דו"ח ביטון - תשדירים בטלויזיה
בעקבות דו"ח ביטון, אנו צופים ערב ערב בתשדירים אודות תקופת השואה שעברה על יוצאי מדינות ערב.
https://he.wikipedia.org/wiki/יהודים_מחוץ_לאירופה_תחת_כיבוש_נאצי
בתשדיר שמציג גיא זוארץ, אודות יהדות תוניסיה הוא מספר על המספר שמצא על זרוע הסבא שלו, שסיפר לו שגם הם סבלו בשואה... נכון! יהדות לוב ותוניסיה גם הועברו למחנות השמדה באירופה.בעיקר לברגן בלזן.
אלא שהסיפור של גיא זוארץ אינו מדוייק - בברגן בלזן לא סימנו את היהודים באמצעות מספרים על הזרוע - את זה עשו הגרמנים רק באוושויץ-בירקנאו.
וכאשר הגלו את היהודים לאירופה - כבר הפסיקו את הסימון!!
מספר אסיר
במחנה הריכוז אושוויץ נוספה על שיטת סימון האסירים באמצעות משולשי בד צבעוניים על הבגד, אף שיטת סימון ייחודית בקעקוע מספר האסיר על גופו[7]. שיטה זו לא יושמה במחנות ריכוז אחרים. לאסירים שנמצאו כשירים לעבודה (להבדיל מאלה שנשלחו מיידית להשמדה), ניתן מספר אסיר אשר נרקם על חולצת האסיר ואף קועקע על גופו. קעקוע מספרי אסיר החל באושוויץ בסתיו 1941. תחילה נעשה שימוש בתבנית שבה סודרו מחטים באורך של כסנטימטר בצורת המספר, לאחר מכן הייתה התבנית מוצמדת במכה לחלק השמאלי העליון בחזה האסיר ומיד לאחר הסרתה היה דיו נמרח אל תוך החורים המדממים. הראשונים להיות מקועקעים היו אלפי שבויי מלחמה סובייטים.
בחודש מרץ 1942 החלו אסירים במחנה אושוויץ II (בירקנאו) להיות מסומנים במספר אסיר מקועקע. הקעקוע בדיו כחול בוצע בידי אסירים מיומנים כחלק מתהליך הקליטה של האסיר. מספר האסיר קועקע על חלקה הפנימי או החיצוני של האמה[8]. משמאל למספר האסיר הייחודי קועקעה אות, או אותיות לטיניות, אשר שימשה לזיהוי סדרות של אסירים. כך האותיות AU (קיצור של Auschwitz) שימשו לזיהוי שבויי מלחמה סובייטים, האות Z לצוענים (גרמנית: Zigeuner). אסירים יהודים סומנו לרוב במשולש משמאל למספר.
החל מאביב 1943 כל האסירים במחנה הריכוז אושוויץ קועקעו, הן אלה שהגיעו לאחר מועד זה ואף אסירים ותיקים שהיו כבר במקום אותה עת. יוצאי הדופן היחידים, אשר לא זכו לקעקוע מספר אסיר, היו אסירים לא יהודים בעלי אזרחות גרמנית, ואסירים שהגיעו למקום לצורך "חינוך מחדש" או "חינוך לעבודה" והוחזקו במחנה נפרד.
החל מ-13 במאי 1944 החלו אסירים יהודים גברים מקבלים מספרי אסיר בסדרות A ולאחריה B (במקום המשולש שהיה נהוג עד אותה עת). נשים החלו מקבלות מספרים בסדרות אלה ב-16 במאי 1944. סדרה A לגברים ניתנה בסדר רץ עד למספר 20,000, אולם עקב טעות, נשים קיבלו מספרי אסיר בסדרה זו עד למספר 30,000. עם סיום סדרה A, החלו האסירים מקבלים מספרים בסדרה B. הכוונה המקורית הייתה להמשיך ולסמן אסירים בסדרות רציפות לפי סדר האותיות הלטיני, 20,000 אסירים בכל סדרה, שחרור המחנה ב-27 בינואר 1945 ותבוסת גרמניה שיבשו תוכנית זו.
http://www.shoa.org.il/image.ashx?i=79379.pdf&fn=36.pdf
אני רואה חשיבות רבה בתשדירים - ולא כהשוואה על מה שעבר על יהדות אירופה...
אלא כהכנסה לחומרי הלימוד בבתי הספר ולימוד על הקהילות היהודיות ברחבי העולם.
(גם בסין היתה קהילה יהודית בשחנחאי) - אבל לדעתי אין צורך "ליפות" את התשדירים באמצעות הוכחות לא נכונות...