בוקר טוב, שאלה לי:

[משעמם לך?]

בוקר טוב, שאלה לי:

יש לי תאומים בני שנה וחודשיים (בן ובת). נועה ממש מכסחת את אמיר. כל מה שהוא מחזיק ביד היא דואגת לקחת לו. האם לדעתכן, יש צורך להתערב או לתת להם להתמודד לבד ? אני נורא מרחמת עליו, הוא מסתכל עלי בעיניים מתחננות שאני אעזור לו - ואני נקרעת ביניהם. לצערי קורה שאני מתערבת ומסבירה לנועה שאמיר תפס קודם ושזה כרגע שלו, אבל היא ממש מתעקשת ולא משחררת מהיד. אודה על עצות.

 

[keren1]

אצלנו זה הפוך מתן כל הזמן

מרביץ ולוקח חפצים לשני. את יכולה לנקוט בשתי דרכים: 1. לא להתערב ולתת להם ללמוד להסתדר לבד 2. להחזיר את החפץ לאמיר ולנסות לבדר את נועה בצד. אצלנו בדרך כלל אני משתדלת לא להתערב. אבל לפעמים שני מגיעה אלי עם דמעות גדולות ובוכה ונעלבת שהוא לקח לה משחק (למכות היא התרגלה). אז אני הולכת ומחזירה לה את המשחק. עכשיו מגיעה השלב שמתן מבין שנעשה "עניין" אז הוא מנסה לחזור ולקחת לה. בשלב זה אני מפרידה בינהם. לוקחת את מתן הצידה ומשחקת איתו במשחק אחר ואז שני באה ומצטרפת אלינו. דרך אגב בנושא מכות. אתמול מתכן ניסה להרביץ לשני והתחלתי לשיר לו "אל תכה זה לא יפה תן לי יד ועוד אחת" (עצתה של NONANA( הוא הסתכל עלי לא מבין מה אני רוצה ממנו. אבל הפסיק.

 

[nonana]

אני שמחה לשמוע../images/Emo9.gif

שזה עזר. תגידי לי קראת מה שכתבתי למטה?

 

[keren1]

למה את מתכוונת בדיוק "למטה"

את 3 השירים שלך.

אני מחכה לרביעי (בעלי מאד אהב). או לזה שיש לך מצב רוח טוב ושנפלא אצלך. ישנת טוב הלילה, אה?! אני שמחה.

 

[nonana]

תרדי עם החץ ותראי את../images/Emo13.gif

"אפשר לאהוב גם מרחוק" שם נתתי לך דוגמאות של אינפורמציה שאני רוצה ממך בשביל הסיפור.

 

[nonana]

אני רואה שאין תגובה אז אכתוב

משהו קטן ותגידי לי אם אני קולעת ואז אמשיך. המשפחה שלנו היא כמו כל משפחה לרוב בריאה אך לפעמים היא חולה. אנחנו ההורים בכל מחלה מטפלים ודואגים. אבל קורה שגם אנחנו נדבקים. יום אחד חלה מתן הילד שלנו הקטנטן. בהתחלה ממש לא שמנו לב למרות החום השתולל והשתובב. אך שמענו במקום קולות שעולים ויבבקות חנוקות. והדבר הכי מוזר שמתן הפסיק לריב עם אחיותיו ולהציק. לקחנו אנו ההורים את מתן לקופת החולים. הרופא את מתן בדק את הדופק את הריאות ושמע שהכל שרק. וצריך לתת תרופות אוי מתן לא אוהב כשבודקים צועק כואב. אך אמא וגם אבא אותו מחבקים צריך לבדוק הם מסבירים. לבסוף אחרי הכל מבין מתן שעדיף תרופה מאשר לסבול. בגלל זה כולם יודעים שעם תרופות למרות שלא אוהבים נהיים בריאים זה באילתור של כמה דקות. אם תרצי עוד משהו תגידי לי

 

[קרן יבור]

נונווווווווווווש......יש לך את זה!!

אהבתיייייייייייייייייייייי........סחתןןןןןןן.......

 

[nonana]

../images/Emo9.gif../images/Emo24.gif../images/Emo8.gif

 

[keren1]

אני מקווה שאת שומעת את מחיאות

הכפיים החזקות (אפילו אם הם מהמרכז). סחתןןןןןןן. מדהים. תודה. תודה. אבל יש לי קצת תיקונים (אם לא אכפת לך): אנחנו ההורים לא נדבקנו בכלום (תודה לאל). הילדים שלי חולים בלי חום !!! מתן רק משתעל כאילו הוא מעשן 40 שנה (ככה בעלי מגדיר זאת). מתן ראה 4 רופאים בשבוע האחרון. סבתא אילה באה המון לשמור עליו. הוא לוקח את התרופות כמו גדול (בהתחלה לא אהב). פותח את הפה ובולע. האמת שהוא יכול ללמד את שני דבר אחד או שנים לגבי פתיחת הפה לקבלת תרופות. שוב תודההההההההההההההההה

 

[nonana]

טוב אחשוב על משהו לתיקון../images/Emo8.gif

מה לילדים שלך אין אף פעם חום כשהם חולים? את רואה כשביקשתי אינפורמציה לזו היתה הכוונה. חייבת פרטים יותר מדויקים אז טוב- אשנה את זה עכשיו. את רוצה על עוד נושא?

