בוקר טוב פורום
לעדנה, אמא של אייל שאני מכיר לא חמש דקות אלא כמעט שנתיים, אז מותר לי להגיב ולהגיד לך. היית סובבת סביב עצמך בלילות חשוכים לבנים. זועקת מרה, מורטת שיער (זה כבר בדימוי שאני מוסיף), חסרת מנוח, חסרת תקווה שיכול להיות אחרת. ואחר, שמת על פנייך מסיכה של ציניות, הומור כמעט מקאברי. הייתי עד אילם למאמץ שלך לשרוד, למצוא טעם בחיים, בשביל הקרובים שנותרו, בשביל עצמך. אני זוכר את הלילות, את הצ´טים עם הלן, עם מיכל. "החונטה של האמהות", אמרה לי פעם מישהי. החזקתן זו את זו כמנסות לשמור יחד על שיווי משקל, על אחיזה בקרקע. פגשתי אותך פעם. ועוד פעם. ראיתי אותך עדנה, שהגעגועים וייסורי השכול הולכים אתך כצל. ואני הרי יודע כל כך טוב מה זה, "מתנה לכל החיים" המכה הזו. ועם הזמן התחזקת, משהו טוב ומיטיב שיצא מהגרעין הפנימי אל החוץ והוא מאיר לסובבים באור יקרות של תמיכה ואמפטיה. אני רואה אותך קורנת מסר של חיים ואהבה. זה יחד עם חוכמתך, יכולתך לקרוא את השורות ומה שביניהן ולהגיד דבריך בישירות ובכנות. אני מחבק אותך באהבה. בוקר טוב לך ולכולם כאן אורי
לעדנה, אמא של אייל שאני מכיר לא חמש דקות אלא כמעט שנתיים, אז מותר לי להגיב ולהגיד לך. היית סובבת סביב עצמך בלילות חשוכים לבנים. זועקת מרה, מורטת שיער (זה כבר בדימוי שאני מוסיף), חסרת מנוח, חסרת תקווה שיכול להיות אחרת. ואחר, שמת על פנייך מסיכה של ציניות, הומור כמעט מקאברי. הייתי עד אילם למאמץ שלך לשרוד, למצוא טעם בחיים, בשביל הקרובים שנותרו, בשביל עצמך. אני זוכר את הלילות, את הצ´טים עם הלן, עם מיכל. "החונטה של האמהות", אמרה לי פעם מישהי. החזקתן זו את זו כמנסות לשמור יחד על שיווי משקל, על אחיזה בקרקע. פגשתי אותך פעם. ועוד פעם. ראיתי אותך עדנה, שהגעגועים וייסורי השכול הולכים אתך כצל. ואני הרי יודע כל כך טוב מה זה, "מתנה לכל החיים" המכה הזו. ועם הזמן התחזקת, משהו טוב ומיטיב שיצא מהגרעין הפנימי אל החוץ והוא מאיר לסובבים באור יקרות של תמיכה ואמפטיה. אני רואה אותך קורנת מסר של חיים ואהבה. זה יחד עם חוכמתך, יכולתך לקרוא את השורות ומה שביניהן ולהגיד דבריך בישירות ובכנות. אני מחבק אותך באהבה. בוקר טוב לך ולכולם כאן אורי
