WUHUHU סיבכתני
רגע נהדר- טיפוס בלתי מתוכנן במעלה מליון המדרגות הצרות,האפלות, והמסולסלות של כיפת הדואומו, שכלל בתוכו מספר עצירות עם הצהרות בסגנון "מכאן אני זזה רק עם הליקופטר", שהביא בסופו של דבר לשאיפה עמוקה ומחלחלת של נוף מדהים משולב באויר הרים צלול כ-VINO. רגע מבהיל- כל פעם ששאלו אותנו מאיפה אנחנו. זו היתה קומבינציה של להזכר שלא אוהבים אותנו ביחד עם חוסר הנוחיות בלהתחמק מלענות. עשה לי כל פעם עיקצוצים מחדש. רגע מצחיק- ארוחה במסעדה מקומית אמיתית (לא של תיירים) עם אף אחד שיודע שם אנגלית, אפילו לא עילגת, עם מלצרית חדשה שנשלחה אלינו כי היא מרחה את הבוס שלה בסיפור שהיא יודעת אנגלית. עיקר הארוחה שם היה יין,ועוד יין, ועוד קצת יין, כמה אריות מסולסלות מפי בעל המקום (או בשמו המלא- זיו גיגי), והאוכל הנכון על שלושת מנותיו הצליח להגיע אלינו רק כשגוייסה סועדת מקומית שבאה להציל את המצב,מזל שהשף היה מעולה. מלא צחוקים היו שם. רגע מבאס- הגילוי של המשמעות העמוקה של השם (של המלון) LA-PETIT בלילה היחיד ברומא. חדר בגודל מיטה זוגית בינונית. מזל שזה היה רק על הדרך לשדה התעופה. רגע מפתיע- מקבץ רגעים שהפתיעו אותי כל פעם מחדש, מסתבר שיש לי חזות מקומית, לא הפסיקו לפנות אלי באיטלקית, והתפלאו כשביקשתי אנגלית.