אורן של איה
New member
בוקר טוב רופא יקר...
קיבלתי עליך המלצות רבות מהאמהות (והאבא) המקסימים מפורום "הורים לילדים על מחלות... רציתי לשאול אותך, ראשית בכלליות, על בתי. איה נולדה שסוף השבוע ה-25 במשקל 845 גראם. לאחר אישפוז של חודשיים וחצי יצאנו הביתה בלי תופעות ספציפיות חמורות חוץ מחשד לשטף דם דרגה ראשונה ונק שעבר לאחר שבוע ע"י הפסקת תזונה. כיום, איה בת שנתיים, ולמדנו להכיר אותה. או יותר נכון, אנחנו לומדים להכיר אותה כל רגע מחדש. אין לה בעיות כמעט. היא קצת שונה מבחינת המוטוריקה שלה, אך ביקורות ומעקבים הראו שזהו פשוט סיגנון הליכה אישי ושום דבר דראסטי. הבעיות היותר רציניות הן מבחינת המחלות והרגישויות. ניסינו להכניס אותה לגן לפני שנה אך עקב הדבקויות בכל דבר שקיים ויתרנו על הנסיון ומצאנו לה מטפלת. היא נדבקה אז בסלמונלה, בין השאר, ואחרי כל מחלה ניצתה האסתמה שלה. מאז היא מטופלת בקביעות, יום יום, בבודיקורט ובשעת התקף- גם בונטולין (כמובן). בנוסף ,יש לה בעיות עם היציאות. לפעמים היא נעמדת, מתאמצת, ובוכה. באותם זמנים היציאות שלה נראות כמו יציאות של עז. פעם אחת הגענו למיון בגלל עצירות ופעם שניה- לרופא המשפחה. בשני המקרים היתה דרושה התערבות חיצונית לשיחרור ה"פקק". כיום, איה נגמלה מהבקבוק תמ"ל ואני תיקווה שזה יתן את אותותיו באי חזרת העצירות, אבל לאור כל הנתונים , כמובן, בלי "לתפוס" אותך במילה, האם מדובר כאן בהתנהגות נורמלית ורגילה של מערכת חיסונית של ילדה או שמדובר כאן ברגישות יתר ובילדה שצריך לשמור עליה יותר בזהירות? כל מידע אחר שתבקש- אשמח לתת... תודה רבה, אורן
קיבלתי עליך המלצות רבות מהאמהות (והאבא) המקסימים מפורום "הורים לילדים על מחלות... רציתי לשאול אותך, ראשית בכלליות, על בתי. איה נולדה שסוף השבוע ה-25 במשקל 845 גראם. לאחר אישפוז של חודשיים וחצי יצאנו הביתה בלי תופעות ספציפיות חמורות חוץ מחשד לשטף דם דרגה ראשונה ונק שעבר לאחר שבוע ע"י הפסקת תזונה. כיום, איה בת שנתיים, ולמדנו להכיר אותה. או יותר נכון, אנחנו לומדים להכיר אותה כל רגע מחדש. אין לה בעיות כמעט. היא קצת שונה מבחינת המוטוריקה שלה, אך ביקורות ומעקבים הראו שזהו פשוט סיגנון הליכה אישי ושום דבר דראסטי. הבעיות היותר רציניות הן מבחינת המחלות והרגישויות. ניסינו להכניס אותה לגן לפני שנה אך עקב הדבקויות בכל דבר שקיים ויתרנו על הנסיון ומצאנו לה מטפלת. היא נדבקה אז בסלמונלה, בין השאר, ואחרי כל מחלה ניצתה האסתמה שלה. מאז היא מטופלת בקביעות, יום יום, בבודיקורט ובשעת התקף- גם בונטולין (כמובן). בנוסף ,יש לה בעיות עם היציאות. לפעמים היא נעמדת, מתאמצת, ובוכה. באותם זמנים היציאות שלה נראות כמו יציאות של עז. פעם אחת הגענו למיון בגלל עצירות ופעם שניה- לרופא המשפחה. בשני המקרים היתה דרושה התערבות חיצונית לשיחרור ה"פקק". כיום, איה נגמלה מהבקבוק תמ"ל ואני תיקווה שזה יתן את אותותיו באי חזרת העצירות, אבל לאור כל הנתונים , כמובן, בלי "לתפוס" אותך במילה, האם מדובר כאן בהתנהגות נורמלית ורגילה של מערכת חיסונית של ילדה או שמדובר כאן ברגישות יתר ובילדה שצריך לשמור עליה יותר בזהירות? כל מידע אחר שתבקש- אשמח לתת... תודה רבה, אורן