בוקר טוב, עזבו אותי מהבחירות, איך אתם

בוקר טוב, עזבו אותי מהבחירות, איך אתם

מתמודדים עם בעיה בתוך המשפחה, לא מדובר ביני לבינו, מדובר באחד הילדים, כבר אחרי שנשאו וילדו וגדלו הילדים פתאום מתפוצצת פרשה שאני לא יכולה להכיל אותה ולהתמודד איתה, לא יכולה לפרט מה ואיך מכיוון שכולם מציצים פה ושם ואוי לי אם ייוודע שהתיעצתי פה, אך כפי שאני קראת פה ידוע לי שיש גם לכם מחשבות ודאגות איך אתם מתמודדים, לי למשל אין חשק לצאת, אין חשק לקבל ולקנות מתנות, ואפילו לא יודעת אם הגורם אצלו/ה קורים הדברים לוקח את זה קשה כמוני.


אשמח מאוד אם תקראו תתיחסו ותספרו איך אתם מתנהלים בשעת משבר משפחתי.
 

יוליקה

Member
מנהל
בוקר טוב! ניצת, צר לי לשמוע

ואינני יכולה להיות מציעה הצעות, רק לאחל לך שהימים הקשים יחלפו.
ושנה טובה ומתוקה!!
 

הדסהש1

New member
בוקר אור לכולם..מצטערת שאני לא נכנסת בימים האחרונים

אני מדוכדכת..גם מכל הבעיות של המדינה שלנו..וגם חברה מפורום ל שישים פלוס ותיקה מאוד שעזבה כמו רבים נפטרה בפיתאומיות..
זה ממש טלטל אותי..הכרתיה שנים .ראיתיה אולי 3 פעמים אך היה לנו נוהג לסמס כל שבוע.והיא היתה מצלצלת אלי פעם בשבועיים שואלת לשלום משפחתי ..התעניינה במצב בעלי שבריאותו לא משהו..אפילו שאלה לשלום נכדי..לא נפגשנו כי היא ירושלמית ואנו לא ניידים..שאושפזתי לניתוחושהייתי בשיקום היא התיצבה לבקר..זאת היתה רוזלי..או ורדה שמה האמיתי..יהי זיכרה ברוך
 

שרון א77

New member
המלצה קטנה לניצת:

ראשית להתחיל באמונה שהכול יסתדר,ובעוד שבוע הדברים כבר יקבלו פרופורצייה להתייחס למצב הזה כ-ענן שחור שהגיע - ושהוא מיד יחלוף,והכול יסתדר בקרוב.
&nbsp
תחושות של לחץ ודאגה הרי לא יפתרו את הבעיות ,אלה רק מזיקים לבריאות.
&nbsp
יש לי חברה טובה,שבזמנו הייתה מוקפת בבעיות רבות והסתבכויות ,ומצאה דרך מעולה להירגע, הפיתרון שעזר לה תמיד,זה ללכת בחוף הים ,זהו המקום שהכי מרגיע ונותן המון אנרגיות חיוביות ורוגע, ובעיקר אויר צלול למוח,וכוחות מחודשים.
&nbsp
במקום לשקוע בבית בתוך הענן -האפור ,כדאי להתעלות מעל הרגשות הלא נעימים,
(הרי לכולנו יש מדי פעם משהו מעיק בחיים,שמגיע כמו ענן -אפור ,ובסוף חולף ונעלם .)
לצאת יותר מהבית לטייל ולהתאוורר מהמחשבות המיותרות.
ללכת לקולנוע לשכוח מהכול.
והכי חשוב,לשמור על הבריאות שאין לה תחליף.
לתת לזמן לעשות את שלו, ובמהרה הכול יסתדר .
&nbsp
שנה טובה ומבורכת בבשורות טובות.
&nbsp
&nbsp
&nbsp
 

משתפרת

New member
כמאמר השיר של סיימון וגרפונקל:

