בוקר טוב עולם

[מכורה למכור נטו]

בוקר טוב עולם../images/Emo42.gif

 

[0בוחרת בחיים0]

../images/Emo42.gifבוקר של יומטוב לכולנו../images/Emo42.gif

אסירת תודה לאלוהים שאוהב אותי הבוקר, על השקט הגדול והמבורך הזה שאני חווה, על בריאות פיזית וניצוצות של בריאות נפשית. על יכולות שאני מגלה בתוכי להתמודד עם קשיים, על האומץ והנכונות שמבצבצים בחיי, על הפתיחות שאני מסוגלת לגלות בפני קבוצה וחברים. על חברים ואהבה בפנים ומסביב. על משפחה תומכת ואוהבת. על חברים וירטואלים קשובים ומבינים. על הפורום הזה שמאפשר עוד פן של החלמה. על סדר יום, על היום הנקי. והרשימה שב

עוד ארוכה.

רק להיום - ארבעה חודשים ושמונה ימים

המשך יומטוב לכולנו. אוהבים

 

[עליזה 63]

מתוך "כל יום התחלה חדשה"

מתוך "כל יום התחלה חדשה" "לפעמים אני מבינה שיותר קל לומר את תפילת השלווה ולקפוץ קדימה מתוך אמונה, מאשר להמשיך לעשות את מה שאני עושה." הכאב של השינוי הוא אמיתי. אך גם הכאב כשאין שינוי הוא אמיתי – כאשר יש צורך בשינוי. למרות הרצון שלנו, לשנות אחרים לעולם לא תהיה אופציה, בעוד שלשנות את עצמנו דורש רק החלטה והינה בחירה שתמיד זמינה לנו. אנו יכולים לעשות חשבון נפש לרגע. מה אנו עושים כעת שגורם לנו בושה או כעס או פחד? אנו יכולים לוותר על התנהגות זו, ולבחור באופן אחראי דרך חדשה. אם אנו זקוקים לכוח, או לביטחון עצמי כדי לנסות התנהגות חדשה, אנו פשוט יכולים לבקש לקבל אותם. צעד 3 מבטיח שהחיים שלנו בהשגחת אלוהים, ושהצרכים שלנו תמיד מסופקים – לא תמיד הרצונות שלנו, אבל בכל מקרה הצרכים שלנו. רוב המאבק שלנו, היום כמו בעבר, קשור באנשים ובמצבים שאנו מנסים לשלוט בהם בכוח. כמה אנחנו מרגישים צדיקים! וכמה אנחנו נאבקים כאשר אנו נתקלים בהתנגדות, התנגדות כואבת! הפתרון הוא עכשיו ותמיד "לקבל את הדברים שאין ביכולתנו לשנותם ולהיות מוכנים לשנות את מה שאני יכולים." המאבק שלנו יסתיים כאשר אנו נפעיל את תפילת השלווה במלואה. היום יש לי את התבונה "להבחין בין השנים".

 

[אופטימית7]

להשתחרר מהעבר ../images/Emo20.gif

"לא חשוב איפה היינו, אלא לאן אנו הולכים." כשאנו מגלים את ההחלמה, יש בינינו כאלה שמרגישים בושה וייאוש מכך שאנו קוראים לעצמנו "מכורים" בימים הראשונים של האנ-איי. יתכן שנהיה מלאים פחד ותקווה, בעודנו נאבקים למצוא משמעות חדשה בחיינו. יתכן שנחשוב כי העבר הוא בלתי-נמנע, חזק מדי. יתכן שיהיה לנו קשה לחשוב על עצמנו בכל דרך אחרת, מלבד כפי שתמיד היינו. זיכרונות העבר יכולים לשמש כתזכורת למה שמחכה לנו אם נשתמש שוב. אבל הם יכולים גם לגרום שנתקע בסיוט של פחד ובושה. אף שאולי קשה להתנער מהזיכרונות האלה, כל יום בהחלמה יכול להרחיק אותנו עוד קצת מההתמכרות הפעילה. כל יום אנו יכולים למצוא סיבה נוספת לכך שנקווה לטוב ונפסיק להעניש את עצמנו על העבר. בהחלמה, כל הדלתות פתוחות לפנינו. יש לנו הרבה ברירות. החיים החדשים שלנו עשירים ומלאי-הבטחה. אנו לא יכולים לשכוח את העבר, אבל אנו לא חייבים לחיות בו. אנו יכולים להתקדם. רק להיום: אארוז את חפציי ואעבור מהעבר להווה המלא תקווה.