בוקר טוב - שבוע 33 ואני לא מוצאת את עצמי

[שיר2016]

בוקר טוב - שבוע 33 ואני לא מוצאת את עצמי

אני כול כך מפוחדת, אני לא מוצאת שקט..
אני בוכה מכלום.. כועסת על הילדים בבית סתם בלי סיבה..
מתה לסיגריה ובירה ( לא מעשנת כבר שנתיים )... וכמובן לא שותה בהריון.. וגם בשוטף לא ממש שותה..
שמעתי על מישהי שהדופק הפסיק בשבוע 36... סתם ככה בלי סיבה... ומאז אני פשוט לא נושמת.. - אני שמעתי בעבר סיפורים נוראיים כאלו.. אבל פתאום המקרה הזה העיף אותי למצולות של חרדה...
אני פשוט משתגעת.. אני לא יודעת איך לשרוד את השבועות האלה..
אני פשוט לא יודעת איך לעשות את זה...
אני מתה מפחד שמשהו יקרה עכשיו..

 

[רונית 294]

הכי מבינה ומזדהה בעולם

כך הייתי בהריון שאחרי האובדן בדיוק. ככל שהתקדמתי יותר בהריון כך פחדתי יותר שיקרה משהו. לקראת הסוף כבר ממש נמנעתי מלהיכנס לפורום אובדן הריון ודומיו ונמנעתי מלשמוע סיפורים כאלה. פחדתי ברמות. בשבוע 39 זירזתי עם סקס וילדתי תוך 3 שעות. לא האמנתי כמה מהר כל הלחץ והסבל נגמרו. בהריון הנוכחי אני במקום קצת אחר כי מאוד עסוקה ויש פחות זמן להתעסק בפחדים. אבל זה עדיין קיים. תשתדלי להעסיק את עצמך. בהצלחה.

 

[שירהד1]

ואו, נשמע לי ממש מוכר

תראי, אין ממש ברירה אחרת, אלא לנסות ולנשום, לנסות ולשלוט במחשבות השליליות. זה נורא קשה, אבל בסוף הזמן עובר. באמת שהוא עובר.

אני יכולה לתת לך דוגמא מתחומים אחרים- אני מתה מפחד מתאונות דרכים. לא עליי אני מפחדת. אני נוסעת בעיקר בעיר...אבל בעלי נוסע המון בדרכים במסגרת העבודה. פיתחתי מן סוג של חוש הומור שחור- אני שואלת אותו איפה הוא, וכשהוא שואל אותי למה אני צריכה לדעת, אז אני עונה: "כי אם יודיעו בחדשות על תאונה בכביש זה וזה, אדע עוד לפני שהשוטרים ידפקו בדלת". זה נורא. אני יודעת. אבל ככה אני מתמודדת.

לגבייך- נכון- יש אסונות. יש טרגדיות. אבל כל הזמן צריך לזכור שרוב ההריונות מסתיימים בטוב ובאושר גדול. כך צריך לקוות גם שיהיה אצלך.
אני לא זוכרת בדיוק את הסיפור האישי שלך. הרבה פעמים כאשר עוברים את שבוע האובדן, יש טיפה הקלה בחרדות. אצלי זה לא היה כך, כי כבר המנגנון הכל כך בריא וטוב ומועיל הזה של ההדחקה- כבר לא עבד

נסי להיות עסוקה ככל שאת יכולה. הזמן יעבור. עוד קצת. עוד שבועות אחדים. אני יודעת שעד שכל יום עובר יוצאת הנשמה, אבל אין לנו ברירה אלא להתמודד עם זה.
האם ביקורות רפואיות תדירות יותר יסייעו לך אולי?


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[ביחד ננצח1]

כל כך מבינה לליבך

גם אני איתך באותו שבוע, פתאום לחוצה יותר מתמיד. במעקב מוניטור פעם בשבוע, מחר הערכת משקל.
החששות שלך כל כך מובנים וברורים.
נעבור ביחד ככה יום יום, שעה שעה, עד הסוף הטוב שקרב מיום ליום (בלי עין הרע).

מחזיקה לך אצבעות להמשך תקין. אמן

 

[שיר2016]

תודה לכולן...

מאוד מתחברת לכול מה שאמרתן.. ככול שהסוף מתקרב יש יותר מה להפסיד.. זה ממש בקצות האצבעות ובגלל זה נראה לי שהפחד מתגבר..
שונאת להיות בהריון - מאוד אוהבת ילדים

אני נבדקת כול שבוע וזה אכן עוזר.. וגם בשבוע 38 יעשו לי סטריפינג - לא מושכת שנייה יותר ממה שצריך... שזה גם מעודד - כי יש תאריך יעד...
היום סקירה מכוונת שלישית ( למעקב על ריבוי מי שפיר )...
תודה על התמיכה.. עוזר לדעת שמבינים אותי, ושאני לא משוגעת לגמריי.

 

[ביחד ננצח1]

איך הייתה הבדיקה היום? גם לי הייתה היום הערכת משקל

התחברתי מאוד למשפט שלך, שונאת להיות בהריון - אוהבת ילדים.