I am a rock, I am an island.
והשיר מסתיים בשורה:
and a rocl feels no pain, and an island never cries.
כשיש משבר במשפחה אנחנו ההורים צריכים להיות הסלע האיתן, המשענת. אני מנטרלת את התחושות שלי, אין מקום לבכי ולהתעצבות כשבני ביתי זקוקים לי. אני משלמת את המחיר בלילות ללא שינה, אבל כשזקוקים לי אני שם.
ההתנהלות שלי היא קודם כל לא לשפוט. אם מדובר בבעיה ביחסים אני מקשיבה, אני משקפת מה ששמעתי ומבהירה דברים שאולי המספר עצמו לא הבהיר לעצמו עד הסוף. נזהרת מחוות דעת, כן עוזרת למדבר עצמו להגיע למסקנה.
אם מדובר בבעיה אחרת (לא של יחסים או רגשות) אני מתגייסת ותומכת בכל מה שאפשר: תמיכה פיזית, ליווי, עזרה כספית, ליווי רפואי וכו'. אני מהצד של המשפחה שלי. לא נתקלתי במצב של פושע חמור, כן פגשתי התנהגות לא יאה וליוויתי את המדבר עד שהגיע בעצמו למסקנה.
בזמן המשבר אנחנו שנינו הסלע האיתן. כשזה חולף (ויש משברים שנמשכים אף למעלה משנה) המחיר נפרע מאיתנו. לוקח לנו הרבה זמן להרגע אחרי המשבר, ובמקרים מסוימים הדברים לא חזרו לתקנם לעולם.
ניצת, אין לי מושג מה המשבר אצלכם. למען בן המשפחה תצטרכי לנטרל את ה"קשה לי" ולעבור ל"אעזור לו", ולעצמך תעזרי אחרי שהדברים ירגעו. כהורה- את לא מפסיקה להיות המבוגר האחראי כשהילד גדל, יוצא מהבית ומקים משפחה משלו. הוא עדין הילד שלך ואת עדיין אמא שלו, המשענת הבלתי מעורערת.
 

נימה3

New member
אמנם אני לא מודעת מה הבעה שכל כך מציקה לך

אבל זה לא חשוב כי את מקבלת את הבעיה בצורה מאד קשה וזה חבל. דיוק הבקר שמעתי הרצאה מאד יפה על פסכולוגיה חיובית. אני לא יכולה לשחזר את ההרצאה אך הלקח ממה ששמעתי הוא שבמצבים קשים כדאי מאד למצוא את הצד החיובי של הדבר. לנסות למצוא משהו טוב במצב הקשה ביותר. זו אולי עצת אחיתופל. אבל לנסות אפשר.
היי חזקה ושתהיה שנה טובה
 
תודה רבה לכל הקוראים

ובעיקר למגיבים, חיממתם טת ליבי עם ההתיחסות שלכם והאיכפתיות אלי. מקווה שאכן יבואו ימים ואדע לקחת את הדברים בקלות יתר, כי לפעמים קורים דברים קשים על מנת שנדע להתמודד איתם ועל מנת שנדע להאריך יותר דברים טובים שקורים לנו ואפיתו להנות משיגרה שקטה ונינוחה, ושוב תודה רבה רבה ל כ ו ל כ ם ושנה טובה מבורכת ושמחה לכולנו.
 
ראש השנה -שנה טובה כולם

ראש השנה..
ראש השנה הוא חג של התקווה,
חג התקווה הנצחית.
יצור מוזר ונפלא הוא האדם, בין מכות לאכזבות,
מנווט הוא את ספינת התקווה.
בעולם שבו כוכבים מנצנצים וכבים,
מוצא האדם שיווי משקל
על פני תהומות.
שנה שנה, האדם, מאמין,
מקווה לטוב והופך את חייו לנס של משמעות ושמחה.
ראש השנה- תמה שנה והייתה לעבר,
כמו ענף שנוסף לאילן החיים על שמחותיו ועיצבונותיו.
היום הזה נולדת שנה חדשה,
האוויר נמלא משק כנפי תקווה ואמונה
לשנת שלום, תנופה והתחדשות.
בראש השנה נוסיף ונייחל, נוסיף ונאחל:
תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה.
אמן
 
למעלה