 

[nonana]

טוב הנה התיקון אז ככה

המשפחה שלנו כמו כל משפחה לרוב היא בריאה אך לפעמים חולה. אני ההורים בכל מחלה מטפלים וימים ולילות מאד דואגים. ויחד עם זאת גם לא ישנים. אנחנו הורים עם שלושה ילדים הגדולה בת ארבע ובני שנתיים תאומים (אני יודעת שפחות אבל קשה למצא חרוז) יום אחד חלה מתן ילדינו הקטנטן מתן בן שנתיים אבל שובב פי שניים. אחת הבעיות כשילדינו חולים אין להם חום והם להשתולל ממשיכים. אך שמענו ממתן במקום קולות שעולים חנוקים ויבבות. וגילינו שדיי מוזר שהוא הפסיק לאחיותיו להציק. אז החלטנו פה אחד ההורים את מתן לוקחים לקופת חולים. ואת הסבתא כמובן לא נשכח להביא לכאן. (כי כשמתן נעשה חולה הכל נהיה יותר קשה). הרופא את מתן בדק ובריאות הכל שרק לבסוף הוא אמר צריך תרופה וזה לא מוזר כשחולים תרופות צריכים. בכדי להיות בריאים אך מתן ממש לא אהב שבודקים אותו עכשיו ותרופות אוי ממש לא רוצה כשצריך לפתוח את הפה ההורים את מתן לוקחים ולהסביר מתחילים את התרופות אנחנו צריכים בשביל להבריא ולהיות חזקים מתן בסוף הסכים והוא גיבור כמו בסרטים כל פעם שצריך תרופה לקבל פותח פה גדול ולא שואל אלא מראה לאחיותיו איזה גיבור הוא עכשיו הן ממנו צריכות ללמוד במשימות צריך לעמוד. ועכשיו כולם יודעים כשרוצים להיות בריאים תרופות לוקחים. ואאיייייי התעייפתי נו איך זה עכשיו?

 

[keren1]

../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

גם אני וגם בעלי אהבנוווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווווו אלפי תודות. אני יודעת להכין עוגות קינוחים פשטידות ואוכל טעים (אם אי פעם תרצי ותצטרכי משהו רק תשרקי.

 

[nonana]

תשמרי את זה זה הכל../images/Emo9.gif../images/Emo8.gif

אולי תעשי עם הילדים את ספר איתם כמו שאני עושה עם נעה. (היא מציירת ואני כותבת). יש צורך גם לשיפוצים קטנים אבל אני אעשה אותם מהבית.

 

[keren1]

זוכרת את התוכנית 30+

היתה שם את ננסי שכתבה סיפורי ילדים ובנה איתן הקטן אייר אותם. בבקשה מצאתי לך עבודה מהבית. האמת שלפני שנתיים התחלתי לכתוב רומן ובגלל עודף זמן הוא תקוע.

 

[nonana]

איזה רומן גם אני רוצה לקרא../images/Emo8.gif

לא רק אני צריכה להחשף, מה זאת אומרת יש לך את זה? יש לי מה? כישרון? ממש לא חושבת ככה זה פשוט כלכך וכל אחד יכול (ככה אני חושבת)

 

[keren1]

אהבתי את הרעיון שליצור ספר

ופיתחתי (במחשבה) קצת. ספר לכל שנה. כמו ספר זכורנות (יש לך את ספר הזכורנות של פו הדוב מהסופר פארם). להוסיף דברים ממשך השנה. תמונות וגם ציורים של הילדים ועוד פרטים. מה דעתך. אני חושבת שאתחיל עם שנת 2002 (השיר שלך יהיה בעמוד הראשון). רעיונות אשמח לשמוע ויקירתי יש לך את זה אומר שתשנה מקצוע ותתחילי להתפרנס מכתיבה. לגבי הרומן שלי......האצבעות מגרדות לי מרוב חשק להמשיכו אבל מאיפה הזמן.

 

[nonana]

את יודעת קרן זה רעיון נפלא../images/Emo62.gif

אני באמת חושבת שספר משפחתי זה נהדר. ואוו יש מיליון רעיונות. 1. לכתוב על כל אחד קוי אופי. 2. לכתוב ארועים קטנים ונחמדים שקרו. 3. לשמור פתקים קטנים שנאספו (רופאים, גנים, פתקים שכותבים אחד לשני וכו"). 4. לתת לסבתות לכתוב זכרונות קטנים. 5. לשמור דברים קטנים של העבר (אולטראסאונד, צמיד בי"ח וכו"). 6. לשמור חתיכות קטנות של שיער. 7. לכתוב מילים מצחיקות שאומרי הילדים ולציין את תאריך הארוע. שיעלה לי עוד רעיונות אתן לך. ועכשיו על מה הרומן?

 

[nonana]

קרן וקרן היכן אתן? כתבתי מחדש עם

שיפורים ואף אחת לא קוראת?????????

 

[קרן יבור]

כמו שאמרתי-יש לך את זה!!

הלואי עלי...... אני רואה בדמיוני בעוד כמה שנים.....את ילדייך גדולים וקוראים את שירייך ורואים את ציוריהם.....וצוחקים...ונהנים...אולי גם נזכרים..... לדעתי זה גדול.....מין בוק כזה....המתעד כמעט כל צעד בגדילה , ההיתפתחות......יש לך את זה!!...ורק שתדעי שזה לא קיים בכולנו......