבים בשולחן שמרוחק 5 ס"מ ממנה. היא כבר אחרי האוכל שלה (צלחת מרק ענקית עם פסטה ואורז) מסתכלת עלינו בעיניים כלות של: "מה זה צריך להיות? אתם אוכלים ולא מכבדים לי." זה היה נורא מצחיק כמובן שתיכף סידרנו לה מקום של כבוד ואפילו הבאנו צלחת שחוץ מלהפוך אותה כל הזמן לא נעשה בה שימוש. אבל היא קיבלה כיבודים מהחמין. כשהיא סיימה לאכול המלאכית היא החליטה לדבר איתנו להסביר שזה היה טעים מה שיצא היה מצחיק נורא: דפנה: "אמא, אממממ..... אמא. סבתא: את רוצה את אמא? דפנה: "אבא. אממממ.....אמא. לאכול אותה. איריס.