 

[שיר2016]

בוקר טוב

הבדיקה בסדר,
יש ריבוי מי שפיר קל.. הפנה לMRI, לאקו לב עובר, ולייעוץ גנטי.
אני לא מתכוונת לעשות את זה בכלל!!!.
אולי אלך לאקו לב עובר...
אני בחודש שמיני גם אם חס וחלילה יגידו לי שמשהו לא בסדר אני לא מתכוונת לעשות עם זה כלום.. אין מצב שאני אעשה משהו לפגוע בהריון הזה...
אז אני משחררת, כול שאר הבדיקות היו בסדר גמור- סקירות, שקיפות, חלבון הכול כולל VERIFY.. אז החלטתי שדיייייי, מספיק אני חרדתית שפיצקית שלי תצא חיה ונושמת.. אני לא מוסיפה עוד היסטריה לקיימת.
איך היה לך בהערכת משקל?.. שלי לפי הבדיקה שוקלת 2 קילו..

 

[שירהד1]

לשיר2016-

האמת היא שאני מבינה אותך מאוד, אך בד בבד לא מסכימה איתך...(תסלחי לי, נכון?). אולי היה מיותר בכלל שהלכת לסקירה השלישית. כמובן שההחלטות לגבי כל מה שקשור להריון הן שלך בלבד (ושל בן זוגך, כמובן). האם הרופא שלח אותך לכל הבדיקות הללו לצורך הכסת"ח ולשם יתר ביטחון, או שהוא חלילה חושד במשהו?
אני לא רוצה לגרום לך לפקפק בהחלטתך, אבל אני כן מנסה להבין מהי כוונת הרופא.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[שיר2016]

בוקר טוב

הי שירה, בראש שלי אני מרגישה שכאן מותר להגיד הכול, כי זה תמיד מגיע מרצון לתמוך והבנה הדדית של מה שעברנו ושל המשקעים שזה השאיר... וחשוב לשמוע דעות שונות - אחרת למה אנחנו מתייעצות אחת עם השנייה.
לגבי מה שאמרת - אני עשיתי בדיקות מקיפות במהלך ההריון - אני גם אצל דוקטור יואלי בפרטי פעם בחודש, וגם מטופלת בהריון בסיכון במכבי - , הכול היה תקין, החשש היחיד הקיים עכשיו זה ריבוי מי שפיר שלא יודעים ממה הוא נובע - כנראה מסכרת קלה ( אני שומרת בתזונה - ובהריון קודם הייתי מטופלת באינסולין ), ומרקע גנטי משפחתי... אני לא בטוחה שזה כסת"ח לחלוטין, אבל הוא אמר שהוא לא רואה ממצא מיוחד ושרוב הסיכויים שזה מהסכרת, הוא פשוט רוצה להיות בטוח... אני 5 שבועות מקו הסיום.. אני לא מסוגלת יותר.. אני רק רוצה שהיא תהיה בחוץ, נושמת ושאני אוכל לחבק אותה.. אני מרגישה שרוב הסיכויים שהכול תקין..
כרגע זה מה שאני יכולה להכיל..

 

[שירהד1]

לשיר2016-עכשיו אני רגועה יותר...

כלומר, יש לרופא הסבר אפשרי הגיוני לריבוי הקל במי השפיר. זה כבר נשמע אחרת אחרי שהסברת ופירטת.
אני מבינה את המילים: "אני לא מסוגלת יותר, אני רק רוצה שהיא תהיה בחוץ, נושמת ושאני אוכל לחבק אותה". ואו- כמה שאני מבינה ומזדהה. את לא יכולה לתאר לעצמך.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[ביחד ננצח1]

אנחנו כל כך באותו שלב, עם מחשבות ותחושות דומות...

אני מאוד מבינה לליבך
גם אני כולי מלאת חששות, כל בדיקה מלחיצה ומדאיגה...
הערכת משקל הייתה 2400 (קצת גבוהה), כמות המים תקינה.

כבר חולמת להיות אחרי, לדעת שהכל בסדר איתו, שהוא חי, בריא ושלם...
מאחלת לך מכל לבי להגשים את החלום ולחבק בקרוב את התינוקת, בריאה ומתוקה.

 

[שירהד1]

ביחד ננצח- איך היתה הבדיקה אצלך?

 

[ביחד ננצח1]

הערכת משקל קצת גבוהה... שבוע 32 + 4 ימים, 2400...

היי יקירה
עשיתי מוניטור שהיה טוב אבל קצת הלחיצו עם הערכת משקל גבוהה.
לפני 3 שבועות בשבוע 28+ 4 ימים הערכה הייתה 1450 ק"ג, כלומר עלה כמעט קילו ב-3 שבועות. אני מרגישה שהוא ממש גדול, הבטן גדולה יחסית ושפיצית, כולה במקום אחד, במרכז התבור ואני מתגלגלת כאילו ממש בסוף...
הטכנאית הפחידה שאולי מדובר בסכרת הריון סמויה. ביום שלישי הבא יש לי תור לרופאה שלי, נראה מה תגיד...
תודה שאת מתעניינת ואכפת לך

נשיקות למעיין

 

[שירהד1]

לביחד ננצח- בסך הכל נשמע טוב-

יכול להיות שהרופאה תיתן בדיקות לנושא הסוכרת. וגם אם יתגלה משהו- אלו דברים שאפשר לשלוט עליהם, ויש בזה הקלה גדולה.
שימי לב לנושא של שיווי המשקל והיציבה בעת ההליכה- אם הבטן גדולה, ואת מרגישה שאת מתגלגלת...נעליים שטוחות, והליכה תוך שימת לב מירבית היכן את דורכת והיכן יש דברים שעלולים להוות מכשול להליכה ולשיווי המשקל.

וברור שאני מתעניינת ושאכפת לי

.
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז
09-7749028

 

[ביחד ננצח1]

תודה לך מקסימה

וכן, התחלתי עם נעלי ספורט, גם לעבודה.
האמת אני בקושי זזה, כאבים בקשת שבגב תחתון ובין הרגלים...